עופות דורסים 2002

מתוך ParaWiki
גרסה מ־15:47, 19 ביולי 2010 מאת גולדי (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שוחזר מפורום הבטיחות והאוויראות של רוני לזר:

דיון מעניין בעניין טיסה עם עופות דורסים. כולנו שמחים לראות את הציפורים - הרי הן מסמנות לנו את התרמיקות (כמו בסיפור הנפלא שיעור טיסה מחיוויאי), אך כיצד הן, הציפורים, רואות אותנו?

נושא: עופות דורסים[עריכה]

תאריך: 22/06/2002

מאת: עמוס פרל

יום שישי האחרון!

היו תנאים טובים במבוא חמה,נכנסתי לתוך טרמיקה ואיתה עליתי לגובה 1180 מ'. לפתע הופיעו בזה אחר זה 4 נשרים, בהתחלה קשה היה לי לזהות אותם אם זה נשר עיט או בז ונזכרתי שפעם בז טס מולי בצורה מאיימת ופעם עיט ניסה לנקר לי את המצנח והייתי צריך להבריח אותו בעזרת פמפום ברקסים. הבחנתי שאלו נשרים ונשרים אוכלים נבלות,נרגעתי, המשכתי בטרמיקה והם הצטרפו אלי לכמה דקות , חוויה מעניינת. נראה לי כאילו שבא להם גם לכייף קצת בטרמיקה. (כדאי לכתוב קצת טיפים בנושא)

עמוס פרל

תגובה: עיט תוקף מרחף ??[עריכה]

תאריך: 23/06/2002

מאת: יעקב גרזון

עמוס מעולם עוד לא שמעתי על דורס התוקף מרחף - נשמע כמשהו בלתי אפשרי.

האפשרות היחידה שעולה בדעתי היא זאת:

בין עופות דורסים יש תופעה שדורס תוקף דורס אחר בזמן שהוא מחזיק בטרף בין צפורני רגליו,על מנת לחלץ ממנו את הטרף ולהשתלט עליו, יתכן שהעיט התיחס לחופת המצנח כגוף הטורף ולמרחף התלוי מתחת ברתמה - כטרף שבין רגליו של "המצנח", ואז התקיפה עליך היתה כדי לחלץ אותך מצפורני המצנח !! :)

תגובה: עופות דורסים אכן תוקפים מרחפים -[עריכה]

תאריך: 23/06/2002

מאת: אמנון האן

ליעקב שלומות.

התופעה של עופות דורסים התוקפים מצנחי רחיפה ידועה זה מכבר במחוזותינו.

הסיבה נעוצה בכך שבסביבת הרחיפה קיים קן ובו גוזלי העוף הדורס הרואה במצנח הרחיפה איום ויוצא להתקיפו על מנת להניסו.

התופעה תועדה לאחרונה ביומה הראשון של אליפות ישראל על שם יוסי קופר, שהתקיימה בהר השאבי בשבועות ותועדה על ידי מצלמות המקצוענים מ"טבע הדברים". הדבר אף שודר במלואו בערוץ 5 כחלק מן הכתבה על הספורט שלנו.

איתי אלמוג, שהמריא וטס מערבה, הותקף ממעל על ידי עוף דורס (שנראה לי כעיט) תוך שהעוף מבצע בזים ממעל וצורח צרחות מקפיאות דם.

איתי, שכבר למוד נסיון בתקיפות שכאלה, לא התרגש ופנה הלאה מן האזור.

לפני מספר שנים חורר את חופתו דורס שתקף אותו ממעל בעת שטס בגלבוע, ויצא מחלקה התחתון של החופה. איתי נחת ללא פגע.

כל אימת שהעופות הדורסים ירגישו באיום על צאצאיהם הם יתקפו. הסכנה החמורה היא שבעתיד הם ידירו כנפיהם מהאיזור בו חשו באיום ולא יחזרו אליו לבנות את קינם ולגדל את בו צאצאיהם וסוף רע יהיה לסיפור.

ותיזכורת.

הסיבה שאתר זיכרון דרום סגור לטיסה הנה לא להפריע לשיקום הדורסים שרשות הטבע מנסה להצילם מהכחדה והמקננים שם.

מצד שני, ישנם מצבים שכיף גדול לטוס במחיצתם של הדורסים, ובלבד שלא יהיה זה בתקופת הקינון ומעל קיניהם.

אין כיף גדול מלטוס בזיכרון ולזכות בברתה של "אפרודיטה" - נקבת נשר שגדלה והתבייתה בפרוייקט של שמורת זיכרון.

פעם היא לקחה אותי לטיול מערבה עד אל מעל לכביש החוף בגובה 1,500 מטר וחזרה לזיכרון.

לפני חצי שנה היא הובילה אותי עד לעפולה. משם הדרך למבוא חמה היתה קלה.

ומי לא נתקל בדיות השחורות הידודיתיות, האוהבות להפגין את להטוטיהן באויר ?

ועוד סיפור מהחיים:

ישראל שדה סיפר לי, כשהיינו בבולגריה, כיצד בז צוקים מצוי, כזה נתנייתי מצוי, בעת הטיסה, התיישב לו מעל מרכז החופה שלו ובחלקה הקדמי וכך נהנה מטיסה ללא מאמץ.

תגובה: אמנון בגלבוע עם טנדם - יריב בן-טובים[עריכה]

תאריך: 23/06/2002

מאת: שי לנואל

אמנון לעניות דעתי המיקרה בתבור היה של יריב בן-טובים עם "הצוללת הצהובה" בטיסת טנדם הבז קרע את המפרשון העליון בשפת ההתקפה במרכז החופה ויריב ירד למטה בהזדקרות עמוקה ללא פגע לו או לנוסע.

פעמים רבות בעונת המעבר יצטרפו אליך (או אתה אליהם) שקנאים וחסידות מזיכרון ומערבה .

עד לפני מספר שנים (לפני שהרסו להם את הקינים ע"י בניה על הצוק) היו הבזים בנתניה מלווים אותנו והיית יכול לראות אותם מדלגים ממיתרי הברקס למיתרי ה-A והולכים סביב שוב ושוב.

חשוב לציין כמו שכבר אמרת הם יתקפו מצנח רק עם יש גוזלים והם מרגישים מאוימים.

שי לנואל

תגובה: רוווווווווונננגגגג - שי :P[עריכה]

תאריך: 23/06/2002

מאת: אורלי

לא שישון יקר, הבזים אומנם אוהבים את הצוללת אך זה היה עם אלמוג ולא עם יריב.

יכול להיות שהוא זרק בזה? (בזה = אשת הבז) ולכן הן שונאות אותו ומתקיפות אותו כל הזמן?

תחשבו על זה!

תגובה: טעות בידך[עריכה]

תאריך: 24/06/2002

מאת: אמנון האן

היי שי,

טוב, כבר ראיתי את תגובת אורלי ממנה ברור כי לא היה זה טובים בן יריב.

מציע שנמתין לשובו של אלמוג מספרד ונשמע ממקורו.

על הצטרפות השקנאים אני חולם כל עונת מעבר מאז שתפסתי עימם טרמפ בקרוס הרציני הראשון שלי מזיכרון לצומת מגידו. מאז אני מעריץ מושבע של השקנאים.

אבל לא הם ולא החסידות הם עופות דורסים אליהם התייחס גרזון התחילת שרשרת קישורים זו.

בזי הצוקים בנתניה שרדו גם שרדו ואף נדדו דרומה והגיעו לתל-אביב. למיטב ידיעתי אין הם מצויים בסכנת הכחדה - נהפוך הוא ידוע כי הם מצאו מקום טוב בערים, כולל בניו-יורק, וזאת עקב ריבוי המזון החי בסביבת העיר הגדולה.

בירושליים מקנן הבז האדום הנדיר ומוצא קיומו באופן דומה.

טוב, מיציתי את ידיעותיי בעניני דורסים.

אמנון

תגובה: אמנון זה נכון - והערה[עריכה]

תאריך: 24/06/2002

מאת: יעקב גרזון

אמנון אני מקבל את התאורים שלך על תקיפה של עיטים בתקופת הקינון כאשר הם הופכים לטריטוריאלים,וכל דורס אחר המתקרב לתחום הקינון מותקף !

לגבי זכרון דרום מנסים שם כבר כעשר שנים ויותר לגרום לבזי צוקים ולנשרים לחזור ולקנן בצוקים, ובנתיים בהצלחה חלקית עם הנשרים, וכך גם עם בזי הצוקים, בז הצוקים גדול כמעט פי שניים מהבז המוכר לנו בצוקי נתניה וגעש, שם אנחנו פוגשים את הבז המצוי!! ואתה צודק הבז המצוי מקנן כיום בהצלחה באדניות באזור ת"א והמרכז. גם בצרעה שם גובה מקסימלי של הבתים מסתכם רק בשתי קומות,יש כמה קינים כל קיץ באדניות.

בגלבוע דרך אגב מקננים שני סוגי דורסים עקב עיטי וחויאי - מה שנקרא גם עיט הנחשים, שניהם גדולים ומרשימים, ותוקפנים כלפי דורסים אחרים בתקופת הקינון, החוויאים מאכילים כיום את הגוזלים ואין להם זמן לתקוף מצנחים, בדגירה הם הרבה יותר תוקפניים, זהו עד כאן תרומתי לענין.

תגובה: סיכום ביניים על דורסים[עריכה]

תאריך: 25/06/2002

מאת: יובל דרורי

הצוללת הצהובה הוטסה ע"י אלמוג בגלבוע והוא הותקף ע"י עיט שקרע קרע באורך של כמטר במפרש העליון של הצוללת.

קדמו לקריעה,שתי תקיפות שאותן זכה לחוות איתי לנואל... בחמסין האחרון טסתי בגלבוע ושוב תקף אותי (וגם אחרים) עיט.

כמו שכבר הבנו זה יכול להיות סיפור לא נעים ולכן הדרך הבדוקה להפטר מהם, היא פשוט לקפל טיפים ולפתוח אותם במכה פתאומית,העיט יבהל ולנו יש זמן לפנות את השטח לפני שהתוקף העצבני יאזור כנפיים שנית.

יובל דרורי-מדריך את מנוחת הציפורים.