הבדלים בין גרסאות בדף "להשתלב בתרמיקה (דיון)"
(דף חדש: מאת: צחי רייל. מקור: דיון בפורום רוח הקודש. [http://www.holywind.net/smf_new/index.php?topic=7976.0 קישור להודעה]. רובנו יודעים …) |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־09:07, 28 ביוני 2010
מאת: צחי רייל.
מקור: דיון בפורום רוח הקודש. קישור להודעה.
רובנו יודעים לתרמל ולמצוא את מרכז התרמיקה ברמה כזו או אחרת שמספיקה כדי להפיק מזה איזה קרוס.
אבל כמה באמת יודעים להשתלב נכון בתרמיקה כך שלא רק לא תפריע למי שכבר בתוכה (והוא לא יפריע לך כמו שיוסבר בהמשך)? וכמה יודעים לנצל את הייתרון של כמה מצנחים בייחד באותה תרמיקה? או כמה יודעים לעבוד ביחד במקום להלחם אחד בשני?
אז מסתבר שגם ותיקים בספורט לא ממש יודעים איך לעשות את זה נכון.
כמו ששבירו כבר רמז הבנתי שיש חוסר גדול בידע בתחום אחרי ארוע שקרה לי ביום שבת בזיכרון. אז נתחיל מתאור הארוע:
כ 40 דקות אחרי שהמראתי אני נמצא מול המלון בערך בגובה שלו (יחסית נמוך לשלב הזה של הטיסה) רוב המצנחים באותו זמן בצד הדרומי של הרכס וכמה מאות מטרים מעליו. אני נכנס לתרמיקה חזקה וטובה ותוך 3 סיבובים אני בול במרכז שלה מחזיק את האמצע עם הטיפ טס ביותר מ4+ למעלה. חלק מהמצנחים שהיו בצד הדרומי מתחילים לרוץ לכיוון התרמיקה שלי כבר בהתחלה ואני שומר קשר עין ומתכונן שישתלבו בתרמיקה (ברור לי שעם עוד מצנחים אצטרך טיפה להגדיל את הסיבוב).
הראשון שמגיע אלי הוא טייס ותיק על מצנח תחרותי וטס ישר לכיווני, לא לא לכיוון התרמיקה אלא פשוט עלי !!! אני צועק לו פעמיים "זוז אדיוט", למרות שאני בול מולו ואני רואה שאנחנו בקשר עין הוא לא עושה כל סימן של נסיון של שינוי כיוון, אני מהדק עוד יותר את הסיבוב כדי לצאת מנטיב ההתנגשות ומייד מישר החוצה, הוא עובר כמטר מהטיפ שלי (הוא עדיין טס ישר) ואני נופל מהתרמיקה ישר לסינק חזק, עכשיו אני מעל הבתים של זיכרון ויורד ב5-. יצאתי החוצה מהרכס לא גבוהה במיוחד מעל המלון (והוא עדיין טס ישר, הוא גם לא הצליח לתפוס אותה), הספיק לי ליום אחד לא באתי הנה להתאבד, ויצאתי לנחיתה.
אחרי הנחיתה דיברתי עם מספר ותיקים שאמרו לי כולם "אין מה לעשות הוא תמיד כזה, לא איכפת לו מאחרים", אם הייתי חושב גם שהסיבה לארוע היא טיפשות לא הייתי מתחיל את הדיון בכלל אבל לדעתי הסיבה היא חוסר הבנה של הטייס שהשתלבות בתרמיקה בלי להפריע לי היא בעצם יותר טובה בשבילו ובעצם יהיה לו הרבה יותר קל למצוא את מרכז התרמיקה ולהתמרכז בו אם יתן לי להשאר בתוכו.
סה"כ גם בקורסים מתקדמים לא מלמדים את זה ומי שלא חופר ומחפש חומר ללמוד לא ממש מגיע ללמוד את זה.
אז אחרי הקדמה לא קצרה בכלל לדיון עצמו -
איך להשתלב בתרמיקה הכי טוב?
אולי גם רגע לפני הכל כדאי להזכיר שיש זכות קדימה למצנח שמסתובב כבר בתרמיקה, ז"א חובה עליך להשתלב איתו ולא להכנס לו בתרמיקה ולצפות ממנו שישתלב איתך. (מה גם שזה יותר קל לכולם)
אז כלל האצבע שמאוד קל לזכור ומאוד קל לבצע - כנס מאחורי המצנח שמסתובב.
או כמו שקדמי אומר - כוון לזנב שלו.
ולהגיון שמאחורי הכלל: לכניסה לתרמיקה מאחורי המצנח יש בעצם את כל הייתרונות, אתה לא מפריע לו להמשיך להסתובב, והוא לא יכול להפריע לך להכנס למרכז התרמיקה בצורה המהירה ביותר. מכיוון שאתה רק מתחיל את הסיבוב הראשון אתה לא ממש יודע איפה אתם ביחס למרכז, בכניסה מאחורי המצנח שכבר "מכיר את התרמיקה" כל מה שאתה צריך זה לעקוב אחריו אם הוא מהדק את הסיבוב או מרחיב אותו אתה פשוט עוקב אחריו בלי שתפריע לו ובלי שהוא יפריע לך (להפך הוא רק עוזר לך) גם אם אתה רואה אותו מרחיב את הסיבוב ונופל החוצה אתה יכול להמשיך בפניה ולהשאר בפנים (ואחרי חצי סיבוב הוא ישתלב איתך).
עוד דבר שחשוב לציין מצנח שתפריע לו להסתובב בתרמיקה רוב הסיכויים (ז"א אם הוא לא עוזב את התרמיקה ובורח ממך) שיהיה חייב להפריע לך אחרי חצי סיבוב, מה שאומר שכדי שלא יפריע לך להסתובב אתה צריך לאפשר לו או לא להכריח אותו להפריע לך.
בכל כניסה אחרת שלא בחצי הסיבוב שמאחורי המצנח אתה גם מפריע לו להשאר בתרמיקה, ומכיוון שיקח לו עוד חצי סיבוב לחזור הוא גם יצטרך להפריע לך כשיחזור.
אחרי ששניכם כבר מסתובבים בתרמיקה הכי טוב לשאוף ל"מעגל אינדיאני", דמיינו אינדיינים רוקדים מסביב למדורה כשהם שומרים על מרווחים שווים בינהם ז"א 2 יהיו בדיוק 180 מעלות אחד לשני, 3 ישמרו על 120 מעלות בינהם, 4 על 90 מעלות וכו'.
מעגל אינדיאני זה מה שנקרא "לעבוד ביחד", בעצם אתה לא רק שומע את הואריו שלך שמשנה את הציפצוף ביחס לאיפה שאתה בתרמיקה אלה אתה גם רואה אם המצנח השני עולה יותר ממך או פחות מה שמהווה אינדיקציה שניה למיקום שלך ביחס לתרמיקה שזה כמו לטוס עם עוד ואריו בצד שני של התרמיקה ממך, מה שאמור (ואם עושים את זה נכון אז באמת) להיות הרבה יותר קל מלתרמל לבד.
כמובן שצריך לנהוג בטיפה סלחנות לטעויות של המצנח השני ולשאוף להשאר במעגל כי לשני מצנחים שיודעים לתרמל בסופו של דבר זה יתרון להשאר ביחד. צריך גם להיות ערני למה שהשני עושה כי יכול להיות שהוא שם לב למשהו שאתה לא, לדוגמא אם הוא מגדיל סיבוב למקום שלא שמת לב שיש שם מרכז חזק יותר, הרבה פעמים שווה לסמוך על השותף שלך.
גם אם נוצר הפרש גבהים של כמה מטרים או אפילו עשרות מטרים אפשר עדיין לעבוד ביחד.
כל ההסבר מדובר על תרמיקות שאינן צמודות להר ואפשר לטוס עליהן במעגלים אבל היתרון של השתלבות מאחורי המצנח נכון גם לגבי טיסה בשמיניות על התרמיקה שצמודה להר.
ומכיוון שיש פה בפורום חברה הרבה יותר מנוסים ממני בתירמול בקבוצות גדולות אשמח להערות/הארות, תגובות, תוספות ובכלל. (גם מהפחות מנוסים) ואולי אולי נשמע קצת פחות "וואי איזה ברדק היה היום בתבור" :)