13-10-2001 כשל מיתרים
שוחזר מפורום הבטיחות והאוויראות של רוני לזר. הפורום פעל בין השנים 2001-2004. הפורום אינו זמין ברשת.
תוכן עניינים
דיווח כשל מיתרים[עריכה]
תאריך: 15/10/2001
מאת: שמשון ברלב
נושא: דיווח כשל מיתרים
מרחף שאינו חבר אגודה נכנס השבת למצב חירום (על פי עדות ראיה של מרחף מנוסה - כנראה Back Spin, ריצת חופה קדימה וקריסה קידמית).
בזמן פתיחת החופה נקרעו מיתרים.
ביקשתי, והטייס הסכים, למסור הציוד לבדיקת איתי אלמוג.
איתי, אם יש ענין לחברים בתוצאות הבדיקה - אנא פרסם בפורום.
חברים - נא לבדוק החופה מעת לעת על פי הוראות היצרן!
שמשון
בדיקת מצנח - תוצאות ביניים[עריכה]
תאריך: 17/10/2001
מאת: איתי אלמוג
נושא: בדיקת מצנח - תוצאות ביניים
להלן תוצאות בדיקה ראשונית של מצנח שמיתר ה- B התחתון, שני מטיפ שמאל, שלו נקרע בזמן טיסה, בפתיחה של קריסה.
נסיבות הארוע אינן ברורות לחלוטין, אך לפי עדות ראייה נראה שהרצף כלל קריסה ימנית גדולה של כ- 80%, שהובילה לכ- 2 סיבובים מתונים ימינה עם פיתול ב- (ובשום שלב לא הגיעו לכדי תלילה ספירלית). בפתיחה, שהיתה הדרגתית, נקרע המיתר האמור.
לפי העדות לא נראה כי בארוע פעלו כוחות חריגים, והמצנח הועבר אלי ואל איתי לנואל לבדיקה ראשונה לפני מסירתו לתיקון, ע"מ לנסות להעריך מה היו יכולים להיות הגורמים לתקלה שכזו והאם נבע הכשל מסיבות חיצוניות או מפגם בייצור.
את הבדיקה בצעתי ביחד עם איתי לנואל.
ממצאי הבדיקה:[עריכה]
היסטוריה[עריכה]
המצנח האמור, בן 11 חודשים, היה כבר בתיקון שכלל החלפת מספר מיתרים ותיקוני קרעים בחופה, לאחר אימוני הנפות בהם נתפס ונקרע. על החופה נראו סימני זפת, ויתכן כי המצנח נרטב בעבר במי ים. לא ידוע מה היה היקף השטח שנחשף למי ים ואם נשטף לאחר מכן במים מתוקים.
המצנח חזר מתיקון קרעים ומיתרים זמן קצר (פחות מחודש) לפני הארוע.
תאור הפגיעות[עריכה]
כל הפגיעות הנראות לעין (ללא בדיקות עומס וחדירות אוויר) היו באותו קו כוח של מיתר ה- B שנקרע.
מיקום הקרע במיתר הוא בלולאת החיבור העליונה, בה מושחלים שלושת מיתרי ה-B העליונים, המתחברים אל לולאות העגינה בחופה עצמה. נקודת הקריעה היתה על הלולאה עצמה, בנקודה בה מלופף המיתר סביב שלוש הלולאות של המיתרים העליונים, הדקים יותר, וסביב עצמו, כ-1 ס"מ מהתפרים הסוגרים את הלולאה.
כמטר אחד מהלולאה הקרועה היה המיתר חשוף לאורך כ- 10 ס"מ, כשציפוי המגן שלו משופשף ופגוע.
בהמשך המיתר הקרוע, בנקודת העיגון לחופה של אחד המיתרים העליונים שהיו מחוברים בינו לבין החופה, היה התפר, שממנו בולטת לולאת העיגון, פרום בצידו החיצוני לאורך של כ- 3 ס"מ.
ניתוח הממצאים[עריכה]
הקרע במיתר[עריכה]
נקודת הקריעה קרובה מאוד לקצה התפר הסוגר את הלולאה. בשל ריבוי נקודות חדירת המחט לליבת הקבלר באזור זה בזמן ייצור המיתרים, הינה הנקודה החלשה ביותר במיתר. שרוול המגן בנקודת הקריעה לא היה מפורר או בלוי, ונראה כי פקע כתוצאה מעומס שנפל עליו בשל קריעה או החלשות של הליבה.
במשיכה של קצה ליבת הקבלר מתוך השרוול, בצד הצמוד לתפרים, השתחררו סיבים רבים שאורכם היה כ 1 ס"מ, ונראה כי נשברו בסמוך לסיום התפר.
שרוול המגן הפצוע[עריכה]
הקרע בשרוול המגן וחשיפת הליבה נראו כפי שנראות פגיעות בהן "רץ" המיתר ע"ג אבן או ענף. פגיעה שכזו מין הסתם נגרמה בהנפה או באיסוף המצנח על הקרקע.
התפר הפרום במפרש התחתון[עריכה]
תפר זה מחבר בין 2 פנלים של המפרש התחתון, ובין המחיצה האנכית של התא, אליה תפורה לולאת העיגון, כשהיא מחוזקת בסרט בד. בכוח המשיכה שמפעיל המיתר על לולאת העיגון נושאים סרט הבד, התפור אל המחיצה, והמחיצה עצמה. התפר שנפרם, המחבר בין 2 הפנלים אינו נושא כלל בעומס המיתר, למעט במצב בו נמשך המיתר הצידה, שלא ב- 90 מעלות למישור מוטת הכנף. מצב כזה אפשרי רק על הקרקע, למשל בהנפה כאשר אחד המיתרים נתפס בעצם כלשהו המושך את המיתר הצידה ביחס לחופה כשזו עולה.
יש להניח כי הוא נפרם בהנפה או באיסוף המצנח על הקרקע, קודם לטיסה האמורה.
מסקנות:[עריכה]
להערכתנו, לאור ההסטוריה של המצנח, המיתר האמור עבר העמסה ושחיקה לא רגילה קודם לטיסה הנ"ל בה פקע.
הפגיעה בשרוול המגן וחשיפת הליבה, והקרע בתפר על החופה מעידים על גורם חיצוני שנתפס במצנח על הקרקע, בהנפה או בזמן איסוף\ חילוץ החופה משיח או גדר.
הקרע במיתר עצמו נגרם מעומס נוסף, לא בהכרח חריג, שפעל על המיתר והיווה את הקש האחרון אחרי שזה כבר נחלש. נקודת הקריעה הינה נקודת הכשל המתבקשת, ובשל היעדר סימנים מכניים מובהקים כגון חיתוך חלק או תפירה חריגה (שאינה זהה לתפרים על מיתרים מקבילים) ולכן לא נראה לנו סביר כי מדובר בפגם בייצור המצנח.
האפשרות כי מדובר בפגם בתהליך ייצור המיתר עצמו נראית גם היא בלתי סבירה כי במקרה כזה סביר שהמיתר היה נכשל בנקודה בה נחשפה הליבה.
- המצנח הועבר למפעל לבדיקה מלאה ותיקון.
המלצות:[עריכה]
כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד, יש להקפיד על הוראות היצרן ולבצע בדיקה ייסודית של הציוד אחת לשנה, או לאחר כל 100 שעות שמש, המוקדם מהשניים.
מלבד זאת, יש לבצע בדיקה יסודית של הציוד לאחר *כל* ארוע חריג, הווה אומר, לא רק לתקן נזקים נראים לעין אלא לבצע בדיקה ויזואלית יסודית ובדיקת עומס בכל מקרה של חשד לטראומה למצנח, גם אם לא נראה נזק ויזואלי.
אין לנו ספק כי המיתר הנ"ל היה מתגלה בבדיקת עומס שהיתה מתבצעת קודם לטיסה האמורה.
יש לזכור כי ללא הוראה מראש לא יבדוק המפעל ציוד שנכנס לתיקון, מעבר לפריטים שנדרשו תיקון.
גם אם איננו מסכימים למדיניות זו, צריך לזכור שמי שטס על הציוד זה אנחנו, ובאחריתנו לדאוג כי הבדיקות הדרושות יתבצעו.
גורם נוסף[עריכה]
גורם נוסף שיתכן שהיתה לו השפעה על החלשותו של המיתר שנקרע הוא חשיפה למי ים:
במידה ואכן נרטב המיתר, ואם לא נשטף כראוי, יכול הדבר לתרום להחלשות הליבה.
מי הים מכילים כמות רבה של מלח מומס. כאשר מיתר נספג במי ים, חודר המלח המומס אל סיבי הליבה. אם נותנים למיתר להתייבש ללא שטיפה- יתגבשו גבישי המלח בין הסיבים. לגבישי מלח פאות חדות, ותחת עומס הטיסה ימתחו סיבי ליבת המיתר כנגד הגבישים, עם סבירות גבוהה לחיתוך חלק מהם.
מכאן החשיבות הרבה לשטיפת המצנח במים מתוקים לפני שיתיבש.
את החופה אפשר לשטוף במים זורמים, אך כדי להפטר מהמלח שחדר תחת ציפוי המגן של המיתר יש צורך לדלל את התמיסה לריכוז מינימום, דבר שאם ייעשה עם מים זורמים יחריף את משבר המים באופן דרסטי...
השיטה היעילה היא ע"י השריית הציוד ובחישתו במכל מתאים, והחלפת המים מספר פעמים עד שטעם המים נטול מליחות (טעם של מיץ-נח).
הפנייה למידע נוסף: המאמר דברים שכדאי לדעת על תחזוקת ציוד רחיפה.
