הישרדות בתרמיקה צפופה
מאת: ג'ו גרבלו.
תרגום: שמשון ברלב, כרמיאל, אוגוסט 2002.
(הוספת תמונות: אמיר מליק)
הר Kagel* הידוע בעולם בתנאי רחיפה עקביים, מפורסם באותה מידה גם בצפיפות האווירית שבו. רבים מבין הטסים בהר יסכימו שבתנאי צפיפות קשה מאד להירגע וליהנות מהטיסה מפחד מפגשים קרובים עם מרחפים אחרים.
תלונות קשות על הפרות חוקי הדרך הנם נושאים נפוצים בשיחות שלאחר הטיסות. מאמר זה לא יעסוק בטכניקות התירמול, ולא בחוקי הדרך הרגילים. רבות כבר נכתב על נושאים אלו. במקום זאת ברצוני להתמקד בבעיות ספציפיות בהן נתקלים בצפיפות של אחה"צ בהר Kagel.
הבעיה העיקרית אינה בהכרח הצפיפות באויר אלא השונות בסגנון הטיסה, בטכניקת התירמול ובנהלי שמירת חוקי הדרך של רבים מהטייסים.
חוסר האחידות בסגנון הטיסה של הטייסים המקומיים גורם לאתר להראות צפוף בהרבה ממה שהוא באמת. תארו לעצמכם לרגע 200 מחליקים בו זמנית בבטחה על משטח סקי כשכולם שומרים על אותה תבנית בסיסית של כיוון ומהירות, ואיזה בלגן יהיה אם כל אחד יחליק במהירות ובכיוון כרצונו, ואפילו אם יהיו רק מאה מחליקים על המשטח.
מאמר זה נועד לעזור לכם להבין את מצבי הקונפליקט והגורמים להם. כפי שתראו, חלק מהגורמים אינם ברורים מאליהם. על ידי ניתוח מצבים אלו מראש תוכלו להכין את עצמכם ולהימנע מרוב הקונפליקטים באוויר, ואפילו מהתנגשות אווירית. בקוראכם מאמר זה זכרו שני דברים: קודם כל, שהר Kagel הוא קודם כל אתר תרמלי. למעשה ניתן לטוס בו בדאיית רכס גם באמצעות משבי התרמיקות ולעיתים ניתן "לרכס" לכל אורכו. אין זה אומר שאתה חייב "לרכס" באתר. שנית, בטיסה בתנאי צפיפות סגנון הטיסה האישי חייב להיות מוקרב, במידה מסוימת, לטובת ה"להקה" כולה.
כיוון התירמול
החוק הפשוט "תרמל באותו כיוון" מופר יותר מכל חוק אחר. למרבה הצער חוק זה אינו כה פשוט כפי שהוא נשמע. ארבע סיבות שמרחפים טסים באותה תרמיקה, אך בכיוונים הפוכים:
1. קוצר ראות ומחשבה קדימה
טיסה בצפיפות מחייבת תכנון במקום ובזמן אמת. חיוני לדעת איזה מרחפים נמצאים בסמיכות למסלולך ובאיזה כיוון הם פונים. אם התנאים מאד מחותחתים, כך שכמעט כל תשומת הלב מוקדשת לטיסה עצמה, אזי מוטב להימנע מתירמול בקרבת אחרים. התאמן בתירמול באזור לא צפוף עד שמיומנותך וביטחונך יאפשרו הפניית מספיק תשומת לב לתכנון קדימה.
2. הפרדת גבהים
כמו במשחק קלפים - מפסידים אלו שבאמצע. דמה שאתה כבר בגובה נמוך כשנכנס סייקל אויר שוקע. אתה מנסה ל"גרד" ככל שהגובה מאפשר לך, אך נאלץ לבסוף ללכת לנחיתה. מולך ו- 200 מטר מעליך טייס מסתובב שמאלה ועולה. הוא כה גבוה שאינך בטוח היכן ומתי תפגוש את תחתית התרמיקה שלו. מצאת את העילוי. כנף ימין עולה ואתה פונה ומסתובב ימינה, הפוך מכיוון הטייס שמעליך, וחושב שלא יהיה איכפת לו בגלל הפרשי הגובה ביניכם. חוץ מזה אתה נמוך מכדי לפנות שמאלה ולהסתכן בהחמצת התרמיקה.
ודאי שלא איכפת לו, שהרי אין קונפליקט מיידי. אך חשוב מעט קדימה: צפוף באויר, והסייקל השוקע יכה בכולם ויכריח את הטייסים בסביבה לטוס לעברך ברגע שיראו אותך מטפס. המצב מסתבך כשהטייסים הנמוכים מצטרפים אליך ומסתובבים כמוך, ימינה, ואלו הגבוהים יותר מסתובבים שמאלה על פי הטייס הגבוה בתרמיקה.
רחמים על האומללים והטיפשים שבאמצע. כולם עסוקים בלצרוח איש על רעהו להפוך כיוון. ומכיוון שאתה הנמוך הרי אתה פטור מכל הבלגאן. למעשה אפילו לא תדע שכמעט גרמת להתנגשות אווירית.
בגובה נמוך הכנס לתרמיקה בכיוון סיבוב הפוך רק אם תוכל להפוך את כיוונך ולהתאימו לזה שמעליך הרבה לפני שטייסים אחרים מצטרפים.
3. תרמיקה מרובת מוקדים
תרמיקה מרובת מוקדים גורמת לעיתים קרובות לטיסה בכיוונים מנוגדים. לדוגמא: יום א' צפוף, ותפסת תרמיקה טובה בקידמת עמדת ההמראה. אתה מטפס בקצב 0.5-1.5 מ'/ש', מסתובב שמאלה ומנסה ל"התמרכז" ולקבל קריאה יציבה בווריו. 100 מטר החוצה מהרכס טייס אחר מסתובב ימינה ומטפס בקצב דומה לשלך. המרחק ביניכם רב ואתה ממשיך בשלך, אך תוך דקות חופתו חולפת כטיל מתחת רגליך. וואוו. זה היה קרוב! איך הוא הגיע לכאן?!
תרמיקות מרובות מוקדים נתפסות לרובנו כשתיים או יותר תרמיקות נפרדות. מכיוון שמוקדים אלו הנם חלק מאותו גוש אויר בלתי יציב הם מתנהגים לעיתים קרובות שונה מאשר התרמיקה בכללותה. לפעמים המוקדים "נודדים" באופן בלתי ניתן לחיזוי בתוך גוש התרמיקה, ולעיתים מתמזגים עם מוקדים אחרים. טייסים המסתובבים במוקדים שונים באותה התרמיקה עלולים למצוא עצמם במוקדים המתמזגים לאחד. כשטסים ביחד עם טייס נוסף בתרמיקה בה יתכנו מספר מוקדים, כדאי להרחיב את המעגל ולעבור דרך המוקדים השונים. אם חברך מתעקש להישאר במוקד שלו, השאר עמו רק אם המוקד רחב מספיק. אחרת, חפש סביבה בטוחה וברת חיזוי במקום אחר.
4. תרמיקות מתמזגות
פה "נפלתי", אפילו שראיתי זאת קורה לאחרים ב- Kagel. יצאתי לבדי להרפתקה מעל הר Trash הסמוך ורק שקעתי. הרוח הייתה דרומית יציבה, והייתי מודאג שלא אגיע לאזור שדה הנחיתה. במקום לצאת החוצה החלטתי לחזור לכיוון רכס הר Kagel במאמץ להרוויח גובה. הרעיון היה לטוס ברוח צד ל"Volcano" בתקווה למצוא שם עילוי ואם לא אמצא להמשיך לבסיס הסכר ולנחות בשדה הנחיתה החלופי.
מצאתי אזור לא שוקע מעל השטח המישורי והתחלתי להסתובב שמאלה. איש לא היה מעלי. המרחף הקרוב ביותר היה בגובה רכס ה- Kagel, במרחק כ- 400 מטר ממני ובמורד הרוח. בגלל המרחק לא שמתי לב לכיוון סיבוב הטייס האחר. נסחפתי מהר ולאחור אך בקושי טיפסתי. לא רציתי לוותר כעת על התרמיקה כיוון שבהחלט הייתי נמוך ורחוק מכדי להגיע לשדה הנחיתה הרגיל. כשהתקרבתי למצוק רכס ה- Kagel, התחזק קצב העילוי בצורה דרמטית וסחיפתי הואטה. ברגע זה לא הבחנתי שאני בדיוק מתחת לטייס שקודם היה במרחק רב. הפרש הגבהים היה כמה מאות מטר ולמרות שאז לא ידעתי זאת, הטייס האחר הסתובב בכיוון הפוך לשלי. הבעיה צצה לאחר שטייס שלישי ניסה להיכנס לתרמיקה באמצע הגובה שביננו.
מתוסכל מחוסר היכולת להחליט לאיזה כיוון להסתובב הטייס השלישי עזב וחיפש תרמיקה אחרת. מיד לאחר שנחתנו הוא מיהר להסב את תשומת ליבי לאירוע.
איך מצאתי עצמי בדיוק מתחת לטייס שרק רגעים ספורים קודם לכן היה בתרמיקה אחרת ובמרחק כ- 400 מטר ממני?
תרמיקות מעל אזור שטוח נסחפות מהר יותר מאלו שמעל מדרון ההר. הטייס שתירמל קרוב לרכס נסחף לאט, אני נכנסתי לתרמיקה מעל אזור שטוח, נסחפתי מהר, ומצאתי עצמי מתחתיו. התרמיקות השונות בהן טסנו התלכדו לאחת. לו הייתי מבין זאת בזמן וצופה את ההתקרבות הייתי הופך את כיוון סיבוב מוקדם יותר, או שהטייס השני היה שם לב והופך את כיוון סיבובו לפני הגעת המרחף השלישי.
דאיית רכס בתרמיקות
כמה מאיתנו ניסו לתרמל ברכס של הר Kagel ביום בלתי יציב ונדחקו על ידי טייס "מרכס"? זה שמבצע שמיניות הדוקות בערוץ משופע בתרמיקות בחושבו שהוא חש בעילוי רכס. ואז, כשהמשב התרמלי חולף, הוא פונה לערוץ הבא. שם, אם היה בר מזל ימצא טייסים אחרים לגרש מהתרמיקה שלהם. דאיית רכס היא דאיית רכס ותירמול הוא תירמול, ולעולם לא ילכו שניהם יחדיו. אני מתכוון ששימוש בטכניקת רכס באזור תרמלי בו האחרים מתרמלים דומה לריקוד סלאו בתחרות רומבה. אם אתה לבד עשה את אשר ימלא ליבך, אך אם אתה רואה טייסים מתקרבים, אזי יש להשתמש בטכניקת תירמול. אם אתה נמוך מכדי לבצע 360 (מעלות)בבטחה, צא החוצה מהרכס וחפש תרמיקה אחרת.
עקיפה לא תקינה וכניסה לתרמיקה "תפוסה"
את חוקי הדרך באופן כללי ניתן למצוא בהרבה ספרי רחיפה, ובמיוחד אלו שכתב Dennis Pagan. למרבה הצער המצבים בעולם הגלישה האמיתי לא תמיד ברורים מראש ונוהגים "על פי הספר". מובן שתפנה ימינה מול מטוס שמולך, וודאי שתפנה דרך לטייס נמוך ממך. אך איך תעקוף טייס אחר או תצטרף אליו בתרמיקה מבלי להפחידו למוות?
לא מספיק לטוס קרוב לטייס ורק להיזהר שלא להתנגש. זה הרבה יותר מכך. עליך לטוס באופן הפחות מאיים האפשרי. תצטרך להקנות לו תחושת בטחון שאתה יודע מה אתה עושה ושלא "תכנס" בו. תוכל לעשות זאת על ידי טיסה בכיוון אל מחוץ למסלול המעגלי בו הוא טס. במילים אחרות - הצטרף לתרמיקה על ידי טיסה סביבה ולא בטיסה לתוכה. דבר זה יאפשר לאחר להתרכז יותר בטיסתו ופחות בך.
איך תצטרף לתרמיקה בה נמצא כבר טייס אחר?
חוק ראשון: לו יש את זכות הקדימה.
חוק שני: יש לו עדיפות במרחב האווירי שבתחום המעגל בו הוא טס ובקרבת הגובה בו הוא טס.
חוק שלישי: עליך מוטלת החובה להיכנס לתרמיקה שלו בצורה מתחשבת ובטוחה.
כששניכם בגובה דומה, למד להיכנס לתרמיקה בקרבת צידו הנגדי של המעגל בו נמצא כבר המרחף האחר. כניסה בדיוק ממול אינה בטוחה מאחר והטיפ הפנימי של חופת כל טייס יסתיר את הטייס האחר. כניסה למעגל מאחור וקרוב מדי לטייס שבתרמיקה תכריח אותו להפנות את ראשו ומבטו הרחק מאחורי חופתו. אם תיכנס למעגל קרוב ולפניו, תיאלץ אתה לעשות אותו הדבר. זה גם עושה לקשה יותר את משימת הסריקה אחר טייסים נוספים המנסים להצטרף לתרמיקה. המיקום המושלם להצטרף לתרמיקה מאפשר לשניכם לשמור קשר עין בעוד אתם מסתכלים קדימה ומתחת לשפת ההתקפה של הכנף הנמוכה. קשה לקיים זאת בתרמיקה לא סדירה, אך ככל שתיטיב לעשות זאת כך תרגיש בטוח יותר כשתחלוק תרמיקה עם אחרים, וכך גם יסמכו הם עליך.
שלושה מצנחים או יותר באותה תרמיקה ובאותו גובה אינו מצב נוח ובטוח. התייחס לזאת כמטרד, אלא אם אתה מנוסה במצבים אלו. כיוון שסביר שכל שלשת הטייסים אינם רואים אחד את השני כל הזמן, חיוני בהחלט שכל טייס ישמור מהירות טיסה אווירית וזווית פניה קבועות. שינויים פתאומיים ובלתי צפויים בנתיב הטיסה טומנים בחובם אסון מיידי. לעיתים קרובות יותר תיכנס לתרמיקה מעל או מתחת לטייס אחר. נצור רגעי חסד קצרים אלו כיוון שמהר מאד הטייס האחר יטפס לגובה שלך, או שאתה תטפס לגובה שלו, או, איך לא, טייס נוסף יצטרף. זכור שאם טייס מטפס ומתקרב מתחתיך, שדה הראיה שלו כלפי מעלה מוגבל ולכן לו יש זכות קדימה. אם אתה מתרמל ומתקרב לטייס אחר מתחתיך הרחב את המעגל ואפשר לו לטפס מעלה. תמיד תוכל לחזור לתרמיקה כשהוא מעליך. ייתכן וגאוותך תיפגע, אך המעשה אצילי בהרבה מאשר לצרוח על הטייס האחר כאילו זו אשמתו.
טכניקות תירמול שאינן תואמות
טיסה בתנאי צפיפות דורשת תאום עם שאר הטייסים ושיתוף פעולה בטכניקות התירמול. נסה ליישם מעגלים סביב אותו מרכז, גם אם קצב הטיפוס יקטן. הימנע משינויי נטייה ומהירות פתאומיים שנועדו לשפר לרגע את קצב עלייתך. גלגול מפתיע פנימה והחוצה אולי יעלה אותך מהר יותר, אך הטייסים האחרים בתרמיקה לא יראו בעין יפה פעולות בלתי צפויות אלו.
איתותים לא ברורים
איתותים לא ברורים הם אולי הטעויות הנפוצות ביותר הנעשות על ידי טייסים בימים צפופים. למרות שחופתך אינה מצוידת בווינקר או צופר, יש עדיין מספר אמצעים שיכולים לסמן בצורה ברורה ומדויקת את כוונותיך. זכור – לא מספיק שאתה יודע מה אתה עושה. גם הטייסים האחרים חייבים לצפות את פעולותיך אם ברצונם לטוס איתך בנוחיות. לעיתים קרובות סימון ברור של פעולותיך אינו אלא קשר עין ותמרונים מתוכננים מראש וצפויים. במידת האפשר בצע שינוי כיוון רק כאשר יש לך קשר עין עם הטייס השכן, והימנע מהם כאשר אתה מוסתר ואינך בשדה הראיה שלו. הפנה ראשך אל הטייס האחר כך שייראה את כל פניך וידע שאתה צופה בו ישירות.
תרמל בלהקה רק כשאתה כשיר לכך
תירמול ב"להקה" היא משימת “Full time job” הדורשת 100% ריכוז בהקפדה על חוקי הדרך, על התנהגות נאותה ועל התמצאות במרחב האווירי סביבך. אם רמתך כטייס דורשת את כל תשומת ליבך רק כדי "להישאר באוויר" אזי לא יישאר לך מספיק מהריכוז והדיוק הנדרש למנוע התנגשות אווירית. זכור – עדיפות ראשונה לבטיחות. המשך שהייה באוויר בעדיפות משנית.
הדרך הטובה ביותר להתקדם לקראת תירמול בצפיפות היא קודם לפתח את יכולותיך הרחק מההמון הפרוע. בימים צפופים יתכן והמשמעות היא לצאת לנחיתה או לעבור לאזור צפוף פחות, כמו למשל ה “Volcano”. ספורט הרחיפה מציע קורסים מתקדמים לתירמול. רק לאחר שלמדת לטפס מבלי להזדקק לכל תשומת ליבך אתה רשאי לנסות ולתרמל בקרבת טייסים אחרים. גם שיטת ה"חבר'ה" היא דרך טובה ל"השחיז" כמה טכניקות. עשה הסכמים עם טייסים מנוסים המבקשים לטוס איתך באותה תרמיקה, והם יבקרו את ביצועיך ושליטתך בחוקי הדרך. בדרך זו תוכל להקדיש את זמנך לפיתוח כישוריך ביעילות ובבטחה.
הפחד לטוס יחדיו
כיוון שאתר דוגמת הר Kagel מאוכלס על ידי טייסים ברמות מתחילים, ביניים ומתקדמים הרי שלרוב מוצאים את כל הרמות באותה תרמיקה ובסמיכות קרובה. הטירונים מהססים להיכנס לאזור הצפוף ולרוב הם מתאמנים בטכניקת התירמול הרחק משאר ההמון, דבר שכולנו מסכימים שהוא טוב. בעיה צצה כשאותם טייסים מקבלים אומץ להרפתקה זהירה במרחב אווירי צפוף יותר.
מאוימים על ידי הצפיפות, טייסים אלו מנסים לעיתים קרובות לפלס דרכם אל תוך התרמיקה הגדושה כשהם ממתינים בשוליים ומדי פעם "מחליקים" פנימה אל החבורה ומתרמלים עם האחרים. זהו אימון מסוכן במיוחד.
הדבר היחיד המסוכן מ- 10 טייסים באותה תרמיקה הוא 9 טייסים בתרמיקה ואחד הנכנס ויוצא. אין פה פשרות. או שאתה בתוך התרמיקה עם כולם, או שאתה נשאר לחלוטין בחוץ, באזורים הלא צפופים. שוב, הדרך הטובה ביותר ללמוד לתרמל בקבוצה היא תחת הדרכה. הדרך השנייה הנה בשיטת ה"חבר'ה".
לסיכום
כמו שאתה רואה, תירמול בתנאי צפיפות מסובך בהרבה מתירמול לבד. הדבר דורש ידע, ניסיון, טכניקה ורצון לשיתוף פעולה. טייסים החזקים בשטחים אלו הם ללא ספק הטייסים שבטוח וקל לטוס עמם. אמן את כישוריך אלו, תרוויח את הערכתם של האחרים ותמצא את עצמך מתקבל בברכה גם במעגלים הדוקים עוד יותר.
- הר Kagel שוכן בהרי סנט-גבריאל בלוס אנג'לס, קליפורניה ומתנשא לגובה של 1080 מטר מעפה"י. באתר שתי עמדות המראה. האחת בפיסגתו והשניה בגובה 670 מטר.
מקור:
