כתף שאול 24-11-2006

בעריכה

מאת: שמשון ברלב, כרמיאל 2006

הזדקרות מצנח טאנדם בגלבוע – 24/11/2006 או: קצת מכל דבר...

נתוני רקע תנאים מטאורולוגים בעמדת ההמראה רוח צפון מזרחית ("על האף"). עוצמה עד 10קמ"ש, יציבה. מעט מאד תרמיקות חלשות כ- 1מ/ש, וכנראה צרות מאד.

ציוד חופה - טנדם Apco/Play42 תקן AFNUR/AFNUR Tandem. טווח משקלים 140-240 ק"ג. חדשה, בעלת כ- 10 שעות אויר, חלקן טנדם באוויר פעיל מאד בהרים (כולל תרמיקות +5). חלקן סולו ברכס ללא נוסע או תוספת משקל (Balance). משקלים - משקל טייס כ- 75 ק"ג. משקל נוסעת כ-55ק"ג, משקל ציוד כ- 15ק"ג סה"כ כ-145ק"ג. מצב טרימרים – סגורים. נבדקו ונמצאו סגורים גם אחרי הנחיתה.

טייס טייס מנוסה מאד בעל מאות שעות טיסה בטנדם ברכס ובהרים.

תיאור האירוע טיסת טנדם מסחרית. הכנות להמראה והמראה תקינים. גלישה תקינה בכוון צפון, ללא כל עילוי. בערך מעל לקו המתח וכ-50 עד 100 מטר מתחת לגובה העמדה כניסה לתרמיקה חלשה. ביצוע פנייה ימנית הדוקה לתוך סינק חלש, השלמת כ- 360 מע' וכניסה חזרה לתרמיקה עם הפנים צפונה. קריאת הואריומטר כ- 1.5+ מ'/ש'. ברקסים משוחררים כמעט לחלוטין.

בשלב זה החופה נוטה קלות לאחור ונכנסת להזדקרות. הכנף נשארת פתוחה אך מטלטלת בעיקר סביב ציר הגלגול ומעט סביב ציר העילרוד. קצב שקיעה מרבי על פי הואריומטר כ- -6 מ'/ש'. הטייס מנהג קלות בברקסים על מנת לשמור כוון החוצה מההר. החופה מתקפלת פעמיים-שלש בקצותיה אך באופן כללי נשארת פתוחה ועם הפנים צפונה.

לאחר כ-10 שניות ואיבוד גובה של כמה עשרות מטר החופה צוברת מהירות קדימה וחוזרת לטיסה נשלטת בגובה 100-150 מעפ"ש. נחיתה תקינה לחלוטין, סמוך לדרך הפרדס, כ-300מטר מערבית לסככה.

טיסת טנדם נוספת באותה חופה מתבצעת זמן קצר אחר ע"י אותו טייס (אך עם נוסע אחר) באופן תקין לחלוטין. החופה נמסרה לבדיקה במפעל ונמצאה תקינה. כמה ימים אחר כך טייס ניסוי של החברה טס בטנדם בגלבוע עם הטייס כנוסע (סה"כ המשקל הכולל כבד בכ-10ק"ג מהמשקל באירוע), הכניס בצורה יזומה את החופה להזדקרות עמוקה, ויצא ממנה באופן נורמאלי, תוך שהוא מנהג קלות בברקסים לשמירת כיוון.

הערה: לדברי הטייס המעורב הוא שקל לזרוק רזרבי, אך החליט לחכות מספר שניות על מנת לנסות ולהתאושש (גם בגלל הקרבה לקו המתח), תוך שהוא שומר כוון החוצה מההר.

ניתוח הגורמים להזדקרות בנתונים ובנסיבות שתוארו לא נמצא גורם יחיד המסביר את הכניסה להזדקרות. גם לא אותרו גורמים אשר צירופם יחדיו עלול להביא את החופה למצב הזדקרות: 1. עומס כנף אמנם נמוך מאד, אך בתוך הטווח המאושר ע"י היצרן. 2. גזירות רוח (סינק/תרמיקה) אמנם היו, אך מתונות מאד. 3. משיכת ברקסים לפני הכניסה לתרמיקה הייתה, כנראה, במידה מועטת בלבד ( יש לציין שלחופת הטנדם מהלך ברקסים ארוך מאד).

העובדה שאותה חופה טסה כבר באופן תקין בעומס נמוך בהרבה (רק ברכס), בתרמיקות חזקות הרבה יותר (רק בטנדם) ועם ברקסים משוכים הרבה יותר רק מחזקת את אי-הודאות לגבי גורמי האירוע.

לא נמצא מנגנון אחר המסביר את ההזדקרות מלבד גזירת אויר אנכית חזקה (מעבר חד מסינק לתרמיקה תוך זמן קצר מאד) שהייתה חריגה באותו זמן (וגם לא נמדדה באמצעות הווריומטר), ובשילוב ביחד עם עומס כנף נמוך מאד, משיכת ברקסים מסוימת בכניסה לתרמיקה וטרימרים סגורים.

אופי ההזדקרות צורת החופה, שהייתה רוב הזמן במצב כמעט פתוח, העדר נידודים חריפים סביב ציר העילרוד וקצב השקיעה המתון יחסית מעידים שמדובר כנראה ב"הזדקרות עמוקה" - Deep/Parachutal stall.

יציאה מההזדקרות נראה שיציאה ספונטאנית מההזדקרות התעכבה עקב ניסיונות הטייס לנהג עם הברקסים.

לקחים 1. גם בחופת טנדם מומלץ לטוס בערך באמצע תחום המשקלים המותר, אפילו אם הדבר מחייב תוספת משקל Ballast (זיבורית בעברית). 2. יש להקפיד על טיסה אקטיבית – שחרור ברקסים מיד בכניסה לתרמיקה. 3. ניהוג ברקסים במצב הזדקרות מסוכן, הוא מפריע לחופה להתאושש מעצמה ועלול להוביל לכניסה לסיחרור (Spin). 4. בגלל הגובה הגבולי מעפ"ש, כדאי היה לשלוף את הרזרבי מכיסו בריתמה, ולהחזיקו עטוף באריזתו, מוכן להשלכה במידת הצורך על מנת לחסוך זמן/גובה עד לפתיחתו. 5. בחופה מסוימת זו מוטב לטוס עם טרימרים פתוחים כמה סנטימטר.

ועוד לקח: גם אם האוויר מרגרינה – היה דרוך וצפה להפתעות.

כתב: שמשון ברלב

ותודות לאסף ורבין, לאדם וקסלר, לשי לנואל לארנון הרלב ולאמנון האן על עזרתם בהפקת תחקיר זה.