בחינת מצנחי רחיפה (בעבר)

מתוך ParaWiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"כנפיים", גיליון 18

כללי[עריכה]

מבחני התקינה המפורטים כאן היו נכונים בעבר, אבל הם שונו ועודכנו מאז. התיאור שלהלן הוא טוב להשכלה כללית , אבל אינו מתאים למי שמעונין בפרטים הספציפיים המעודכנים.

אתם מוזמנים ליצור ערך עבור תקינת מצנחי רחיפה החדשה: תקינת EN. פרטים בנושא תקינה זו באתר האינטרנט Para-Test.com.



מאת: אורן גרוסמן.

במספר די גדול של "אירועים" שבהם חופת המצנח האהוב קיבלה צורות אסימטריות משונות בעליל עלתה מחשבה מסוימת האם על זה חשבו כשעיצבו את המצנח? ובכלל איך בודקים את המצנח?

על מנת להבין את הנפשות הפועלות נתחיל מהתקן שקובע את המבחן.

  • AFNOR הוא תקן של מכון התקנים הצרפתי שנותן את החוקיות למבחני המצנח.
  • Acpul 1987. איגוד Acpul הינו איגוד של יצרני מצנחי הרחיפה הצרפתים שהוקם בשנת 1987 ומטרתו שיפור בטיחות מצנחי הרחיפה וקידום הענף.
  • Aero-Test 1991. בשנת 1991, על פי בקשת משרד המסחר והתעשייה מאיגוד Acpul להפריד את נושא בחינת המצנחים לגוף שלא קשור לגורם מסחרי, הוקמה חברת Aero-Test אשר מתקיימת עצמאית לחלוטין ובוחנת את המצנחים בחינה לפי תקן Afnor. הבחינה מתבצעת לפי 17 מבחנים שונים אשר מקיפים את נושא הרחיפה במצבים שונים. בכל מבחן יש דרישות לפי רמת הטייס אשר לו מיועד המצנח:
    • Standard: מצנחים אלו מיועדים לטייסים מתחילים או כאלה הטסים באופן לא קבוע ומעונינים במצנח יציב מאוד בעל יכולת חזרה לטיסה לאחר כל קיפול (כמוגדר בהוראות יצרן) ללא סיוע של הטייס.
    • Performance: דרגה זו מתייחסת למרחפים מנוסים המעונינים לקבל ביצועים ברמה גבוהה יותר. בדרגה זו המרחף נדרש לבצע תיקונים בזמן הטיסה כמוגדר בהוראות היצרן.
    • Competition: מצנחים בעלי ביצועים טובים מאוד מיועדים למרחפים בעלי נסיון רב המרחפים מדי יום ובסיכום שנתי של מעל 200 שעות רחיפה. מרחפים בדרגה זו נדרשים לבצע תיקונים מהירים בזמן טיסה למניעת תאונות.
    • Biplace: מצנחים המיועדים למרחף ונוסע. המרחפים בדרגה זו בעלי ניסיון רב ובעלי הסמכה מתאימה.

הבחינות[עריכה]

קיימים 17 מבחנים כאשר הדרישות במבחן שונות מדרגה לדרגה, כאשר יש רק תוצאה אחת הכוונה לסטנדרט אלא אם מצוין אחרת.

מבחן 1: הנפות[עריכה]

מטרה - בדיקת האפשרות להנפה קלה ללא בעיות או חוסר איזון.

הליך - ביצוע הנפות בטווחי רוח משתנים.

מבחן 2: נחיתות[עריכה]

מטרה - נחיתה ללא תמרונים מורכבים.

הליך - מתבצעת נחיתה באמצעות הברקסים בלבד.

תוצאה מבוקשת -

  • Standard: נחיתה ללא תמרונים מיוחדים.
  • כנ"ל לכל הדרגות.

מבחן 3: מהירות[עריכה]

מטרה - בדיקת מהירות הטיסה בטווח מימימום למקסימום על-מנת לודא כי המהירות מספיקה ותואמת לנתוני היצרן.

הליך - מהירות מרבית ומהירות מינימלית נשמרות לאורך 10 שניות כל אחת ונבדקות עם מד מהירות.

תוצאות -

  • Standard: טווח מהירות של לפחות 10 קמ"ש.
  • Performance: טווח מהירות של לפחות 10 קמ"ש עם טרימריםבמצב איטי.
  • Competition: לא נבדקת מהירות.
  • Biplace: טווח מהירות מינימלית של לפחות 15 קמ"ש.

מבחן 4: אביזרים[עריכה]

מטרה - בדיקת כל האביזרים (טרימרים,ספייד סיסטם וכו') במהלך טיסה רגילה, על-מנת לקבוע שאין כל סכנה של קיפולים, קריסה וכו', במהלך הפעלתם.

הליך - מהירות נמוכה: טרימרים מכוונים למהירות מינימלית למשך עשר שניות ובמהלכם המהירות נמדדת והתנהגות המצנח נבדקת.

מהירות גבוהה: ספיד סיסטם מכוון למהירות הגבוהה ביותר, ללא מגע בברקסים למשך 10 שניות, המהירות נמדדת והתנהגות המצנח נבדקת.

תוצאות -

  • Standard: אין יציאה. ממעטפת הטיסה והמהירות נמדדת.
  • כנ"ל לכל הדרגות.

מבחן 5: יציבות העילרוד (Pitch stability)[עריכה]

מטרה - בדיקת יציבות העילרוד (תנועה קדימה ואחורה כמטוטלת)

הליך - המצנח מואט עד לנקודת ההזדקרות באמצעות הברקסים ובנקודת ההזדקרות הברקסים משוחררים במהירות.

תוצאות -

  • Standard: התנועה קדימה לא תחרוג מ-45 מעלות, קיפולים מותרים במידה ולא גורמים שינוי כיוון טיסה.
  • Performance: התנועה קדימה לא תחרוג מ-90 מעלות, קיפולים מותרים במידה ולא גורמים שינוי כיוון של מעל 90 מעלות וחזרה לטיסה רגילה מתבצעת עצמאית.
  • Competition: הבדיקה לא מתבצעת.
  • Biplace: הבדיקה לא מתבצעת.

מבחן 6: יציאה מהזדקרות עמוקה (Parachutal Stall)[עריכה]

מטרה - בדיקת יציאת המצנח מהזדקרות עמוקה בעזרת הברקסים.

הליך - באמצעות הברקסים מאיטים את מהירות המצנח לנקודת ההזדקרות, משחררים את הברקסים לאט עד להשגת המהירות המירבית. תוך ארבע שניות מעזיבת הברקסים מצנח אמור לחזור לטיסה רגילה.

תוצאות -

  • Standard: יציאה עצמאית מההזדקרות בפחות מ-4 שניות, "ריצה" קדימה של המצנח עד 45 מעלות, שינוי כיוון טיסה עד 180 מעלות.
  • Performance: יציאה עצמאית מההזדקרות בפחות מ-4 שניות ,"ריצה" קדימה של המצנח עד 90 מעלות, שינוי כיוון טיסה עד 180 מעלות.
  • Competition: "ריצה" קדימה של עד 90 מעלות (אופקי), חזרה לטיסה רגילה עד 4 שניות בהתערבות הטייס.
  • Biplace: יציאה עצמאית מההזדקרות בפחות מ-4 שניות, "ריצה" קדימה של המצנח עד 90 מעלות, שינוי כיוון טיסה עד 180 מעלות.

מבחן 7: יציאה מהזדקרות בשחרור B Stall) B מושהה)[עריכה]

מטרה - בדיקת האפשרות לאיבוד גובה באמצעות טכניקת B ובדיקת יציבות העילרוד.

הליך - טריימרים מכוונים למצב איטי, המרחף מושך את ה-V-Line B עד להזדקרות B ומשחרר לאט.

תוצאות -

  • Standard: "ריצה" קדימה עד 45 מעלות, קיפול מותר בתנאי שלא גורם שינוי כיוון וחוזר למצב טיסה עצמאית.
  • Performance: "ריצה" קדימה עד 90 מעלות, חזרה לטיסה רגילה תוך 4 שניות בהתערבות הטייס.
  • Competition: לא מתבצעת בדיקה.
  • Biplace: לא מתבצעת בדיקה.

מבחן 8: יציאה מהזדקרות B Stall) B) בשחרור מהיר[עריכה]

מטרה - בדיקת האפשרות ליציאה מהזדקרות B למצב טיסה רגיל.

הליך - טריימרים מכוונים למצב מהיר, המרחף מושך את ה-V-Line B עד להזדקרות B ומשחרר מהר.

תוצאות -

  • Standard: "ריצה" קדימה עד 45 מעלות, קיפול מותר בתנאי שמתבצעת חזרה לטיסה רגילה עצמאית וכיוון הטיסה נשמר.
  • Performance: "ריצה" קדימה עד 90 מעלות, חזרה למצב טיסה רגיל תוך 4 שניות בהתערבות טייס.
  • Competition: "ריצה" קדימה עד 90 מעלות, חזרה למצב טיסה רגיל תוך 4 שניות בהתערבות טייס.
  • Biplace: לא מתבצעת בדיקה.

מבחן 9: זמן סיבוב[עריכה]

מטרה - בדיקת זמן סיבוב המצנח.

הליך - טרימרים במצב איטי, מתבצע סיבוב של 360 מעלות, ומייד אחריו סיבוב של 360 מעלות לצד הנגדי.

תוצאות -

  • Standard: הסיבובים מתבצעים ללא העברת משקל הגוף, זמן מרבי 18 שניות.
  • Performance: הסיבובים מתבצעים עם העברת משקל הגוף (אם נדרש), זמן מרבי 20 שניות.
  • Competition: הסיבובים מתבצעים עם העברת משקל הגוף (אם נדרש), זמן מרבי 23 שניות.
  • Biplace: הסיבובים מתבצעים עם העברת משקל הגוף (אם נדרש) זמן מרבי 23 שניות.

מבחן 10: בדיקת האפשרות לתמרון מהיר[עריכה]

מטרה - בדיקת האפשרות לתמרון מהיר.

הליך - הברקסים משוכים עד לנקודה הנמוכה המותרת, ברקס אחד משוחרר לחלוטין, לאחר שינוי כיוון של 90 מעלות משוחרר הברקס השני, מייצב את המצנח ומבצע את התמרון לצד ההפוך.

תוצאות -

  • Standard: אין יציאה ממהלך טיסה תקין.
  • Performance: אין יציאה ממהלך טיסה תקין,במקרה הצורך מותרת העברת משקל.
  • Competition: חזרה למצב טיסה תקין ללא סיוע הטייס.
  • Biplace: חזרה למצב טיסה תקין ללא סיוע הטייס.

מבחן Wing Over :11[עריכה]

מטרה - בדיקת יכולת המצנח להחליק בסיבוב ולחזור לטיסה רגילה.

הליך - הטייס מבצע סידרה של פניות כאשר זווית המצנח )אופקית( לפחות 45 מעלות.

תוצאות -

  • Standard: לא מאושרים קיפולים.
  • Performance: קיפולים מאושרים במידה וכיוון הטיסה לא משתנה ביותר מ-90 מעלות.
  • Competition: קיפולים מאושרים במידה וכיוון הטיסה לא משתנה ביותר מ-90 מעלות.
  • Biplace: לא מאושרים קיפולים.

מבחן 12: יציאה מקיפול א-סימטרי[עריכה]

מטרה - הדמיה של אפקט "מכבסה" בו מתבצע הקיפול.

הליך - הטייס מבצע קיפול של לפחות 55% משטח המצנח, מתבצעת העברת משקל לצד הלא מקופל. הטייס מחכה 4 שניות לפני שימוש בברקסים.

תוצאות -

  • Standard: חזרה למצב טיסה בפחות מ-4 שניות , שינוי כיוון מותר עד 360 מעלות.
  • Performance: חזרה למצב טיסה בפחות מ-4 שניות , שינוי כיוון מותר עד 360 מעלות.
  • Competition: במידה ולא מתבצעת חזרה לטיסה תוך 4 שניות הטייס מתערב והחזרה למצב הטיסה חייבת להיות מושגת תוך 4 שניות ו-360 מעלות.
  • Biplace: במידה ולא מתבצעת חזרה לטיסה תוך 4 שניות הטייס מתערב והחזרה למצב הטיסה חייבת להיות מושגת תוך 4 שניות ו-360 מעלות.

מבחן 13: יציאה מקיפול א-סימטרי מתמשך (Asymmetricl Tuck Maintained)[עריכה]

מטרה - הדמיה של אפקט "מכבסה" בו מתבצע הקיפול.

הליך - הטייס מבצע קיפול של לפחות 55% משטח המצנח. מתבצעת העברת משקל לצד הלא מקופל, ולאחר סיבוב מלא משחרר הטייס את ה-V-Line.

תוצאות -

  • Standard: חזרה למצב טיסה בפחות מ-360 מעלות שינוי כיוון.
  • Performance: טייס מסייע לחזרה למצב טיסה בפחות מ-360 מעלות שינוי כיוון ובפחות מ-4 שניות.
  • Competition: טייס מסייע לחזרה למצב טיסה בפחות מ-360 מעלות שינוי כיוון ובפחות מ-4 שניות.
  • Biplace: חזרה למצב טיסה בפחות משני סיבובים.

מבחן 14: יציאה מסחרור (Spin)[עריכה]

מטרה - בדיקת האפשרות ליציאה מסחרור.

הליך - הטייס מאט את המצנח למהירות מינימלית, מושך ברקס אחד עד הסוף ומשחרר את השני, נשאר במצב זה עד לסיום 360 מעלות ומאזן.

תוצאות -

  • Standard: המצנח חייב לחזור לטיסה רגילה עצמאית עד 360 מעלות, בכיוון ההתחלתי.
  • Performance: המצנח חייב לחזור לטיסה רגילה בסיוע טייס עד 360 מעלות.
  • Competition: לא מתבצע.
  • Biplace: המצנח חייב לחזור לטיסה רגילה בסיוע טייס עד 360 מעלות.

מבחן 15: יציאה מהזדקרות א-סימטרית (Asymmetrical Stall)[עריכה]

מטרה - בדיקת האפשרות לחזרה למצב טיסה מהזדקרות א-סימטרית.

הליך - הטייס מאט את המצנח עד למהירות המינימלית באמצעות הברקסים, מושך עד הסוף ברקס אחד עד להזדקרות א-סימטרית, ומשחרר במהירות את שני הברקסים.

תוצאות -

  • Standard: חזרה למצב טיסה רגיל תוך 900 מעלות.
  • Performance: במידה ולא מתבצעת חזרה עצמאית לטיסה רגילה על הטייס לנהוג כמפורט בהוראות היצרן ובלבד שהחזרה תתבצע עד 900 מעלות.
  • Competition: לא מתבצעת בחינה.
  • Biplace: במידה ולא מתבצעת חזרה עצמאית לטיסה רגילה על הטייס לנהוג כמפורט בהוראות היצרן ובלבד שהחזרה תתבצע עד 900 מעלות.

מבחן 16: יציאה מקיפול קדמי סימטרי (Symmetrical Frontal Tuck)[עריכה]

מטרה - הדמיה של אפקט "מכבסה" בו מתבצע הקיפול.

הליך - באמצעות ה-V-Line הקדמיים הטייס מבצע את הקיפול, ומשחרר במהירות את ה-V-Line.

תוצאות -

  • Standard: חזרה עצמאית לטיסה רגילה תוך 4 שניות, "ריצה" קדימה של המצנח מותרת עד 45 מעלות בלבד.
  • Performance: במידה והמצנח לא חוזר לטיסה רגילה הטייס מתערב ותוך 4 שניות המצנח חייב לחזור למצב טיסה רגיל באיבוד כיוון של עד 45 מעלות, "ריצה" קדימה

של המצנח עד 90 מעלות.

  • Competition: לא מתבצעת בדיקה.
  • Biplace: לא מתבצעת בדיקה.

מבחן 17: יציאה מ-360 מעלות הדוק[עריכה]

מטרה - בדיקת אפשרות החזרה לטיסה רגילה לאחר סידרה של 360 מעלות הדוקים.

הליך - הטייס מבצע 2 סיבובים הדוקים של 360 מעלות, ובמהלך הסיבוב השלישי משחרר את הברקסים בהדרגה.

תוצאות -

  • Standard: חזרה עצמאית למצב טיסה רגיל תוך 360 מעלות.
  • Performance: חזרה עצמאית למצב טיסה רגיל תוך 720 מעלות.
  • Competition: במידה והמצנח לא חוזר עצמאית למצב טיסה רגיל, הטייס מתערב והמצנח חייב לחזור למצב טיסה רגיל בפחות מ-360 מעלות.
  • Biplace: חזרה עצמאית למצב טיסה רגיל תוך 720 מעלות.

מקור: המאמר "בחינת מצנחי רחיפה" באתר האינטנרט של האגודה הישראלית למצנחי רחיפה. המאמר הופיע לראשונה בגיליון מס' 18 של "כנפיים", מרץ 1997.