מזכרון לבית השיטה בטנדם
סיפור עם המון טיפים חשובים לטיסות מרחק.
מאת: איתי לנואל, 24/9/2008.
הקדמה
מכיוון שבבוקר נועם קיטר ומישהו היה צריך לתת לא סיבה על כך, אז התנדבתי למשימה (העיקר אומרים אין מתנדבים באגודה). אז אחרי סופ"ש נפלא של טיסות ליגה, חזרה אלינו עונת המעבר.
אתמול קבעתי עם חברה לקורס בתבור, והרוח הצפונית הביאה לביטול.
הבוקר היו הרבה תירוצים לביטול: מסירת חוזה בקריית אונו, פגישה בשעה 14:00, איסוף ילדים בשעה 15:00, יום מילואים (שבוטל) ועוד שלל הסברים – ואני רואה בעיניים רק עננים.
גולדי אמרה לי לפני שבועיים – כשיש מצב לקרוס טוב אני משלמת, התקשרתי לגולדי שתבוא עם הפנקס צ'קים (היא הייתה ברכס בנתניה בשעה 10:00 בבוקר – לך תבין?).
איל וידר שלח לי SMS אם יש מצב לטרמפ (כמובן שיש), ואריה לשובר שאל בשעה 9:00 בבוקר לאן לנסוע אם הוא כבר בכביש, שלחתי אותו לתבור על מנת שיהיה לי איסוף (שצלצלתי אליו בסוף הטיסה הוא התרחץ בחוף האון – מברוק על הקרוס).
מזכרון לבית השיטה
הגעתי לעמדה בזיכרון וכל הסימנים הראו בסיס ענן גבוה ורוח מערבית עם רכיב צפוני קל.
המראנו בקלות וטסנו לאורך הרכס שאיל, שימי ורומן כבר גבוהים מאוד.
בשלב מסוים העילוי פסק וצללנו לשדה הנחיתה, הסברתי ליעל שברוח הזאת נעלה בפינה (עיקול הכביש), ומכיוון שאנחנו נמוכים מהמלון שתהיה מוכנה לנחיתה בשדה המשולש במידה והעילוי לא יעבוד טוב.
העילוי היה 2.5+ עד גובה 900 מטר.
מצורפת תמונת המסלול לשם מעקב קל יותר אחרי הסיפור: קישור לליאונרדו.
יצאנו במכוון לכיוון הר חורשן על מנת לא להסתבך עם הרכיב הצפוני בהמשך. בדרך להר חורשן שמרנו גובה עם בועות ואיך שהתחיל להיבנות ענן על הצלע הצפונית של ההר אנחנו התחלנו לצלול בקצב של 4- יציב.
הסברתי ליעל שאני מכוון לגבעה מצפון להר חורשן ושבגלל צינור הונטורי בוואדי יהיה שם רכס קטן ונמוך, אז ששוב תתכונן לנחיתה. ירדנו לגובה 100 מ' ומשם 3.5+ עד גובה 1200 מטר.
שמתי את האף על קיבוץ דליה וכיוונתי לענן שנראה שמקור הטרמיקה שלו הוא שתי הברכות מצפון מזרח לקיבוץ (צד שמאל בתמונה). שוב 2.5+ גובה 1000 מטר (תמונה מס' 1).
הסברתי ליעל כמה חשוב לחצות נכון ועם הרבה גובה את יערות מנשה וכמה מסוכן לרדת שם נמוך ברוח חזקה, הראיתי לה שהרוח מאוד צפונית אך הרכס שמעל ומדרום למדרך עוז פונה צפונה וראשו מכוסה סלעים החשופים לשמש כל היום, בנוסף לכך יוצא ממנו רחוב עננים עד הגלבוע (רוח עם רכיב צפוני חזק). טסנו לשם והפעם עלינו טוב, 4.5+ עד גובה 1200 מטר.
מבט מהיר על השמים בישר ניתן לטוס לגלבוע דרך גדר ההפרדה או לחצות רחוב עננים לכיוון עפולה, בחרנו באופציה ב' – ירדנו עד איזור צומת הסרגל לגובה 350 מטר ומשם שוב 2.5+ לגובה 800 מ' (תמונה מס' 2).
בגובה זה שמנו אף לכיוון ענן שסימן תחילתו של רחוב יפה וארוך, וצילמתי בעבור צחי את מרחביה (תמונה מס' 3).
בשלב זה הסברתי ליעל שעכשיו נטוס מתחת ולאורך רחוב העננים לכיוון בית השיטה (תחנת הדלק הפופולארית בסביבה, מה שמבטיח טרמפ חזרה), שזה גם לאורך הכביש.
בשלב זה העננים אפשרו לעשות טיסת דולפין וכך במשך מספר קילומטרים עלינו 30 שניות ב 2+ וירדנו זמן דומה ב 3- ושוב 30 שניות ב 2+ וירדנו זמן דומה ב 3-, לאחר שלושה עננים מצאנו את עצמנו עולים לאורך כמה דקות בקצב של 5+ עד 6.5+ ישר לבסיס ענן (1400 מטר). חתכנו הצידה מהרחוב צפונה באזור עין חרוד (תמונה מס' 4).
מצאנו 2.5- והסתובבנו בו עד לנחיתה בשדה גדול פתוח בכניסה לבית השיטה (תמונה מס' 5).
הרוח בנחיתה 30 קמ"ש (יעל שיתפה פעולה ולא נמרחנו).
קיפול מהיר של המצנח, הרתמות והקסדות לתרמיל הגב הענק של ג'ין (תמונה מס' 6).
ואנחנו בתחנת הדלק תופסים טרמפ לצומת יזרעל.
טלפון לאריה, הוא רוחץ בכנרת (מברוק על הקרוס) מחכה לאבישי. טלפון לגונן גל, הוא בגן שמואל.
ומכיוון שיעל צריכה להבין איך חוזרים מקרוס קאנטרי אמיתי, עוצר לנו נהג משאית ואנחנו מעמיסים לקבינה את עצמנו והציוד (יעל כבר מצאה נושא לשיחה איתו והיום היא יודעת איך עובד נמל חיפה). בדרך מסתבר שהוא מכיר את רפי שמיר וגלעד נחושתן (היסטוריה) ושהם ניסו בעבר למשוך אותו לקורס רחיפה. יורדים במשמר העמק, טרמפ לעין השופט, ומשם טרמפ למחלף אליקים.
גונן מתקשר להגיד שהוא בדרך לזיכרון והאם אנחנו צריכים איסוף, אני מקשר אותו עם וידר שבפאתי זיכרון, וגונן מקפיץ את וידר שיביא את הרכב שלי מהעמדה.
אני שולח מכאן תודה גדולה לגונן – בזכותו הגעתי בזמן לאסוף את ביתי.
חברה שבוע הבא אין תירוצים. :)
מקור: שרשור טיסות בפורום רוח הקודש.
