תבור 31-05-2002

האגודה הישראלית למצנחי רחיפה

ועדת בטיחות והדרכה

דו"ח אירוע חריג 2002-10: 31.05.02 בתבור

תאור האירוע:

מרחף מנוסה, בעל דרגה 4, חמש שנות ותק אשר מכיר היטב את האתר המריא לפנה"צ בתבור ברוח דרום-מערבית בעוצמה של כ- 20 קמ"ש ומשבים עד 30 קמ"ש. מרווח הזמן בין המשבים היה כדקה. מהירותו הקרקעית מול הרוח של מצנח מדגם זהה שהיה באותה עת באוויר הייתה איטית מאד.

משירדה עוצמת משב בוצעה הנפה אחורית ללא עיגון שבמהלכה "נתלש" המרחף כשגבו עדיין לכיוון ההמראה. המרחף ביצע כהלכה היפוך כיוון גוף באוויר תוך שמירת כיוון טיסה החוצה, אך החל להיסחף לאט ובגובה נמוך צפונה. בהרגישו שהאוויר מחותחת ומתוך מחשבה שנקלע לאזור ה- Lee-Side בחר לטוס עם מעט ברקסים ולא להפעיל את ה- S.S מחשש לקריסה בגובה נמוך. בהיותו מעל הכביש, 2-3 עיקולים נמוך מחלקה התחתון של העמדה החליט לנחות עליו במטרה למנוע המשך היסחפות צפונה. המרחף נחת בשלום על הכביש, תוך כדי סחיפה קלה. יש לציין שלאחר האירוע המריאו בשלום שלושה מרחפים בעוד שאחרים ויתרו על ההמראה.

ניתוח המקרה:

המרחף המריא ברוח שעוצמתה מגבלתית לחדירה, כפי ש"סימן" המצנח שהמריא לפניו. המרחף הניף בהסתמכו על כך שעוצמת המשב תישאר נמוכה במשך כל תהליך ההמראה, אלא שזה כנראה התחזק ברגע ההנפה והמרחף נתלש מסובב, תוך שהוא מאבד זמן יקר בחזרה לטיסה נשלטת. בהשפעת הרכיב הדרומי נסחף המרחף לנקודה ממנה כבר לא ניתן היה להגיע בביטחה חזרה למדרון הפונה לרוח.

המרחף נקלע לדילמה האם להשתמש ב S.S באוויר מחותחת ולהסתכן בקריסה בגובה נמוך או, ללא הפעלת ה S.S, להסתכן בסחיפה לאזור המדרון המוסתר מהרוח. על כן החליט לנחות באזור בעייתי - בגלל ממדיו המצומצמים, בהיותו מוסתר מהרוח וכמובן עקב הסיכוי לפגוש רכב.

מכיוון שנחת מול הרוח ובמהירות קרקעית נמוכה, הצליח המרחף לנחות בשלום בתחום האזור המצומצם של הכביש. למזלו לא עבר רכב בכביש בזמן הנחיתה.

מסקנות ולקחים:

1. בהתחשב בקושי לחדור מול הרוח כפי שכבר "סימן" מצנח מדגם זהה, היה על המרחף לותר על ההמראה, ובמיוחד שבדרך כלל בשעות אלו עוצמת הרוח בתבור צפויה להתחזק.

2. עוצמת הרוח במשב הייתה חזקה מכדי להמריא בביטחה ללא עיגון. אין "לבנות" על משב חלש במרווחים כה קצרים. גם אם היה מצליח וממריא בבטחה ייתכן והיה נתפס במשב חזק ונסחף לאחור בגובה נמוך. מומלץ לאמץ את הכלל האומר "אין להמריא בעוצמת רוח בה נדרש עיגון".

3. אם נסחפים בתבור בגובה נמוך צפונה, יש להשתמש מייד ב S.S, ובאופן מבוקר והדרגתי.

4. במידה ולא מצליחים לחזור למדרון הפונה לרוח, יש להפנות גב לרוח ולטוס גבוה ככל האפשר צפונה, תוך משיכה קלה בברקסים להגדלת לחץ החופה, ולנחות רחוק ככל האפשר בעמק.

5. אין להתפתות ולנחות במדרון בצד המוסתר מהרוח. זה נראה פשוט אך זהו צעד מסוכן ביותר.

כמו כן אין לבצע ניסיון חזרה מערבה. סביר שזה ילווה בשקיעה ללא התקדמות קרקעית מספיקה, ובמיוחד בהשפעת אפקט הוונטיורי מהכתף הצפון מערבית של ההר. קיים סיכוי גבוה להיקלע למערבולת בגובה נמוך.

6. לאחר התרחשות האירוע, כשהיה כבר ברור שהתנאים מגבלתיים, אסור היה על המרחפים האחרים להמריא. מי שעשה כך הקטין את מרווחי הבטיחות הנדרשים להמראה וטיסה בטוחה. אין להסתמך על הפרשי מהירות דגמי המצנחים כי אלו קטנים ומתגמדים לעומת השינוי העלול להתרחש בעוצמת הרוח.

ערך: שמשון ברלב

בדק: אבי עפר

אישר: אמנון האן