האמונה כגורם ברחיפה

מאת : יעקב גרזון

שמשון הביא במלא הכנות והפתיחות את תאור "כמעט תאונה" שהיה לו בתבור.

שמשון הוא מרחף ותיק ובעל נסיון רב, בעל ידע תאורתי רחב בנושאי אוירודינמיקה של מצנחים, שמשון פעל במשך כמה שנים בנושאי הבטיחות באגודה, ובכל זאת זה קרה לו סיבוב של 360 מעלות קרוב להר כשבתחושתו הוא בתרמיקה שאמורה להרים אותו אל על, ולא כך היה, תוך כדי הסיבוב כשפניו אל ההר המצנח נכנס לסינק שגרם למצנח לצלול מטה.

שמשון המשיך בפניה כדי להחלץ ולהתרחק מההר, למזלו הצליח לחלוף בגובה של פחות ממטר מעל קצה העמדה ולהחלץ בשלום, אך זה יכול היה להסתיים אחרת. המסקנה הראשונית המתבקשת היא כי לא רצוי להסתובב 360 בקרבת ההר, במסקנה זאת אין שום חידוש!, הדבר ידוע ומוכר לכולנו ובודאי מוכר לשמשון. ובכל זאת זה קרה מרחפים מנוסים עושים פעולות הנוגדות את מה שהם יודעים.

כל מרחף מנוסה יביט אחורה ויראה כמה פעמים החליט לפעול בנגוד לכללים שלמד, זה קורה בכל תחום : בהמראה, בהחלטות באויר, ובנחיתה.

לפעמים מרחפים בעמדה אומרים לטיס שעומד להמריא "אל תמריא כי ההפרש בין המשבים מעל 15 קמ"ש" , אומרים וזה לא עוזר, המרחף ממריא. הוא ממריא כי להרגשתו ולתחושתו הוא יצליח או שהוא רוצה לחוות את התנאים האלה באויר.

השאלה שעולה אצלי היא מה גורם למרחף מנוסה לעשות פעולה הנוגדת את מה שהוא יודע, ולמד. אישית חוויתי את ההרגשה הזאת ואני מכיר אותה וזה קרה כמה פעמים, כמו המראה בתבור ברוח צפונית , כשאף אחד כבר לא ממריא, ואני מרגיש בתוכי שאין שום בעיה להמריא, וממריא ובאמת אין שום בעיה , פרט לכך שאחרי עשר דקות אני כבר בשדה למטה. ואני זוכר עוד כמה וכמה פעמים שבצעתי דברים שאינם לפי הכללים.

מה דחף אותי לעשות זאת ? מה דחף את שמשון להסתובב בגובה נמוך ? מה גורם לכולנו לעשות דברים הנוגדים את הידע שיש לנו ?

לדעתי יש כאן גורם מאד חשוב עליו לא דברנו בכנסי הבטיחות או בשיחות בעמדה, אני קורא לו "גורם האמונה" "אני מאמין שאצליח", "אני מאמין שאני יכול לבצע את המשימה", "אני מאמין בעצמי ובתגובות שלי", "אני מאמין בנסיון שיש לי". לאמונה יש צדדים מאד חיוביים, אנשים מצליחים להגיע להשגים ולפרוץ את הגבולות של עצמם, אך אמונה מביאה לדעתי גם לתאונות קשות, חלק מהתאונות הקטלניות שהיו לנו בשנים האחרונות נבעו מהתחושה והאמונה של המרחף כי מה שהוא עושה זה נכון וכי הוא יצליח, אך זה לא מה שקרה ! תחושת האמונה הפנימית חזקה יותר מההגיון, ומהידע.

מה היא אמונה? אבן שושן אומר, אמונה: הרגשת ליבו של המאמין.

ליצירת האמונה ישנם שני שלבים : הראשון הוא לימוד התורה, העקרונות, התאוריה, לשלב הזה אין השפעה ממשית על התנהגותינו.

אולם כאשר נתחיל להאמין ברעיונות אז יש להן השפעה חזקה על מעשינו והתנהגותינו. לא כאן המקום לעסוק בתחום הפילוסופי ולכן אחבר את הדברים לתחום הרחיפה. ללמוד לרחף זאת תורה שלומדים בביה"ס, רחיפה היא תורה שיש בה כללים וחוקים ברורים, בביה"ס מלמדים כי ככול שתנהג לפי הכללים מובטח לך שתמריא ותנחת בשלום. מרחף חדש נוכח לדעת כי הדברים נכונים הוא המריא כמה עשרות פעמים ונחת בשלום, הוא מתחיל להאמין כי התורה נכונה ויישומית, ככול שמרחף רוכש יותר נסיון כך גדלה אמונתו ביכולותיו, במצנח, ובידע שיש לו. הוא מתחיל להאמין שהוא מסוגל להגיע להשגים גדולים יותר, האמונה משפיעה בפועל והוא באמת מתקדם ועושה דברים ששנתיים קודם נראו לו בגדר חלום.

בשלב הזה חלק מהכללים שלמד בביה"ס ושמרו עליו בשנתיים הראשונות כבר אינם רלוונטיים יותר, כי הוא יודע מנסיונו ומאמין בכך שלפעמים כתוצאה של חריגה מהכלל בסיסי הוא יכול לשפר את ביצועיו והשגיו. (כמו 360 מעל צמרות העצים,כניסה לענן, ועוד).

לכל אדם יש את האמונות שלו, ואנחנו כבני אדם שונים אחד מהשני, לכל מרחף יש את האמונה שלו ביכולתיו ושאיפותיו, לאמונה יש כוח עצום ביכולת של כל אחד מאיתנו להגיע להשגים וליכולות גבוהות יותר. אך צריך לזכור כי האמונה היא גם חרב פפיות בתחום הספורט האוירי, כנראה שב 99% +- מהמצבים אנחנו יכולים לסמוך על הרגשתינו הפנימית, ואמונתינו.

אך ישנו אותו אחוז של חוסר הצלחה, של הערכה לא נכונה, של התנהגות בלתי צפויה של האויר, ואז זה כואב, כואב מאד.

הרחיפה היא ספורט אדיר, מדהים, כייפי, וצריך להמשיך ולהנות ממנו.

ובסה"כ רציתי להצביע על גורם האמונה המשפיעה על החלטותינו באויר להגביר בנו את המודעות לבעייתיות שיש בה "באמונה" ובניסיון.

כדאי עוד לדון ולדבר על גורם זה.