הבדלים בין גרסאות בדף "ParaWiki:שער הקהילה"

גרסה מ־08:06, 16 בדצמבר 2009

ארוע רוח הקודש במבוא חמה 2007

• עבור לעמוד ראשי ותוכן העניינים
• עבור לאתר "רוח הקודש מצנחי רחיפה"
• קרא על "רוח הקודש" באינציקלופדית הרחיפה העברית

אתרי הרחיפה בישראל

חשבתי רבות מה לכתוב ב"שער הקהילה" של הויקי הזה, ובכל פעם הגעתי לאותה מסקנה:

הפתיח שכתב רוני לזר ל"ספר האתרים" של ה"אגודה הישראלית למצנחי רחיפה" בשנת 1997 עדיין רלוונטי, והוא הפתיח המתאים ביותר גם בימינו אנו; לכן במקום לכתוב את כל ההערות, האזהרות והתחינות מחדש - אני מביאה לפניכם ציטוט של הפתיח ההוא, עם מספר הערות קטנות שלי:

• חלק מהאתרים שמובאים בויקי הזה לא אושרו מעולם על ידי שום גורם מקצועי מוסמך. גם הנתונים המובאים בויקי הזה לא נכתבו, נקראו, או אושרו על ידי שום גורם מקצועי או מוסמך.
• במרבית דפי האתרים השונים תמצאו נתון שיעזור לכם להבין באיזה אתר מדובר: "מי ריחף כאן?" ויש לסעיף זה שלוש אפשרויות:
  • חברי האגודה וותיקי הענף. דוגמה: געש, נתניה, תבור, מבוא חמה.
  • וותיקי הענף. דוגמה: ארסוף, שרונה.
  • מגלה העמדה וחבריו. דוגמה: צורעה, הר גמל.
• במרבית דפי האתרים מצויינת דרגת המרחף שרשאי לרחף באתר זה, על פי הגדרות האגודה דאז. תוכלו להגדיר לעצמכם באיזו דרגה אתם נמצאים על פי [הקריטריונים הנמצאים בספר העזר המבצעי של האגודה]

שלכם ובשבילכם,

רוח הקודש

http://www.holywind.net

והנה לפניכם ציטוט הפתיח של רוני לזר, 1997:

• ספר האתרים כולל את כל האתרים הרשמיים של האגודה הישראלית למצנחי רחיפה. יש כמובן בארץ הרים וגבעות נוספים, מהם ניתן להמריא בעזרת מצנח, אולם כל אחד מהם בעייתי בצורה כזו או אחרת. באחדים לא הצטבר ניסיון מספיק של מרחפים מנוסים המוסמכים לבחון אותם, באחרים הצטבר ניסיון רע.

• הספר הוא תמצית ניסיונם של עשרות מרחפים, המסתכם באלפי שעות רחיפה, והוא מוגש לך כדי שתעשה בו שימוש נכון לתועלתך. "אין חכם כבעל ניסיון". אבל, מי שמצרף לניסיונו את ניסיונם של אחרים, נעשה עוד יותר חכם.

• תיאורי האתרים כוללים מעט מידע בסיסי למי שמגיע לאתר בפעם הראשונה, ובעיקר מידע על ההיבט הבטיחותי של טיסה באתרים אלו. למד היטב מידע זה לפני טיסתך הראשונה באתר, וחזור והתייחס אליו לאחר מכן לאור ניסיונך.

• בכל מקרה, אל תסתמך על ספר זה בלבד, ובטיסותיך הראשונות נסה ללמוד ככל האפשר מפי מרחפים מנוסים המכירים את האתר. אל תהסס לפנות גם למי שאינך מכיר בעמדת ההמראה, כי כל אחד ישמח לעזור לך, וכל אדם נוסף יחכים אותך לגבי היבט אחר כלשהו של בטיחות הטיסה. גם הוא היה טירון רק לפני שנים מעטות.

• לכל אתר יש מגבלות של כיווני המראה ושל עוצמת רוחות. באופן טבעי, ההמראה והטיסה הנוחים ביותר הם כאשר כיוון ועוצמת הרוח הם באמצע הטווחים המפורטים, והרחיפה הולכת ונעשית קשה יותר ככל שהתנאים גבוליים יותר. לשאלה האם להמריא או לא, אין גבול חד וברור, והיא תלויה בניסיונך וביכולת ההנפה, בכישורי הטיסה ובסוג המצנח. חלק נכבד מהתאונות שקרו נגרם מהמראות וטיסות בתנאים גבוליים.

• נהג על-פי הכלל: "כאשר יש ספק, אין ספק". הגבורה הגדולה ביותר בספורט הזה היא לדעת מתי לא להמריא.

• ולבסוף, עוד הערה חשובה על ההתנהגות באתרי ההמראה והנחיתה אליהם אנו מגיעים: חלק גדול מאתרי ההמראה הם שטחים פרטיים, ואחרים הם שמורות טבע. רוב השדות המישוריים והנקיים ממכשולים לא נמצאים שם כדי לשמש שדות נחיתה נוחים למצנחי רחיפה, כי אם כדי לפרנס את בעליהם החקלאים, המעבדים אותם בעבודה קשה. כבד את מארחיך, כדי שהם יכבדו אותנו ולא יצרו את צעדינו. ישנם אתרים טובים לרחיפה הסגורים בפנינו מסיבות אלו. אחרים היו על סף סגירה, והדבר נמנע רק במאמץ רב והבטחה לא לפגוע בבעלי המקום. בצד הרבה שדות חקלאיים, יש שדות שאינם מעובדים. כוון את עצמך מראש ובגובה מתאים לשדה שאינו מעובד, ולו במחיר איבוד דקה נוספת של רחיפה. אם נאלצת לנחות בשדה מעובד - בכל שדה כזה יש שביל לטרקטורים. נחת על השביל. גם הקיפול נוח יותר על שביל מאשר על תלמים ורגבים או על צמחיה. אם בכל זאת לא הצלחת, אסוף את המצנח מייד, פנה את השטח בזריזות וקפל מחוץ לשדה.

טוס בבטחה ושמור על עצמך, כדי שנוכל כולנו להמשיך וליהנות מהספורט המרתק שלנו.