הבדלים בין גרסאות בדף "סינק (דיון)"

גרסה מ־12:14, 30 ביוני 2010

שוחזר מפורום בטיחות ואוויראות של רוני לזר.

מאת: מיכל סחף

תאריך: 07/06/2002

נניח שיצאתם לקרוס. נניח שפגשתם סינק. לא כמו זה מהפורום הכללי, מרעיש קצת ומסתלק. סינק אמיתי, כזה שלא יניח לכם עד שימצוץ כל מטר שהרווחתם ביושר ובעבודה קשה.

אני דוחפת ספיד-סיסטם וממשיכה לכיוון שבו נראה לי שבו יש טריגר לתרמיקה, או כברירת מחדל - עם כיוון הרוח. והשאלה היא: האם כדאי להמשיך עם הרוח, או לנסות לשבור לכיוון אחר?

ועוד שאלה: שמעתי שמתחת לענן מתפרק, צפוי להמצא סינק. זה נכון? ואם כן, איך מבדילים אם זה ענן טוב (נבנה) או רע?

ובכלל (איתמר, תרים את הכפפה), למישהו יש טיפים על סינקים?

תגובה: עם הספיד, וכנגד הרוח

תאריך: 07/06/2002

מאת: תיאודור קליין

מיכל שלום שוב.

ההגיון מחייב שגוש האויר הכבד, הצולל מטה, יציית גם הוא אל כוחות הרוח המשמעותיות וינוע כמצוותו. לשון אחר, בעוד הוא צונח תהיה בתנועתו גם רכיב אופקי שיקבע ע"י כיוונה של הרוח.

נכון הדבר שמבחינת מהירות קרקע תנועה עם הרוח מהירה יותר, אך ביחס לגוש האויר הנע מהירות מצנחך יושפע יותר מהפעלת הספיד סיסטם (כמובן שיש לסייג זאת במהירותה של הרוח, שהרי ברוחות חזקות במיוחד תוכלי להשתמש במערכת הספיד סיסטם בצורה מלאה ועדיין להישאר מעל אותה נקודה מעל פני השטח).

המלצתי לך, ואני קורא למרחפים אחרים לנמק תשובות הפוכות, לנצל את הרוח לטובתך (ממש כמו בהמראה) ולתת לה לבצע את עבודת גירוש הגוש שתואר לעייל. בעוד שאת, בעזרת הספיד סיסטם תהני מכל העולמות : רוח פנים שתפחית במידה את קצב השקיעה והתקדמות אופקית (ביחס לרוח, ולא לקרקע) מקסימלית באדיבות מערכת הספיד סיסטם.

הערות:

לא נראה לי כדאי לשתף פעולה עם הסינק עצמו ולהיכנס למצב בו העילוי בד"כ נמוך יותר (גלישה מהירה עם הרוח).

אנקדוטה: והיה אם אי פעם תמצאי את עצמך במרכזו של נהר שוצף קוצף בעל זרימה אדירה וכל שעליו היא חגורת הצלה, הנה מה שעלייך לעשות (בניגוד לאינטואיציה הכללית הרווחת - לנסות ולשחות לאחת הגדות): שיכבי על הגב, רגליים לכיוון זרימת הנהר, וחיתרי בעזרת תנועות ידיים לאחור ! במעלה הנהר!! כווני את רגלייך לכיוון הגדה ממנה את רוצה להתרחק, ובתוך זמן קצר תגלי שאת מתקרבת לגדה ההופכית!

האנאלוגיה כאן היא שאין לסייע לכיוון הזרימה ממנה אנו מבקשים להימלט. הלכה למעשה, במרכזו של הנהר אין בכוחו של אדם להתנגד לכוחות הזרם, אזי מנצלים אותם לטובת שימוש בגוף האדם בכמעיין הגה כיוון הנדחף לכיוון הגדה הרצויה (או בכדי להימלט מסלעים רצחניים).

הערה חשובה: אין בדברים הכתובים לעייל לשמש המלצה לפעולה מכל סוג שהוא.

מיכל? מישהו?

תגובה: אין קשר

תאריך: 07/06/2002

מאת: איתי לנואל

תיאודור שלום,

מכיוון שגם אנו טסים ביחס לגוש האויר זה לא משנה לאיזה כיוון נטוס ביחס לרוח.

המצנח לא מייצר יותר עילוי עם או נגד הרוח.

מצנח *לא יודע* מה זה רוח הוא טס ביחס לגוש האויר ולכן המהירות שמעניינת את המצנח היא *המהירות האוירית* שלנו ולא הקרקעית.

באופן כללי אם אנחנו בטיסת קרוס,והמטרה היא מרחק, יש לטוס במורד הרוח ולנסות לצאת מהסינק כמה שיותר מהר.

ספיד סיסטם זה יעיל בתנאי שהאויר לא סוער.

לעומת זאת אם אנו מזהים טרמיקה במעלה הרוח (חזקה ככל שתהיה) עדיף לטוס אל הטרמיקה.

כל זאת בתנאי שהיא בטווח גלישה.

עוצמת הרוח לא משנה (אם יש לנו מספיק גובה), בגלל שהטרמיקה נסחפת קרקעית, אך ביחס לגוש האויר ההתקדמות שלנו זהה עם ונגד הרוח.

הסבר ארוך ומפורט יותר ביום אחר.

איתי לנואל

שמיים מצנחי רחיפה

תגובה: תיקון קל

תאריך: 08/06/2002

מאת: תיאודור קליין

נסייג -

במידה ואנו קרובים מאוד לפני הקרקע (ונאמר כי התכסית סבירה) ודאי שנרצה לצמצם את המהירות הקרקעית שלנו למינימום. ולכן - נגד הרוח.

במהלכו של קרוס תחרותי ובגובה רב - נפעיל כמובן שיקולי מרחק ולא בטיחותץ עם הרוח תיקח אותנו למחוז חפצנו - אדרבא.

ואגב ישנו הבדל פיזיקלי בתפקוד כלי טייס מבחינת שיעור פניה, יחס גלישה (עילוי) ולחצים סטטיים במידה והכלי טס מול ונגד הרוח שמשפיעה על מהירות הקרקע שלו. זאת מכיוון שחלק נרחב מחוקי הפיזיקה המקנים לנו את יכולת הטיסה קשורים קשר הדוק יותר ליחסי הגומלין שלנו כמסה עם כדור הארץ, ולא עם גוש האויר.

לדוגמה, וניסוי זה נערך, ישנו זבוב אמריקאי שטס לו להנאתו במעגלים כמעט מושלמים (מן תופעה כזו). הזבוב הנ"ל נלקח והושם בתוך תיבה אטומה (גוש אויר) שהוסעה על מסילה ישרה. המעגל של הזבוב הפך לאליפסה כאשר ציריה נמצאים על ישר המקביל לכיוון תנועת התיבה. קל וחומר כאשר הונעה התיבה במעגל - פגע הזבוב בדופן החיצונית.

אגב, נתנו לאותו זבוב לחוג גם במעבורת החלל. מוכן לנחש מה היה מסלולו?

תגובה: מערכת צירים

תאריך: 08/06/2002

מאת: מיכל סחף

הזבוב נע באליפסה? במערכת הצירים של מי? של המעבדה, או של התיבה+הזבוב שבתוכה?

כאשר נעים במהירות קבועה, אין דרך לדעת, כל עוד המערכת סגורה, מהי המהירות הזו. לכן, אם הזבוב נע באליפסה יחסית למערכת המעבדה - זה הגיוני, כי הוא חושב שהוא עושה מעגלים, אבל הם "נמתחים". את זה כולנו מכירים - התרמיקה נסחפת ואנחנו איתה, למרות שבסך הכל עשינו מעגלים. אם הוא נע באליפסה במערכת שלו, זה מוזר מאוד בעיני. איך הוא יודע שהקופסה שלו נעה?

במעבורת, אגב, אין לי מושג מה הוא יעשה ונראה לי שייקח לו זמן ללמוד לעוף שם בכלל. בחלל קשה לשמור גם הרגלים יותר שגרתיים מלעוף במעגלים.

ואותם דברים אמורים גם לגבי מצנחים.

תגובה: אל תתנו לזבוב לבלבל אותכם

תאריך: 08/06/2002

מאת: אוהד

למה זבוב מסויים יודע לטוס כמו שהוא טס ולמה הוא צריך להיות זבוב מזן מסויים בשביל זה זה עניין מסובך ולהסיק מזה מסקנות על הקשר בין מסת כדור הארץ והשפעת משקלם של כלי טייס על האווירודימיקה שלהם זה נמהר.

לדוגמא קיים זן מסויים של צדפות חוף שיודעים להפתח מייד לפני שהגאות מגיעה אבל כשהעבירו אותם המדענים למדבר גילו שהם נפתחות בזמן שהגאות הייתה מגיעה לשם לו היה שם ים והסיקו שהצדפות מגלות גאות לפי שנויים בכוח המשיכה של הירח.

תגובה: מעשה בצרצר

תאריך: 08/06/2002

מאת: מיכל סחף

עשו ניסוי: כרתו לצרצר מזן מסוים רגל ואמרו לו לקפוץ. הוא קפץ. ואז כרתו עוד רגל ואמרו לו לקפוץ והוא קפץ. וכן הלאה וכן הלאה עד שכרתו לו את כל הרגליים, ואמרו לו לקפוץ. הוא לא קפץ. החוקרים הסיקו: צרצר בלי רגליים לא שומע.

ומכוחו של צירוף מקרים מדהים, איברי השמיעה שלו אכן נמצאים ברגליים.

מסקנה: לפעמים אפשר להגיע למסקנה נכונה, גם אם ההנחות שגויות לאורך כל הדרך.

תגובה: הזבוב אינו העניין.

תאריך: 08/06/2002

מאת: תיאו קליין

מיכל, מדובר כמובן במערכת הצירים של התיבה. הזבוב לא צריך "לדעת" שהוא בתנועה. אם את נמצאת בחלל לדוגמה, ונניח שאין בסביבה שום גוף אחר מלבדך, האם סיבוב סביב צירך זהה למנוחה? ואם יש גוף נוסף לידך, איך תדעי אם הוא זה שמסתובב סביבך או שאת מסתובבת סביב צירך?

אנקדוטה נחמדה הנובעת ישירות מעבודתו של אינשטיין היא שהדרך הטובה ביותר לגלות תנועה באופן רטרואקטיבי היא פשוט לקחת שעון - כל סוג של תנועה מאיטה את השעון. אבל, כדי למנוע גילשה מיותרת, אציין שוב כי אעפ"י שאין קשר בין מיומנותו של זבוב (לא שאני מזלזל בזבובים) לחוג במעגלים בתיבה למצנחי רחיפה, גם אלה האחרונים נדרשים לעיתים לנוע במעגלים.

הנקודה היא (וזה מה שחשוב) שהתנועה היחסית של המצנח ביחס לכדור הארץ משפיעה על ביצועיו ומצטרפת למארג הגורמים האוירודינמיים האחרים.

אני עדיין חושב שמוטב לך לפנות אל תוך הרוח, וטרם שמעתי טיעונים משכנעים בעד הדיעה ההפוכה.

תגובה:תורת היחסות הפרטית לא קשורה לעניין

תאריך: 10/06/2002

מאת: מיכל סחף

תיאו!

א. עזוב את איינשטיין במנוחה. סיבוב לא קשור לעניין - סיבוב זו תנועה מואצת שמתנהגת שונה מתנועה במהירות קבועה. את העניין עם השעון אני אשמח להסביר לך אם תזדהה מתישהו באיזו עמדת המראה משועממת - כמו שהצגת אותו הוא לא נכון.

ב. לא מדובר על הסכנה שבסינק. מדובר על הרצון לגמור את הקרוס כמה שיותר רחוק, ולא בשדה שנמצא כרגע מתחתיך. נראה לי שכל תשובותיך עד עכשיו התבססו על ההנחה שהסינק הוא בעיה בטיחותית, ולא בזה מדובר כרגע (למרות שעם תכנון לא זהיר של שדות נחיתה, סינק בהחלט יכול להפוך לבעיה בטיחותית) - זאת בעניין פניה לתוך הרוח.

תגובה: תגובה לתגובה לסינק

תאריך: 08/06/2002

מאת: מיכל סחף

תיאודור: תודה על הניסיון לענות, אבל אם הבנתי אותך נכון, אתה ממליץ להסתובב כך שתהיה לי רוח פנים? ולחכות עד שהרוח תרחיק ממני את הסינק? אבל מכיוון שאני מהירה מהרוח (מהירות הרוח + מהירות המצנח), אז ברגע שאסתובב ואטוס שוב במורד הרוח, אני רודפת אחרי הסינק! ואני אפגוש אותו שוב! חוץ מזה, שבקרוס רוצים לנצל את רוח הגב, ואם עומדים מול הרוח צריכה להיות לזה סיבה טובה, כי בינתיים, כזכור, המצנח לא עולה מעצמו.

ועוד דבר: כפי שאמר איתי, קצב השקיעה לא מושפע מרוח פנים/רוח גב, אולי רק לרגע כשעוברים מאחד לשני. לכן הטענה שלך שאני עומדת מול הרוח וקצב השקיעה קטן, לא נכונה.

אבל אני מקווה שהעניין עם הנהר יעבוד...

אגב, טלי אמרה לי שאילן ארז אמר לה שהסינק אמר לו, שאם טסים בזווית לרוח ולא ישר במורדה יש יותר סיכוי לפגוש תרמיקה. האמנם? או שזו אמונה טפלה? (למרות שאני לא מאמינה באמונות טפלות - הן מביאות מזל רע.)

תגובה: (ללא נושא)

תאריך: 08/06/2002

מאת: תיאו קליין

הטיעון שלך לגבי חזרה אל תוך הטרמיקה לוקה בחוסר עקביות מכיוון שבמקרה ההפוך עלול הסינק "לתפוס" אותך אם אי פעם תפני לאחור. אני התייחסתי למקרה בו פגשת בסינק מאיים במיוחד שמסכן אותך. בסיכומו של דבר לא קם הסינק, הקיפול, הקריסה, הגזירה שפגעו אי פעם במרחף. תמיד היה זה המפגש האלים עם הקרקע שהכאיב, ולכן ממנו יש להזהר.

בנוסף ראוי לציין כי גוש אויר המתקדם (לא סינק, אלא רוח) אופקית שונה מאויר עומד כי ישנן בו מערבולות המאופיינות בצורה שונה. ישנו קשר, אם כי הדבר אינו מתאפיין בעקביות של 100 אחוז, בין מאפייני המערבולות לכיוון הרוח. הדבר נובע מהמבנה השכבתי של האויר. יהיו הבדלים בטיסה בתוך גוש זה בכיוונים שונים.

לגבי הטרמיקה ולחישותיו של הסינק:

מבחינה הסתברותית הסיכוי הינו זהה לפגוש את הטרמיקה בשתי הדרכים, בהנחה שמהירות האויר שלך זהה, אך זה קל יותר להיאחז בטרמיקה המגיעה עם הרוח כשאת בזוית אליה ולא פונה אליה ישירות. הכנף שנכנסה לטרמיקה ראשונה (נניח ימין) "תסמן" על קיומה של הטרמיקה. או אז, תתחילי בפניה ימנית בכדי להיכנס אליה.

לעומת זאת בכניסה חזיתית לטרמיקה קשה יותר לאתר את מרכזה ואת עלולה לקבל החלטת פניה שגויה.

הסבירות לכניסה חזיתית בטרמיקה בגלישה זוויתית ביחס לרוח נמוכה במעט מאשר בטיסה מול הרוח.

תיתכן האפשרות שאעפ"י שאת בהטייה ימנית ביחס לרוח (הרוח מגיעה ממערב ואת טסה במסלול דרומי-מערבי למשל) תפגשי בטרמיקה בכנף שמאל. להערכתי סיכויים נמוכים יותר.

לסיכום: אם זה עובד, מה זה משנה אם זו אמונה טפלה.

תגובה: סינק פוזיטיב!!!!

תאריך: 09/06/2002

מאת: אילן ארז

אני לא אמרתי לטלי שאם תטוס בזוית של 60 מעלות לרוח היא תפגוש טרמיקה. אני אמרתי שהיא תצא מהסינק יותר מהר. ולמה?! יש רחובות של טרמיקות (או עננים) ובינהם יש רחובות של סינקים.

אם את נמצאת ברחוב של טרמיקות, הסינק בין הטרמיקות יהיה קצר. אם את בתוך סינק ארוך (30 שניות ויותר) אז קרוב לודאי שנסחפת הצידה לתוך רחוב של סינק. ואז שוה ללחוץ על הספיד סיסטם (בתנאי שמזג האויר מספיק רגוע) ולקחת כיוון הצידה ע"מ לעבור לרחוב של טרמיקות.(או לפחות לאויר שלא שוקע כ"כ מהר (פחות מ 3מ בשניה).

תגובה: שאלה לגבי יחסי גומלין טרמיקה וסינק

תאריך: 10/06/2002

מאת: תיאודור קליין

אילן

שאלתי היא: האם ה"רחובות" (של הסינקים והטרמיקות) שתיארת הינם בעלי קשר כלשהו לכיוונה של הרוח?

תיאו.

תגובה: כן

תאריך: 11/06/2002

מאת: איתי לנואל

הרחובות תמיד יהיו מסודרים במורד הרוח.

תחילתם במקור מסוים (טריגר) וממנו הן (הטרמיקות) מסודרות במורד הרוח.

בימים טובים ניתן לראות רחובות שמתחילים באזור זכרון ברוח דרום מערבית (רחוב לכיוון צפון מזרח), ובכניסה לאזור מגידו והעמק אותו רחוב מקבל תפנית ברוח צפון/צפון מערבית (רחוב לכיוון דרום מזרח).

הסינקים פזורים מסביב לכל טרמיקה ולפעמים בין הרחובות.

אני ממליץ בחום על קורס דרגה3 או לפחות על התאוריה של הקורס.

אנו נשמח להעביר שיעור תאוריה כרענון לכל מי שמעונין בכך.

איתי לנואל

שמיים מצנחי רחיפה.

תגובה: סינק - ורחיפה

תאריך: 08/06/2002

מאת: יעקב גרזון

מיכל את שואלת שאלות שהן לב ליבו של נושא הדאייה, ואין להן תשובות קצרות וקולעות, צריך להשקיע הרבה בתחום הלמידה עד שמבינים וגם אז לומדים כל הזמן דברים חדשים, התשובה שלי כאן היא רק הכוונה ללמידה והעמקה. בנושא העננים - האבחנה בין ענן פעיל ומושך וענן בשלבי התפרקות, ממרחק ומהצד קל מאד להבחין, מתחת לענן הרבה יותר קשה, קומולוס פעיל נראה ככרובית לבנבנה בחלקו העליון והכרובית הולכת ותופחת כלפי מעלה ולצדדים, בטיסה מתחת לענן כזה מרגישים כאילו שהוא יונק אותנו פנימה לפעמים במהירויות מפחידות,זה יכול להיות מסוכן כמובן תלוי בגודל הענן ובקצב התפתחותו, קומולוס קטן ומתפתח אינננו מהווה סיכון אך צריך להזהר כי הוא עלול להתפתח לענן מסוכן, מתחת לענן בשלבי התפרקות יכול להיות סינק אבל לא תמיד, בקצור הנושא שווה קריאה ולמידה.

שאלתך בקשר לסינק שמוריד אותנו במהירות למטה, לדעתי לא משנה לאיזה כוון נפנה העיקר לברוח משם מהר,לגבי הכוונים השיקולים קשורים לדברים אחרים, למשל משימה תחרותית יש להניח שנבחר לרוץ קדימה, ואם זמנינו בידינו ועברנו מעל אזור שמשחרר טרמיקות כדאי לחזור לאזור שעברנו, זה לא משנה הרבה כי בתוך גוש האויר הנע ביחס לקרקע,אין כמעט תנועה ואפשר לטוס בתוכו לכל כוון כרצונינו, המשפט האחרון נכון לפעמים ואיננו נכון לעיתים קרובות, גם בגוש האויר יש תנועות, כך שהענין יותר מורכב,וכמעט אין יום רחיפה דומה לקודם, ותמיד עלינו להרגיש מחדש מה התנאים באותו היום, וזה מה שיפה בספורט שלנו תמיד אתגרי תמיד דורש מאיתנו את המכסימום כדי להגיע להשגים. אם היה לי כוח הייתי ממשיך וממשיך אבל אני משאיר לאחרים להוסיף ולהסביר, גם אני רוצה ללמוד דברים חדשים.

דרך אגב מצאתי שאני משוחח עם הטרמיקות משפיע עליהן דברי ברכה ושמחה.

ועם הסינקים רוטן ומתמרמר, מתעצבן וכועס, רק שאינני בטוח שהם מקשיבים !!!!

שבת שלום :)

תגובה: עננן מתפתח

תאריך: 08/06/2002

מאת: אוהד (1מ)

לענן מתפתח יש תחתית שטוחה ואופקית לחלוטין ואת התפתחותו אפשר לראות מצדו העליון. מתחתיו תמיד יש תרמיקה ואם הוא יציב ואינו מתפזר עדיין תהיה תרמיקה כלשהיא מתחתיו.

תרמיקות הם הסיבה להווצרותם של עננים (בגובה נמוך): האויר עולה, כתוצאה מכך מתרחב ומתקרר, הלחות היחסית עולה והתחתית השטוחה של הענן היא הגובה שבה הגיע האוויר לרוויה לטמפרטורת הטל כתוצאה מהירידה בטמפרטורה (ככל שאוויר חם יותר הוא יכול להחזיק יותר לחות) ואז חלק מהלחות באוויר מתעבה לטיפות קטנות מסביב לחלקיקים אחרים שבאוויר וזהו הענן שאנו רואים.

אם הענן לא מתפתח אבל לא מתפזר אז זה אומר לנו שהטפות הקטנות שנמצאות בנפילה לא נופלות, מה שאומר שהם מרחפות בטרמיקה.

בד"כ הטרמיקה בזמן שהענן נוצר יותר חזקה מזו שתחזיק את אותו ענן לאחר מכן : כשהטרמיקה נחלשת, כך גם הווצרות הענן וכשהיא חלשה מדי הענן מתחיל להתפזר.

אוהד

תגובה: תיקון קטן

תאריך: 08/06/2002

מאת: יובל

תחתית הענן אינה שטוחה כלל וכלל,יש ממש שקע רציני בבסיס הענן (החברים שלך שעלו איתי לעננים יכולים להעיד...) וכך קורה שאנחנו ניכנסים לאותו השקע בענן אין לנו שדה ראיה לצדדים כי הענן מסתיר אבל שדה הראיה כלפי מטה עדיין פתוח. אם נמשיך עוד קצת עם הטרמיקה ..יהיה מי שירוץ לספר לטייס ראשי...

יובל דרורי- מדריך מעונן ביום שרב.

תגובה: תקון במקום ובכל זאת

תאריך: 15/06/2002

מאת: אוהד (1מ)

התפקסתי לצורך עניין זה בדברי אל זהוי ומציאת הענן בהסתכלות מהצד ולכן מאחר וניסיתי לפרט למה כל זה קורה העדפתי להשמיט פרטים שלא נראו לי רלוונטיים. שכחתי מתוקף דרגתי שכמה מאתנו היו שם.

ובכל זאת ההסבר הלא סותר:

כשהתרמיקה מתרחבת וכך הלחץ והטמפרוטרה יורדים מסוגלות האוויר לכיל מים יורדת עם נסיקתה של התרמיקה ולכן יש גובה אחד ויחיד שבו האוויר פוגש את טמפרטורת הטל ובה הענן מתחיל להווצר ולכן תחתיתו שטוחה.

עד כאן מה שכתבתי מקודם.

ולמרות שהגורם המרכזי שבעבורו התרמיקה מתקררת הוא התרחבותה כתוצאה של ירידה בלחץ האוויר, התרמיקה עולה אל תוך אוויר קר - שהרי משום כך היא עולה in the first place - ולכן הוא מקרר את התרמיקה אף הוא, מבחוץ פנימה ולכן הטמפרטורה של התרמיקה יותר גבוהה ככל שמתקרבים אל הליבה בחתך אופקי ואתה נקודת הטל והתוצאה היא השקע המדובר.

בתוך מתחיל הנחתי שאנו מחפשים את העננים הכי קטנים שזה עתה מתחילים ( כך עושים טייסי דאונים )

ובהם השקע מאוד קטן ובלתי נראה לעין, ובהם התרמיקה חלשה ובטוחה

האם אני טועה ?

נושא: עננים ? חי או מת?

תאריך: 09/06/2002

מאת: אילן ארז

בכדי שיהיה לכולם קל לזהות.

אז,ענן שמתפתח וגדל, יש לו בסיס רחב וראש צר (פירמידה) הוא גם יפה ולבן וניראה טרי כזה.

ענן שגמר את חייו ונמצא בתהליך התפרקות, הפירמידה בדרך כלל הפוכה, והצבע שלו לא כל כך לבן יפה חדש וטרי.אלה, ניראה כאילו הוא זקוק לכביסה.