בת ים 20-03-2003
תחקיר אישי - כמעט ונפגע
היסחפות ברחיפה
בת ים 20.3.03
הקדמה
חברים יקרים,
נחי אלון, טייס ותיק ומנוסה, יצא עם פגיעה קלה מתאונה בעלת פוטנציאל רע במיוחד.
לאחר מספר ימים הוא התישב לסכם את מהלך הארועים ולהסיק מסקנות, וביקש לשתף את הציבור במאמרו המקיף והמאלף.
בגילוי לב, מבלי להתבייש ב"מה יגידו", ובניתוח מדוקדק, הוא מביא ממקור ראשון את כל מה שעבר עליו.
להזכירכם, שיתוף הציבור בתאונות היתה המטרה הראשונה בהקמת פורום זה.
כולם יוצאים נשכרים מהחשיפה לארוע כזה, שבוודאי כל אחד היה רוצה להמנע ממנו.
זהו הפורום במיטבו.
כן ירבו.
יישר כח.
תאור האירוע:
ביום ה , 20.3.03 התפנו לי כמה שעות אחר הצהרים.
במשך היום היה מעונן, ירד לפרקים גשם והיתה רוח חזקה למדי מן הים (לידו אני גר). התחזית היתה שהרוח תרגע. ואכן, לקראת 15:00 הרוח נרגעה והשמש יצאה.
ההזדמנות לרחף בחוף בת-ים, ליד ביתי, נראתה לי מעולה. ירדתי לחוף עגור בבת ים. הכל נראה היה מושלם. אני מכיר היטב את אתר הרחיפה בבת ים, טסתי שם עשרות פעמים, והתנאים נראו לי מושלמים. הודעתי לחברי ב'עגור' שאני ממריא והמראתי. לא עשיתי מה שאני עושה בדרך כלל: להתבונן בעננים, בים, למדוד את הרוח, להמתין זמן מה ולצפות בשינויים.
מעל לים ולעיר היה ענן כהה ארוך מאד אבל לא נראה היה לי שהוא גורם למשבים מיוחדים. לאחר שעליתי מעל לגובה הבתים התרחקתי מהם לכיוון הים מכיון שראיתי שהרוח חזקה משחשבתי. הפעלתי ספיד סיסטם כדי לחדור טוב יותר והתקדמתי ללא קושי לקו המים הנמצא מאה מטר מערבה מהבתים אשר יוצרים את העילוי. החלטתי שהתנאים חזקים וכדאי לרדת. קיפלתי טיפים והתקדמתי אל מעל למים, שם בדרך כלל העילוי יורד מאד ומאפשר איבוד מבוקר של גובה.
כשהייתי כחמישים מ' אל תוך הים הופיעה הפתעת חיי: במקום להמשיך ולהנמיך מצאתי את עצמי עולה בקצב מהיר ביותר ונסחף אחורה. תוך שניות ספורות מצאתי את עצמי נסחף מעל לקו הבניינים הראשון, אחריו השני, אחריו השלישי. שחררתי מיד טיפים והפעלתי את הספיד סיסטם, אבל לא היה שום אפקט. היו כמה שיקולים שחלפו מייד במוחי (שיקולים שלמדתי מארנון הרלב בשיחות הרבות שהיו לנו על האתר הזה):
1. אסור לי להסתובב ולטוס עם הרוח, דבר שיגדיל את מהירות הטיסה, ועלי לצפות אחורה כדי לראות לאן אני טס.
2. טיסה לאורך הרחובות הניצבים לים תכניס אותי לונטורי חזק.
3. כניסה אל מאחורי בנינים גבוהים תכניס אותי לרוטורים.
4. צריך להמנע מלנחות מאחורי בנינים.
5. נחיתה על גג עלולה להיות קטלנית אם הרוח תנפח את המצנח ותגרור אותו כמפרש.
בקיצור, כל פתרון הוא בעייתי. הסתובבתי אחורה ככל שיכולתי כדי לצפות בתנועה. מאחורי היו בנינים נמוכים יחסית, של 4-5 קומות. מלפני והצידה היו בנינים גבוהים מאד. משכתי הצידה כדי לצאת מהשפעה של רוטור אפשרי מהם וכדי להתקרב לאיזור פנוי יותר או לכביש ראשי הניצב לים או לפארק קטן עם עצים לא רחוק: נחיתה על עץ טובה מנחיתה לתוך בית.
קצב השקיעה היה גדול עכשיו. כנף ימין התקפלה כנראה בגלל רוטור של רב-קומות ונפתחה מיד. הגגות חלפו מתחתי במהירות. ראיתי גג מספר מטרים מתחתי, עם שטח פתוח רחב, שמאחוריו כביש רחב. אם לנחות, -אז עכשיו, שאם לא כן לא ברור אם אצליח לעבור את הכביש באויר. זיקרתי את המצנח להערכתי בגובה של 2-3 מטר מעל לגג.
הרגשתי כיצד הוא הולך אחורה ונחתתי כשאני מוטה אחורה, לא ברור אם על הרגלים או על הישבן. רתמת finesse המרופדת של עפקו היתה נהדרת ולא הרגשתי שום חבטה. המחשבה השלטת היתה להשתחרר מן המצנח לפני שיתמלא שוב אויר. קמתי מיד על רגלי ושחררתי את שני האבזמים. למזלי המצנח קרס בהזדקרות ונפל מעבר למעקה קדימה (מערבה). אספתי אותו. עדים שעמדו למטה שאלו אם אני בסדר וכשעניתי בחיוב לא התעניינו יותר. טלפנתי ל'עגור' ובקשתי שיבואו לקחת אותי. נכנסתי לחדר המדרגות עם המצנח, וירדתי בקושי למטה. אז גיליתי שנחבטתי בישבן וקשה לי ללכת. יורם דקל הגיע. נסענו לחדר מיון כדי לוודא שלא שברתי מאומה. הופיע כאב חריף במפרק הירך, שחייב אותי ללכת מספר ימים עם קביים. למזלי לא נשבר דבר.
לקחים:
1. הייתי חמור גדול. החרמנות יכולה להרוג! בנס יצאתי מסיכון גדול של מוות או פגיעה חמורה ביותר. אסור היה לעלות לאויר בחיפזון ובלי לבדוק את הדברים, בייחוד בעונה המסוכנת הנוכחית. אני עברתי על כללי הזהירות שקבעתי לעצמי, ועדיין מתבייש.
2. במצב האידיוטי שהכנסתי את עצמי אליו האופציות מוגבלות. היו שאמרו שיתכן שכאשר נכנסתי אל העילוי המטורף הייתי צריך להמשיך ולטפס למעלה לבסיס הענן וכך להמנע מלהכנס אל העיר. במצב הלחץ בו הייתי לא עלתה האפשרות כלל על דעתי. קשה להיות יצירתי במצב כזה.
3. העצות של ארנון שמניתי לעיל הן נכונות וצריך לזכור אותן.
4. יתכן שנחיתה ברחוב, אפילו ראשי והומה, עם נטורי, טובה יותר מנחיתה בלתי ודאית על גג של בית. פספוס של הגג יכול לעלות בנפילה חפשית למטה מגובה של חמש קומות. אין לי דעה חד משמעית. מה שברור, נחיתה על מכונית נוסעת או על הולך רגל יכולה להרוג מישהו נוסף לטייס עצמו.
5. יש לי סכין כפופה שנועדה במיוחד לחיתוך רצועות ומיתרים. נכון היה לחתוך מיד את רצועות ה-וי עם הנחיתה במקום לפתוח אבזמים, כדי לנטרל את אפשרות הניפוח מהר ככל האפשר. מסתבר שעצם ההצטיידות בעזרי חרום אינה מספיקה. צריך גם לדעת ולהיות מוכן לתפעל אותם בתוך המהומה של מצב חרום.
השורה התחתונה:
במקום להיות פיקח ולצאת ממצב שהחכם לא היה נכנס אליו, צריך להיות חכם ופשוט לחשוב ולהתבונן לפני שממריאים.
הסיכון גדול במיוחד בעונה הנוכחית. מכיון שלא קראתי מזמן את הפורום לא הייתי ער לכך שהנושא הזה מעסיק לאחרונה את הציבור.
