הבדלים בין גרסאות בדף "מהתבור להאון - סיפור בתמונות"
מתוך ParaWiki
שורה 38: | שורה 38: | ||
</BIG> | </BIG> | ||
---- | ---- | ||
− | + | ==אבל כשמצליחים...השמיים הם הגבול...=== | |
+ | {| align="center" | ||
+ | |[[תמונה:amir2005-7.jpg|center|thumb|350px|השמיים הם הגבול...]] | ||
+ | |[[תמונה:amir2005-6.jpg|center|thumb|350px|אבל כשמצליחים...]] | ||
+ | |} | ||
[[קטגוריה: סיפורים]] | [[קטגוריה: סיפורים]] |
גרסה מ־11:30, 5 בספטמבר 2010
מאת: אמיר קארו, אוקטובר 2005.
בעריכה
עמדת ההמראה בתבור. כל חולי הרוח – מחכים לרוח...
מחכים לרוח שתבוא... מהכיוון הנכון... ובעוצמה הנכונה...
מעמדת ההמראה הזאת בתבור, ניתן להמריא ברוחות דרום מערביות עד מערביות-צפון- מערביות, יציבות יחסית ובעוצמה של עד 25 קמ"ש.
בעונות המעבר קורה לא אחת שתנאים אלו לא מתקיימים, והמרחפים מחפשים אתר אחר, או פשוט חוזרים הביתה מאוכזבים...
בכל מקרה,
אנו מעדיפים להישאר על הקרקע ולהצטער שאנחנו לא באוויר, מאשר הפוך:
להיות באוויר ולהצטער שאנחנו לא על הקרקע...
הי חברה – לא להתעצבן... בסוף זה מגיע...(או שלא..)
הופה... סימני נפט... הרוח מתחילה לגלות סימנים חיוביים...
צריך להתארגן במהירות, ולקוות שתנאי ההמראה ימשכו עד שתורך יגיע....
יש לפרוש את המצנח, לארגן את המיתרים, לחבוש קסדה, להחגר, לאפס מכשירים, לבצע את כל הבד"חים ו...
לחכות לראשון שייצא ויראה לכולם מה קורה שם בחוץ מבחינת עוצמות וכיווני רוח, תרמיקות ושאר ירקות... </BIG>
סנוניות ראשונות
בהעדר תרמיקות - או כשלא מצליחים למצוא ו"לתפוס" אותן, טסים למטה די מהר... ישר לשדה הנחיתה.