הבדלים בין גרסאות בדף "סיפורים לשעת לילה"

מתוך ParaWiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: ''שוחזר מתוך פורום הבטיחות והאוויראות של רוני לזר:'' =סיפורי בטיחות ואוויראות עם מוסר השכל ומסקנות= מא…)
(אין הבדלים)

גרסה מ־08:33, 13 במאי 2010

שוחזר מתוך פורום הבטיחות והאוויראות של רוני לזר:

סיפורי בטיחות ואוויראות עם מוסר השכל ומסקנות

מאת: יובל דרורי

כמעט תאונה

תאריך: 14/11/2001

מאת: יובל דרורי

נושא: כמעט תאונה

אחרי כל כך הרבה תאוריה והתוספת (שבעצם מאד חשובה )של אייל,בואו נחזור לסיפורי מעשיות והפקת לקחים...

מקרה שקרה לי לפני כארבע שנים,בתבור ,עם ה- max. זו היתה אחת הטיסות הריאשונות שלי על החופה (לפני זה טסתי על xtra).

התנאים רק התחילו והחלון של הליגה עדיין לא נפתח,כך שאחרי לחץ קבוצתי מתון(או שאתה ממריא,או שניזרוק אותך בלי מצנח...) יצאתי ריאשון לאויר. הרוח היתה חלשה,אבל הספיקה להנפה הפוכה.

טסתי במינ' המשקל המותר ואני מתכוון בדיוק מינימום.

יצאתי החוצה התיישבתי כמו שצריך בריתמה ונכנסתי לטרמיקה חזקה. מה עושים כשנכנסים לטרמיקה? -ברקסים!!

כך חשבתי אז... ברקסים לאזור החזה ופתאום טיפ בצד ימין מתקפל, אני מפמפם והוא נפתח ואז בצד השני קיפול ואני מפמפם ושוב הצד הריאשון וחוזר חלילה.

אני מסתכל ימינה ושמאלה ורואה שהטיפים נסגרים ונפתחים חליפות, מבט למטה ואני רואה שהעצים עושים תחרות מי יתפוס אותי ריאשון-אבל עדיין יש לי גובה.

הואריו(במיקרה היה לי..) מיילל השקיעה מהירה,לא הסטרית אבל אני לא מתקדם לכיוון הכפר. כמו כן אני מאד יציב בריתמה, לא ניזרק מצד לצד,לא נופל אחורה או קדימה-פשוט יושב.

החלטתי לשחרר מעט את הברקסים ולצאת מהסינק הלא מובן הזה ולטוס לכיוון שדה הנחיתה. שיחררתי ברקסים מהחזה לכתפיים ,מהלך של 5-10 ס"מ ופתאום אני מרגיש שהחופה מזדעזעת ואני מתחיל לטפס מהר מאד בתוך הטרמיקה(+8 נדמה לי ) מתמרכז ועולה ואחרי שעתיים נוחת.

כל האירוע ארך כמעט 30 שניות-המון המון זמן.

מסתבר שמכיוון שהייתי רגיל למוטת הכנף של ה xtra כשהסתכלתי רק על הטיפים הם ניראו במקום הנכון אבל משתוללים,אם הייתי מסתכל למעלה לא הייתי רואה חופה,מכיוון שהיא היתה בצורה של בייגלה אחורה-כן הזדקרות מלאה ,סימטרית כמו שכתוב בספרים.

לכולם בעמדת ההמראה היה ברור מה קורה לי באויר וכמובן שצעקו לי לשחרר ברקסים וכו',רק שאני לא שמעתי. אחרי הנחיתה התחלתי לחטוף על הראש מכל הכיוונים-מתאבד, תמכור את המצנח, הוא יהרוג אותך ומיני אמרות שפר לא יעילות אחרות.

רק אחרי שנרגעו מטיפי המוסר למיניהם יכולתי להבין מה קרה (חוויג',אלמוג,היוגב, יריב ,אשר בקיצור שאלתי את כל התותחים...).

התירוצים שלי:

1.הסתכלתי לצדדים וראיתי שהטיפים מתקפלים-אז ניסיתי לפתוח אותם...

2. לא נפלתי מהשמיים,שקעתי מהר(-5) ולכן לא זיהיתי את המצב..

3. אני יושב רגיל בריתמה ולא ניזרק לצדדים..

4.אני אדיוט??!!

מסקנות(שלי):

1. כשקורה משהו חריג, אני מסתכל על כל החופה, תוך כדי תפעול המצנח/שמירת כיוון.

2.אפשר להיות בבעיה גם כשחושבים שהדברים בשליטה.

3.מכשיר קשר היה מקצר את התהליך,פשוט היו אומרים לי.

4.כשאני נכנס לטרמיקה אני ניזהר עם הברקסים.

5.אני טס בעומס גבוה.

6.אני אדיוט אבל עם נסיון...

יובל דרורי

מדריך אדיוט עם נסיון