שיחה:רצועות רגליים פתוחות
הנושא: בדקתי כבר - זה רע![עריכה]
שוחזר מתוך פורום בטיחות ואוויראות של רוני לזר:
מאת: רוני לזר, 04/03/2002.
שלום רב לכל המתעניינים בחוויה של טיסה ללא רצועות רגליים.
לאחר שהסתיים ארוע מס' 8, אספתי את ציודו של הטייס, נסעתי הביתה, וניסיתי לשחזר בגובה מטר את מה שעבר הטייס בגובה מאות מטרים. תליתי את הריתמה ונתליתי בתוכה עם רצועות רגליים פתוחות. כל משקל גופי היה תלוי על רצועות בד צרות של הריתמה מתחת לבתי השחי.
בהתחלה ניסיתי מיד למשוך את עצמי כלפי מעלה למצב ישיבה, אבל זה פשוט בלתי אפשרי. לא הצלחתי. וכאשר מנסים לעשות דבר כזה באוויר, לא בתנאי מעבדה, קיים כל הזמן החשש שאם תרים ידיים כדי למשוך את עצמך למעלה, תשתחרר האחיזה היחידה שעדיין נותרה לך, ותשתלשל מטה דרך הריתמה הפתוחה.
זה סיפור זוועה שלא מתאים לבעלי קיבה רכה.
אחר כך ניסיתי לבדוק כמה זמן אפשר להחזיק מעמד בלחץ של עשרות קילו של רצועה צרה על בית השחי. השתדלתי מאד, אבל לא החזקתי מעמד יותר מרבע דקה. ימים רבים לאחר מכן עוד כאבו לי בתי השחי.
וכדי להשלים את התמונה, שבועיים לאחר מכן פורסמה ב Cross Country ידיעה על שני טייסים באיטליה שנפלו אל מותם כי רצועות הרגליים שלהם היו פתוחות. מה שנקרא "חוויה של פעם בחיים".
לאחר תאונות אלו עשו באיטליה ניסויים דומים לאלו שעשיתי בבית, עם שפני נסיון יותר גיבורים ממני.
הם התעלפו אחרי שלוש דקות בגלל הכאב הבלתי נסבל בבתי השחי.
אז אולי באמת עדיף לאמץ את הההצעה של בדיקות בד"ח יסודיות לפני ההמראה.
חומר למחשבה.