תבור 02-08-2002
בעריכה
ועדת הבטיחות וההדרכה דו"ח אירועים חריגים 20-2002 02/08/02
ו- 22-2002 08/08/02
בתבור
לאור הדמיון הרב שביניהם, מובאים שני הדוחות יחדיו
תיאור האירועים:
שני האירועים התרחשו בתבור בהפרש של שבוע זה מזה. בשני המקרים היו מעורבים טייסים מנוסים בדרגה 3, ובעלי ותק של 4-5 שנים. בשני האירועים החופה הייתה בתקן DHV 1-2. עוצמת הרוח היתה בתחום המגבלות, כ-20-25 קמ"ש ומכיוון דרום מערב. בשני המקרים תהליכי ההמראה היו תקינים, כשהניתוק חל בתחומי העמדה והטייסים עדיין עומדים ואינם עוזבים את הברקסים לצורך כניסה לרתמה. בשני המקרים קרס צד אחד של החופה (כ--50% בצד שמאל באירוע 02-20וכ- 30% מצד ימין באירוע 02-22.)
בשני המקרים סיבסבה החופה לכיוון הכנף שקרסה כשהטייס אינו מספיק להגיב, ו/או לתקן ו/או לשמור כיוון.
באירוע 02-20 בוצע Flare וגלגול צנחנים ברגע הפגיעה בקרקע.
באירוע 02-22 המרחף "קפא", לא הגיב ונתקל בעץ מצפון לעמדה.
שני הטייסים נחבלו קלות.
ניתוח:
לאירועים אלו ניתן להוסיף את אירוע 02-08 בתבור שגם בו אירעה קריסה לא סימטרית מיד לאחר ההמראה. נראה שמסיבה כלשהי נוצרת לפעמים זרימה אויר לא סדורה (כגון מערבולת, גזירת רוח, טרמיקה או סינק) בקידמת העמדה בתבור וכתוצאה מכך קורסת כנף והחופה מסבסבת. הבעיתיות במצב זה נובעת משילוב של הגובה הנמוך ביחד עם הסמיכות לשלב הקריטי של ההמראה והניתוק. ייתכן שריכוז רב יותר ובעקבותיו תגובה מידית, נכונה והחלטית היו מביאים את החופה חזרה לטיסה נשלטת.
לקחים:
בין רגע הניתוק בתהליך ההמראה לבין ההתארגנות להמשך הטיסה, קיים שלב ביניים קריטי – שלב ההתרחקות מההר והיציאה מגבולות מעטפת הסכנה.
בשלב זה יש להיות מודעים ומוכנים לאפשרות של שינוי כיוון הטיסה מסיבה כלשהי – תקלה (כגון חזיה או קשר במיתרים), תנאים מטראולוגיים (דוגמת משב רוח-צד, או תרמיקה) ו/או תפעול שגוי (למשל משיכת ברקסים לא סימטרית, שלא במתכוון).
יש חשיבות עליונה לשמירת הכיוון החוצה מיד לאחר הניתוק. נדרש לזהות כל שינוי בכיוון הטיסה ולהגיב מיידית על ידי משיכת הברקס המתאים. התגובה לשינוי בכיוון צריכה להיות אוטומטית, גם אם אין עדיין אבחון למקור הבעיה.
שמירת הכיוון קודמת לכל פעולה אחרת, כולל טיפול בתקלות אחרות וכניסה לרתמה.
יש להמתין עם פעולות אלו עד להתרחקות מההר.
ערך: שמשון ברלב
בדקה: טלי אילני
אישר: אמנון האן
חזרה לדף הטייס הראשי
