מהלכי נחיתה

מאמר מאתר "עגור"

מאת: ארנון הר לב.

היום נדון בנושא חשוב שניקרא הנחיתה. כידוע לכם בטיסה יש 3 שלבים ברורים:

1. ההמראה, כאשר אנו מתחילים את ההמראה בהתחברות לציוד והנפת המצנח ועד אשר אנו עוזבים את אתר ההמראה במצב טיסה עם מהירות וכיוון. את ההמראה אפשר להפסיק במידה ומשהו משתבש! (החלטה להמריא)

2. טיסה, זה החלק המהנה שנמצא בין ההמראה לנחיתה.

3. הנחיתה, בה נדון היום.

את הנחיתה בכלים לא ממונעים אין אפשרות לבטל. (שיפוט לנחיתה).

הנחיתה מתחילה באיתור מקום הנחיתה שיתאים לנו. במטוסים ובכלים ממונעים אחרים נהוג לבצע מה שנקרא הקפה. מטרת ההקפה היא לזהות מכשולים כיוון הרוח ולהתארגן.

חמש צלעות להקפה:

א. צלע מתה, זו הצלע שבה אנו עוברים מעל המנחת ובודקים כיוון רוח ומכשולים.

ב. צלע צולבת, סו הפניה ימינית או שמאלית בהתאם לנוהג שדה הנחיתה או החלטת הטייס.

ג. צלע עם הרוח, צלע זו מביאה אותנו לבסיס השדה.

ד. צלע בסיס, צלע זו מאפשרת לנו להתמקם מול השדה.

ה. פיינל, זו הצלע הסופית שהטייס בה מנמיך לקראת מגע עם המסלול.

כמובן שלנו לא מתאים בדרך כלל לבצע הקפה אולם הגישה מאפשרת לנו נחיתה יותר בטוחה.

אנו ניגשים לשדה הנחיתה למה שאנו קוראים ב"סיס השדה" שהוא דומה לצלע הבסיס בהקפה. ב"בסיס השדה" אנו מבצעים שמיניות הנמכה (במידה והגענו גבוהה מידי). כאשר גובה הכניסה לפיינל וניראה לנו מתאים אנו פונים לפיינל.

בצלע זו אנו בוחנים את מצבנו אל מול נקודת הנחיתה אותה בחרנו מראש. כאשר מומלץ לעבור למצב עמידה בשלב זה.

מומלץ לשחרר את ידיות הברקס כדי להגיע למהירות ה"טרים" של המצנח, מומלץ ללפף ליפוף אחד את ה"ברקס" ולהרים ידיים.

אנו בוחנים את עצמנו אל מול נקודת הנחיתה ויש 3 מצבים:

א. מצב ראשון, אנו רואים את נקודת הנחיתה הנבחרת הולכת ויורדת אל מתחת לרגלינו, משמע שאנו גבוהים מידי, יש אפשרות למשוך את ידיות הברקס כדי להגדיל את הגרר ולהקטין את יחס הגלישה, ויש אפשרות לבצע S אשר יאריך את מסלול הגישה ויאפשר לנו לנחות בנקודה הנבחרת .

ב. אנו רואים את נקודת הנחיתה הנבחרת הולכת ועולה, משמע שאנו נמוכים מידי, במקרה זה עלינו להגדיל את יחס הגלישה ולכן נעבור למצב ישיבה נרים את הרגליים ונשחרר את הברקסים כך שנעבור דרך ארוכה יותר ונתקרב ככל האפשר לנקודה הנבחרת.

ג. אנו רואים את נקודת הנחיתה לא עולה ולא יורדת, משמע אנו נמצאים בקו הגלישה המתאים להגיע לנקודה הנבחרת.

בכל המצבים מומלץ בגובה של כ 3 מטר לסחוט ברקסים לגובה הכתף ובערך בגובה של 1.5 מטר למשוך ברקסים עד הסוף. כמובן שמשיכת הברקסים היא יחסית ומתאימה לעוצמת הרוח ולמשתנים אחרים.

טיסה ונחיתה בטוחים!! ארנון הר לב עגור.

מקור: מהלכי נחיתה באתר עגור.