נוהל חילוץ ופינוי

מתוך ParaWiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תאריך עדכון אחרון: פברואר 2010.

חלק א' – רקע[עריכה]

1.כללי[עריכה]

הנוהל המפורט להלן מיועד לשמש כפנקסון עזרה ראשונה לשעת חירום עבור העוסקים בספורט הרחיפה במצנחים (בין אם ממונעים או לאו) הסמוכים למקום התאונה.

הנוהל גובש בשעתו בהתייעצות עם הרופא הראשי של מד"א, נציגי יחידות החילוץ האזוריות ונציגי חיל האוויר והוא על דעתם.

  • גרסה 0 (2006) אושרה ע"י הטייס הראשי וועדת הבטיחות של האגודה. צוות הנוהל כלל את נחי אלון, זיוה אפשטיין, אבי חנין (ז"ל), ד"ר גדי לוטן וגיל פאיס.
  • גרסה 1 (פברואר 2008), עודכן ע"י טל לוינגר, זיוה אפשטיין, ושאול שפי.
  • גרסה 2 (הנוכחית), עודכנה על ידי יעל גולדמן, בעזרתם האדיבה של משתמשי הפורום ובעזרת מפקד יחידת חילוץ גליל כרמל, בבי - משה דאודי.

2. מטרה[עריכה]

מטרת המסמך היא לקבוע נוהל אחיד לחילוץ ופינוי של נפגעים בתאונות רחיפה חמורות, בדרך שתקצר למינימום את הזמן העובר בין הפגיעה לבין ההגעה לבית חולים ותבטיח את הטיפול הרפואי הטוב ביותר האפשרי, על מנת לצמצם את הסיכון לחיי הנפגע.

הנוהל נבנה לאור לקחי מספר תאונות רחיפה, ובהן מספר תאונות קטלניות ,שהוכיחו נחיצותו של פינוי מזורז ונוהל אחיד.

3. שיטה[עריכה]

המסמך מכיל שני חלקים.

חלק א' (חלק זה) סוקר את אופי התאונות, גופי החילוץ ואופי פעילותם.

חלק ב' – נוהל מזורז המוצע כרשימת תיוג בשעת תאונת רחיפה.

הערה: מסמך זה הינו הצעה בלבד. המידע המצורף מסופק כהמלצה למטרת אינפורמציה בלבד ואינו בגדר נטילת אחריות, לפיכך אין לראות במסמך תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא.

4. אפיוני תאונות רחיפה חמורות[עריכה]

להלן מספר מאפיינים לתאונות רחיפה חמורות:

4.1 שלבי הטיסה[עריכה]

רוב תאונות הרחיפה, שיש בהן סיכון רב לחיי הנפגע, הן אלו שבהן הטייס מתנגש בצלע ההר תוך כדי טיסה, בניגוד לתאונות של המראה או נחיתה שבהן רמת הסיכון קטנה בהרבה.

4.2 הפגיעה הגופנית[עריכה]

הפגיעה היא רב-מערכתית ורב טראומטית. עלולה לכלול פגיעות באיברים פנימיים, בראש, בעמוד השדרה, במערכת הנשימה. תאונות כאלו דורשות אבחון וטיפול רפואיים מהירים, בדרך כלל במרכז רפואי המתמחה בטראומות.

הסכנה לחיים גדלה ככל שהזמן בין הפגיעה לטיפול מתמשך.

4.3 נסיבות הפגיעה[עריכה]

הפגיעה מתרחשת במהירות גבוהה, לעתים עם רוח גב ועם מהירות שקיעה גבוהה. מהירות הפגיעה עלולה להגיע לעשרות קמ"ש.

הפגיעה חזיתית, בשטח גוף רחב, באזור גוף, שאיננו מוגן כלל. פגיעות ממוקדות מעצים וסלעים עלולים להוסיף על חומרת הפגיעה.

4.4 הקרקע[עריכה]

בדרך כלל הפגיעה היא על צלע הר, באזור בעל תבליט ותכסית קשים: צוקים, סבך, סלעים.

באזור אין דרכי גישה, וזמן ההגעה של טייסים אחרים, ולא כל שכן של גורמי חילוץ, עלול להיות ארוך. עצם איתור הטייס יכול להוות בעיה. חילוץ ופינוי קרקעיים עלולים להיות מסובכים או אף בלתי אפשריים. ברמת הגולן יש גם סכנה של מוקשים.

5. הנהלים המקובלים כיום[עריכה]

הגופים המשתתפים במבצעי חילוץ ופינוי הם:

5.1 מד"א[עריכה]

מד"א הוא הגורם הרפואי המטפל בנפגעים אזרחיים. פרוש בכל רחבי הארץ בתחנות מקומיות, שהקשר עימם נעשה על ידי מוקדים אזוריים. קריאה אליו מופעלת בתהליך הבא:

א. מוקד אזורי. חיוג למספר 101 מגיעה למוקדן האזורי, השולט על כל התחנות באזורו (אתרי הרחיפה בצפון קשורים למוקדי עכו, גלבוע וירדן).
ב. צוות טיפול - אמבולנס. המוקדן מזעיק צוות אמבולנס, הכולל חובש מן התחנה הסמוכה למקום האירוע. זמן ההגעה שלו קצר יחסית. הצוות מטפל אבל אינו מחלץ נפגעים ממקומות קשי גישה, דוגמת מתלולי הרים, וואדיות. רמת העבירות של הרכבים נמוכה.
ג. ניידת טיפול נמרץ - נט"ן. המוקדן מפעיל לפי הצורך גם ניידות טיפול נמרץ - נט"ן (עם רופא) או אט"ן (פרמדיק בלבד). הצוות מצויד לטיפול יסודי יותר, אך גם הוא אינו מחלץ. בפגיעות טראומה מומלץ להערך להזנקת הפעלת נט"ן.
ד. פינוי ע"י מסוק מד"א. מד"א מחזיק באזור הצפון החל משנת 2006, בסמוך לביה"ח פורייה בטבריה) כוננות של מסוק אזרחי (של חברת "להק") לצרכי פינוי (בדגש על פינוי בלבד, ללא חילוץ).
ניסיון מד"א מלמד כי לעתים קרובות פינוי קרקעי באמצעות אמבולנס הוא מהיר יותר מפינוי מוסק. הפינוי המוסק יכול לסייע בייחוד באתרים קשים להגעה ואם יש לפנות את הנפגע למרכז טראומה מרוחק יחסית (שני התנאים הללו מתקיימים בתאונות רחיפה קשות).
ה. פינוי ע"י מסוק חה"א. על פי המלצתו של איש מד"א הבכיר בשטח רשאי מוקדן מד"א האזורי להזניק מסוק לפינוי, ישירות באמצעות מרכז שליטה (משל"ט) חיל האויר. למוקדן סמכות הזנקה על פי שיקול דעתו. הוא רשאי להזניק אף אם הדבר הומלץ על ידי מי שאינו איש מד"א אם יש בידיו נימוקים ראויים.

5.2 יחידות פינוי וחילוץ אזוריות[עריכה]

באזורי טיולים משרתות יחידות חילוץ משטרתיות (היחידות הן משטרתיות, אך המשרתים בהן הם מתנדבים אזרחים), שיש להן ניסיון רב בהגעה לאזורים קשים.

יחידות אלו מורכבות ממתנדבים, ברובם חובשים, כך שזמן "גיוסם" והגעתם לאזור הארוע יחסית ארוך (מעל ל-30 דקות בממוצע).

יכולת החילוץ והפינוי שלהן גבוהה מזו של גופי מד"א, וכן ביכולתן לטפל בפצוע בשטח. בדומה למד"א, גם בסמכותם להזניק ישירות מסוק דרך משל"ט חיל האויר. ניתן להזעיק אותם על ידי מוקדן המשטרה (100), דרך מוקד מד"א (101) או באופן ישיר (פרטי התקשרות להלן).

5.3 חיל האוויר[עריכה]

חיל האויר מחזיק בכוננות חילוץ באתראה של 5-30 דקות, תלוי באופי החילוץ הנדרש והציוד שיש להעמיס לקראתו במסוק.

הזנקת המסוק נעשית על ידי משל"ט (מרכז שליטה) של חיל האויר. הגורמים האזרחיים המזניקים הינם מוקדן מד"א האזורי ויחידות החילוץ האזוריות, בלבד.

חלק ב': נוהל מעשי ליישום בשטח[עריכה]

1. מיד עם זיהוי תאונה:[עריכה]

אם הנפגע אינו מגיב בקשר ואינו זז: כניסה לנוהל תאונה חמורה.

1.1 הזעק טלפונית את מד"א באמצעות המוקדן האזורי (מס' 101).

מסור תיאור ראשוני של נתוני התאונה והשטח והסבר כי יתכן ומדובר בנפגע/י טראומה ולפיכך נדרש להפעיל כוננות להזנקת ניידת נט"ן / אמבולנס 4X4/ מסוק.

1.2. ארגן צוות סיוע ראשוני של 3 אנשים לטיפול בארוע.

* שני מרחפים לצורך טיפול ראשוני בפצוע/ים.
* הגדר אחראי ארוע, שיהיה היחיד שיעמוד מול גורמי החוץ.
* המנע מהתקהלות מיותרת באזור הפגיעה ובדרכי הגישה אליו.

1.3. הכרז בקשר על "נוהל תאונה חמורה":

* כל פעולות הטיסה יפסקו.
* האזור האוירי יפונה פרט למשתתפים בחילוץ (אפשרי להגדיר מרחף בודד בתפקיד, שיחוג מעל אזור הפגיעה לצורך סיוע באיתור והגעת הצוות הראשוני).
* שיחות בקשר ייפסקו, פרט לסיוע לחילוץ.

2. פעולות עם ההגעה לנפגע:[עריכה]

2.1 הצב מכוונים וממסרי קשר לאורך הנתיב אל הנפגע.

2.2 הערך את השטח והמצב הרפואי על פי טבלאות הדיווח הרפואי ודיווח השטח להלן. במקרה של ספק התייעץ עם מרחפים מנוסים, מד"א או יחידת החילוץ.

זכור: אם אתה בטוח שהפינוי חיוני - פעל על פי שיקול דעתך גם אם אחרים חושבים אחרת ממך.

2.3 צור קשר עם מוקדן מד"א, מסור תיאור מפורט הכולל:

* שמך ותפקידך (אחראי חילוץ), מספרי הטלפון שלך ושל חברי הצוות באזור הפגיעה.
* מיקום הפגיעה, בעדיפות לקואורדינטות (נ"צ) GPS וצבע מצנח הנפגע.
* מספר נפגעים כולל ואופי הפגיעה וחומרתה, עפ"י תרשים ABC.
* התיאור הראשוני:
- פצוע שוכב = פצוע קשה
- פצוע מהלך/ ישוב = בינוני עד קל
* אופי השטח ובעיות הפינוי (עבירות, מתלול, סבך...)
* נקודות חבירה ואמצעי חבירה, כולל סימון עשן ונצנוץ במראות/ פריסת מצנח או חפץ זוהר/ בולט לצורך איתור קל של מד"א/ מסוק.

3. פעולות עם הגעת החילוץ המוטס:[עריכה]

  • יצירת קשר אלחוט/טלפון/עין.
  • בזמן הגעת המסוק יש להגן בגופך ובאמצעים נוספים אם ישנם על הפצוע מחפצים שעפים. מי שנמצא עם הפצוע חייב להיות עם קסדה ולבוש ארוך (הסכנה העקרית היא בהגעת מסוק יסעור).
  • קיפול כל המצנחים באתר הנחיתה למניעת הסתבכות ברוטור המסוק.
  • קביעת מלווים שיסעו עם הנפגע. אם הנפגע מוטס, חשוב לקבוע מלווים שיגיעו עצמאית לבית החולים להמשך ליווי.

4. לאחר הפינוי:[עריכה]

  • איסוף ציודו של הנפגע, כולל המכונית שלו.
  • שליחת מבקרים אל בית החולים.
  • שליחת מודיעים אל המשפחה - בתיאום עם המשטרה.
  • עריכת תחקיר בשטח שיעסוק הן בצד התעופתי והן בחילוץ, כולל רישום עדויות. הקפד על נוכחות אנשי צוות הארוע שסייעו בתחקיר.

נספח 1: שיקולים רפואיים לחילוץ אוירי[עריכה]

בדיקה הערכה/דיווח טיפול מיידי קדימות לפינוי
Airway * לא נושם.
* מחרחר ציאנוטי.
* קול צרוד.
חמור: פגיעה בנתיב אויר. * הרמת לסת.
* נתיב אויר.
* הנשמה.
אין לפנות לפני טיפול.
Breathing * מתקשה בנשימה.
* שימוש בשרירי עזר.
חמור: פגיעה בנשימה. * כיסוי פצע חודר
* ניקור חזה.
ייצוב ראשוני ופינוי מיידי.
Circulation חיוור/דם רב סביב שברים. קשה עד בינוני: מדמם. עצירת שטפי דם. בהקדם האפשרי.
Disability לא מגיב או לכאב בלבד. קשה: פגיעה במערכת העצבים. השגחה; קיבוע. בהקדם למרכז רפואי.

נספח 2: שיקולי שטח לחילוץ אוירי:[עריכה]

1. נתיבי גישה: גישה לנפגע ברכב (דרך) וברגל (שביל). מרחק הנפגע מן הנתיב.

2. תבליט ותכסית: מתלול? מצוק? פתוח? אופי הצמחיה וצפיפותה. במצוקים: גובה המצוק שעל המחלצים לעלות/לרדת.

3. גישה למסוק: כבלי חשמל ומכשולים אחרים.

טלפונים חיוניים:[עריכה]

עידכון אחרון: אפריל 2010.

אם ורק אם לא נוצר קשר דרך המשטרה עם יחידות החילוץ האזרחיות - התקשר ישירות אל מפקדי יחידות החילוץ בטלפונים להלן:

שם היחידה איזור / אתרי רחיפה פרטי
מפקד היחידה
טלפון נוסף פרטים נוספים
יחידות בצפון:
גולן מבוא חמה, יבנאל. צביקה פוגל
050-5511255
057-7721285
קובי לאופר (סגן)
050-2945445
עמירן שוסטר (סגן)
057-3793820
גליל כרמל היחידה אחראית על חדרה > ראש הנקרה >
נחל עמוד > הגלבוע וחזרה לחדרה.
אתרים: כמון, בית רימון, הר הארי,
הר השאבי, כרמל.
בבי משה דאודי
057-7783363
עופר נוב (סגן)
052-4446636
תומר דר
052-6276705
עמק יזרעאל
צוות מצומצם
תבור. במידת הצורך יכסו
גם את אזור הגלבוע.
משה אלקנה
050-5306691
מוקד ביטחון
04-6520100
(עובד 24/7)
במקרה הצורך ניתן גם להתקשר
לצחי רייל (חובש ביחידה).
יחידות במחוז ש"י:
גוש עציון צפריר שיפמן
054-5637777
אורי אורבך (סגן)
057-7382408
אלעזר גנות (סגן)
050-6276590
שומרון כתף שאול, עמינדב, ברקן.
האזור הוא מעבר לתחום הרגיל של היחידה.
פינוי חירום ידרוש זמן ארוך מהממוצע.
אבנר מוצפי
057-7729511
רונן רוסו (סגן)
054-4680664
דניאל צויאל (סגן)
052-5665432
מגילות נועם אלדן
050-6299819
עומר כהן (סגן)
050-8775186
גבי בר ששת (סגן)
052-4844139
יחידות בדרום:
עין גדי מועצה אזורית תמר
מהמלונות עד גבול מחוז ש"י
אלון שחל
050-6276587
בועז לימזידר (סגן)
052-3689705
ניר (סגן)
052-3503487
ערד מדבר יהודה אזור ים המלח הדרומי
מהמלונות עד צומת הערבה
אלי שגיא
050-6276457
057-8133361
אורי קוצר (סגן)
054-7431302
נקש (סגן)
057-8177469
הר הנגב חנן אפריאט
050-6276619
אסף עמיחי (סגן)
050-6276623
דובי רול (סגן)
050-2276486
ערבה מועצה אזורית ערבה תיכונה אלעד סקר
052-3666203
רם לב (סגן) צביקה דור (סגן)
052-2769722
אילת - אילות שרגא גרין
050-6276442
057-7627615
יוראי כהן (סגן)
052-3997987



מקורות: