מבוא חמה 21-03-2009
תחקיר אישי של משה אדרי:
פורים באוויר 21.3.09 טסים טיסת נעילה לפני שנוסעים הביתה בשעה 15:00 לערך.
קובעים עם האישה שתאסוף אותנו מהשדה נחיתה מציע לאבי שאול (ביטר ) לטוס איתי.
ליאב באוויר בגובה 800 מטר מדווח על תנאים נהדרים.
אני ממריא ומטפס לגובה 750 מטר לתוך תרמיקה עדינה יורד ל600 מעל עמדת המראה.
אני רואה את כל החברים יושבים עם הנרגילה סביב מעגל, אבי שאול ממריא, וחברים באוויר.
מביט לכיוון הכינרת ואני רואה את הכינרת נצבעת בצבע זהב ורסיסי גלים רדודים על גבי המים.
עולה לגובה 700 מטר ואני מרגיש שאני צריך להפעיל הרבה מאוד S.S ומדווח לאבי שאני הולך לשדה נחיתה.
ליאב מדווח בקשר שהרוח מאוד גבוהה בשדה נחיתה העליון כ30 קמ"ש להערכתו.
אני לוחץ על המערכת האצה מציץ ב GPS מהירות של 2 קמ"ש גובה 650 מטר רעשי ווריו מרמזים לי על עליה בגובה.
מחליט על טיסה מערבה לכינרת ובהסעות צפונה טס יחסית מהר אך הווריו לא מפסיק לצעוק אני עולה, אני חוזר בסינק לכיוון שדה נחיתה מעבר לקו מתח גבוהה גובה 470 מטר אך לא מצליח להתקדם ומחליט לבצע סיבובים 360 מעלות דרך צד ימין מבצע מחליט שבגובה 300 מטר אני עוצר סיבוב מביט סביב אני לבד ועוד גלשן שרחוק ממני.
מושך ברקס ימין בעדינות והולך ומגביר עם סיום 2 סיבובים משיכה עד הקרבינה ושומר עם ברקרס נגדי את ה G תחושה מאוד מרגשת מתוך העובדה שלא עשיתי זאת בעבר על מצנח בכל מקרה יורד לגובה 320 מטר מתחיל לעצור ומישר כנפיים.
משב חזר מגיע ומרים אותי לגובה של 520 מטר מלווה ברעשי ווריו החביבים עלינו מאוד.
מחליט על ביצוע סגירת טיפים – סוגר טיפים ומקבל טלטולים לא נעימים שומע את הווריו שמעלה אותי והסעות לאחור מבין שהתרגול של קיפול טיפים אינו מיטבי.
מחליט לחפש סינקים באזור הכנרת ולא מוצא אפילו אחת לרפואה הכול עולה.
דוחף מערכת האצה וממתין זמן למחשבה: באוויר תשמע אני אומר לעצמי בסוף ברור שאתה תגיע לקרקע הרוח חזקה ויגיע הרגע שהיא תחלש.
מה כן אני יכול לעשות אני שואל את עצמי - מערת האצה וקיפול טיפים אבל פוחד מקריסה קדמית וכן לא עשיתי זאת בעבר.
פול סטול – לא עשיתי בעבר ואני לא מתכוון לעשות היום.
פתיחת מצנח רזרבי – כן אבל בטח לא היום ורק עם אני יהיה במצב חרום אמת ואני לא מרגיש מצוקה.
טוב אז מה בכל זאת אתה עושה אני שואל את עצמי.
אני רואה את הגלשן מגיע לנחיתה נגמר לבחור המסלול אני אומר לעצמי ואני רואה אותו נכנס במהירות לשדרת העצים המקיפה את שדה הנחיתה ומדווח בקשר.
טוב תתחיל לטפל בעצמך אני אומר נו לפחות יש אמבולנס ומשטרה במשטח אני צוחק עם עצמי.
מחליט לא לעזוב את הקיפול טיפים לא משנה מה קורה.
פנים כיוון מערב (כנרת) מקפל טיפים (מלחמה בלשמור אותם מקופלים) משבים חזקים מנסים לטלטל אותי ואני לא מוותר מלחמה כאבי זרועות אבל לא מוותר אני מנהג את המצנח על ידי תנועות גוף ומודה לאיתי לנואל על הרתמה החדשה (ועל רענון הרזרבי לפני שבוע).
ואני שומע את הרעש של הווריו צפצוף ארוך שלא שמעתי מזה כשעה אני בסינק אני אומר לעצמי רוצה את אימא אדמה אלוהים תשאיר אותי בסינק (פעם ראשונה שאני מחפש סינק משוגע).
יורד לכיון שדה הנחיתה ואני רואה בגובה 200 מטר את אשתי מגיע לכיוון שלי מעט לחוצה לא מרפה מהטיפים ומנהג את עצמי בזהירות רק עם תנועות גוף לשדה החיטה
(ואומר לעצמי מזל שצחי לא פה הוא עוד היה צועק עלי) תרמיקה חזקה מעלה אותי ל270 מטר אני לא עוזב את הטיפים וחוזר שוב לסינק שלי ולאט לאט נוחת לראשונה עם טיפים מקופלים.
מפנה זריז (שצחי לא יראה אותי בשדה החיטה ) שתה הרבה מים הגרון יבש.
ומגיע לתודעה - כן חייב קורס מצבי חרום.
אדרי
מקורות:
