מיקרו אקלים בהר הארי
שוחזר מפורום בטיחות ואוויראות של רוני לזר:
נושא: הר הארי - מיקרו אקלים
מאת: איתי לנואל, נובמבר 2001
תוכן עניינים
הקדמה
...
אני כותב את הדברים (שוב) בתקווה שיותר אנשים יספיקו לקרוא ולהפנים את החומר ולא יזלזלו בו ,מה שקרה ב-5 שנים האחרונות ונגמר באסון (באותו יום נורא הזהרתי ,את מי ששאל לדעתי, מלטוס בהר הארי עקב מזג האויר - רוחות צפוניות) !
ההר הארי הינו חלק מרכס הרים אשר מתנשא לגובה 1050 מטר מעל פני הים (700 מטר מעל פני השטח) ופניו דרומה (מתאים לטיסה ברוח דרומית), עמדת ההמראה יושבת על הפיסגה מעל כפר רמה (מצפון לכפר) ומעל בית ג'אן (מדרום לכפר).
עמדת ההמראה שטוחה מאוד (עקב עבודות בניה שלא הושלמו-נמצא בטיפול) ומספר עצים ושיחים בסופה, מה שמקשה מאוד את ההמראה ברוח חלשה. ממולץ לא לנסות להמריא ללא רוח!
סכנות נוספות בעמדה
הסכנות הנוספות בעמדה הן:
1. ברוחות מערבית, דרום מערבית יש לא פעם הרגשה שהרוח על האף או קצת מהצד וזאת עקב הרוטור שנוצר מהואדי והכתף הגבוהה הנמצאת ממערב לעמדה. המראה ברוח כזאת ,בפעימה ה"רעה" של הרוטור, תגרום לבאלגן (סביר להניח קרוב לקרקע) או סתם לשקיעה חריפה מאוד.
לכן יש לבדוק תמיד מה הרוח בשק הרוח שעל הבריכה בחלק האחורי של העמדה. (זה שכל "החכמים" ממריאים לא מצביע על כך שזהו הדבר הנכון לעשות)
2. בחורף ברוב המקרים הרוח בבוקר מזרחית מה שגורם לרוטור גדול עוד יותר עקב הקירבה לכתף הגדולה ממזרח לעמדה. (קראו שוב את הכתוב בסוגריים בסוף פיסקה 1)
3. הואדי הגדול מימין לעמדה מיצר טרמיקות חזקות (עקב ההבדלים של אור וצל בואדי) שחוצות לא פעם את העמדה ועלולות לתלוש אותנו לאויר ולזרוק אותנו חזרה לקרקע. נסו לעקוב וללמוד את קצב השינויים (של הטרמיקות) לאורך היום.
מיקרו-אקלים
לעצם הסכנה המופיעה בראש המאמר "מיקרו אקלים":
מכיוון שצלע ההא פונה דרומה וגב ההר פונה צפונה, הצלע הדרומית מתחממת מהר יותר משאר חלקי ההר (השמש זורחת במזרח עוקפת אותנו מדרום ושוקעת במערב) מה שגורם לאויר שעל הצלע לעלות למעלה וליצר רוח דרומית (רוח אנאבטית).
רוח זו יכולה לא פעם ליהיות חזקה עד כדי כך שהיא "הודפת" את הרוח הצפונית (תלוי בעוצמתה כמובן) דבר שגורם לנו לחשוב שהרוח אכן דרומית (מה שלא נכון כמובן). הדבר אף קיצוני יותר עד כדי כך שישנם ימים שבהם נושבת בכל הארץ צפונית חזקה של 40 קמ"ש ובהר הארי דרומית (עדיין לא ברור לנו למה אבל *אולי* כתוצאה מההסתר שמקבל ההר מהרים צפונית לו).
באותם ימים בהם אכן הדברים כך נוצר מצב בו חברים מרחפים ברוח דרומית נוחה ולא שמים לב לשינויים אשר מביאה עמה הרוח הצפונית (מערבולות, רוטורים, LEE SIDE), חלקם אף בוחרים להמריא בתנאים אלו לצורכי "תפיסת" הקונברסיה (מפגש בין רוחות מנוגדות, דבר הגורם לגוש האויר החם מהשניים לעלות ולקר לרדת) בתקווה שהם אכן יפגשו את הצד הנכון שלה.
הבעיה המרכזית היא העובדה שהרוח הצפונית לא נכנסת מיד ופה ושם נכנס לו משב אשר מסב לא מעט נזק למי שטס בגובה ההר ומטה.
העונות בהן הדברים מתרחשים הן בדרך כלל הקיץ (שעות הבוקר 9 עד 11.30) + עונות המעבר (אפשרי בכל שעה).
בחורף סובל האתר מהעובדה שרוח דרומית, דרום מערבית מביאה עמה (לא תמיד !) עננים מפותחים וגשם. עקב גובהו של ההר העננים יושבים לא פעם מתחת לגובה העמדה ועולים במשך היום, מה שמפתה לא מעט אנשים אשר עומדים בטמפרטורה (מחלה מסוג שונה) להוציא את הסמרטף מתיקו (למרות שקר גם לו) ולעוף.
התוצאה בדרך כלל: דיווחים על טיסה בעננים "שלא בכוונה" (לא עשיתי כלום והענן שאב אותי), נחיתות במקומות מוזרים (עקב איבוד אורנטציה), ועד היום למזלנו הרב רק כמעט התנגשויות בין מרחפים או בין מרחף להר.
כל התוצאות הנ"ל מצביעות על העובדה הפשוטה שלא צריך היה להמריא !!
סיכום
לסיכום: הר הארי הינו אתר רחיפה מצויין !!
רק יש להשקיע קצת יותר זמן לבדיקת התחזית ומזג האויר + בדיקה בזמן אמת (רוחות בעיקר). והכי חשוב לדעת מתי לא לטוס (גם אם באנו מאשקלון,באר שבע וכו')
זכרו: עדיף לשבת על הקרקע ולהצטער שאנו לא באויר מלשבת באויר ולהצטער שאנו לא על הקרקע !!!
איתי לנואל
שמיים מצנחי רחיפה בע"מ
תגובות שהתקבלו בפורום על המאמר
תגובה: נכון אבל
תאריך: 22/11/2001
מאת: יובל דרורי
כשעשרים מרחפים אומרים שהרוח דרומית גם בגובה של קרוב ל2000 מטר כנראה שזה באמת אבטיח...
בקשר למאמר עצמו אני מקווה שכולם יפנימו אותו.
אגב כשאבי חנין אומר שהאתר סגור להמראות עדיף להקשיב לו ולא לנסות להוכיח שהוא טועה (יתכן אבל נדיר).
יובל דרורי
מדריך למשמעת עצמית
תגובה: עוד על מיקרו אקלים בהר הארי
תאריך: 24/11/2001
מאת: נחי אלון
בהתבוננות חוזרת בעננות באיזור הר הארי בחורף התרשמתי כי לעתים קרובות מהווה ההר איזור מפגש בין שלשה כיווני סחיפה של עננים:
מעל גוש הרי הגליל העליון מתהווה באופן יציב נשכבה רחבה וקבועה של עננים המתרחבת לאיטה דרומה; כמה ק"מ ממערב להר מגיעה עננות מערבית או או צפון מערבית, ואילו ממזרחו--עננות מזרחית או צפון מזרחית.
אפשר לטוס מערבה לאורך הרכס ברוח דרומית נוחה, ולאחר כמה ק"מ לפגוש ברוח מערבית. לעתים דווקא הטיסה דרומה קלה ונוחה יותר למרות שהמראת ברוח דרומית. אכן המיקרו אקלים מורכב יותר מאשר באתרים אחרים ודורש תשומת לב רבה יותר.
תגובה: עוד על הר הארי :|
תאריך: 24/11/2001
מאת: גדעון אמיר
אני ממליץ לקרוא בעיון את מאמרו של איתי לנואל על המיקרו אקלים בהר הארי.
בתור מי שהמריא מההר לכ-20 טיסות אינני מתקרב אפילו לנסיון של ה"מקומיים" אבל, בעיני, הר הארי הוא האתר המפחיד ביותר בארץ (וטסתי ב 35 אתרים בארץ ובעולם).
הסיבה העקרית היא שהאויר באיזור הררי גבוה לעולם איננו יציב ורגוע ותמיד יש "הפתעות". לדוגמא, אתמול, בתנאים כמעט אידיאליים להר הארי (רוח דרומית קלה, משבים אנבטיים לא חזקים כ 10-15 קמ"ש). בגובה 1800מ' האלגרה הידידותית שלי החליטה ל"רוץ" קדימה במפתיע (כנראה רצתה להעיף מבט לחברה שטירמלו למטה :) ), הואריו צרח בחדווה כאשר עליתי בקצה המטוטלת והחופה עכשיו מאחורי. ברקסים בתחת, והחופה מתיישרת מעל הראש ועושה עצמה כאילו היא בטיול של קייץ בנתניה...
טוב, תמהני מה הייה עושה טייס דרגה 1 במצב כזה (כן אמנון, האתר מסווג "מתאים לכל הדרגות").
טייס אחר קיבל קריסה קדמית מלאה ו"צנח" כ-100מ' לפני שחזר לטוס.
אז אולי הגיע הזמן לסווג את האתר מחדש, לפחות לדרגה 3 ומעלה.
ואני נשאר היום בבית.
גדעון
תגובה: הר הארי לדרגה 1 -
תאריך: 24/11/2001
מאת: אמנון האן
לגדעון.
עד לאסון גיל יערי היה זה הר הארי האתר החביב עליי ביותר.
אני זוכר בערגה את החורף הראשון שלי, לפני כשש שנים שבכל סוף שבוע היינו טסים ממנו טיסות נהדרות. העמדה היתה אז קרחת קטנה.
אני זוכר את התדהמה ואת הפליאה שאחזו בי כשראיתי את איתמר נוחת בה בסופו של היום.
הרשה לי לחלוק על דעתך. לדעתי, אין אתר יותר מהנה ממנו, ודווקא לדרגה 1.
להזכירך, מי שהוענקה לו דרגה 1, אמור לרכוש זמן אויר ולהכיר את הסמרטף. מהר הארי הוא יכול להנות מטיסה ארוכה ונעימה מטה אל שדה הנחיתה ולא אמור לחפש עילוי תרמיקות ו/או רכס כמוך.
עד שימצא עצמו עם אלגרה, ויחפש תרמיקות ב- 1800 מטרים מעל ההר, עליו לעבור עוד כמה שלבים הכרחיים.
גם אני נשארתי השבת עם משפחתי, להפתעת כולם.
תגובה: כבדהו וחשדהו
תאריך: 24/11/2001
מאת: אורי למברגר
כאחד ה"מקומיים" המרבה לטוס בהר הארי ברצוני לחזור על אזהרות שנכתבו קודם בפורום. היו ערניים להתנהגות וללחץ בחופה. ההר נותן תחושה מזויפת של בטחון.
למרות שאני טס על מצנח מתחילים, לא אחת חוויתי קריסות חריפות בטרמיקות ( טרמיקות רכות ורחבות, לא פיצוצים), למזלי בגבהים של 1500 מטר כך שהיה בידי מספיק זמן (גובה) לחזור לדופק לב נורמלי.
