הבדלים בין גרסאות בדף "ענני קומולוס"
שורה 57: | שורה 57: | ||
[[קטגוריה: מאמרים]] | [[קטגוריה: מאמרים]] | ||
− | [[קטגוריה: פורום בטיחות ואוויראות]] | + | [[קטגוריה: פורום בטיחות ואוויראות 2001]] |
גרסה אחרונה מ־07:54, 23 ביוני 2010
שוחזר מפורום בטיחות ואוויראות של רוני לזר:
מאת: עמוס פרל, 18/05/2002
אני מניח שרוב החברים יודעים על קומולוסים,אך בכל זאת כדאי להרחיב קצת בענין אין ספק שזה עוזר להבין את התנהגות המצנחים באויר ובקרבת עננים אלו.
ענני קומולוס קשורים בד"כ לזרמים אנכיים של אויר חם משכבות נמוכות הקרובות לקרקע. יש להם מימד אופקי צר יחסית 1-10 ק"מ ומימד אנכי היכול להגיע ל 15 ק"מ.
הזרימות האנכיות בתוך הענן הן מ 1מ/שנ' לכל הפחות ועלולות להגיע ל-25 מ/שנ' בענני סערה גדולים. ז"א ככל שמימד האנכי גדול יותר שבו המהירויות גדולות יחסית הוא בית גידול טוב יותר לטיפות בתהליך ההתלכדות מאשר ענן רדוד שבו מהירות ההאנכית קטנה.
ענן הקומולוס נוצר עקב עליה מקומית של חבילות אויר באטמוספירה בלתי יציבה, חבילות אלו נבדלים מאוויר הסביבה בטמפרטורה ובתכולת האדים שלהן. בעת מעבר רום העיבוי מתחילה ההתעבות ומתקבל שחרור חום כמוס (חום כמוס - זוהי האנרגיה המושקעת באידוי המים מן הים והמשתחררת חזרה לאטמוספירה בעת יצירת עננים) המביא לתוספת תאוצה לאויר והענן המתפתח נראה ככרית ההולכת ותופחת.
צורתן החיצונית הן כשל פקעות,ערמות צמר גפן, או לחילופין ראשי כרובית. תכולת המים בענני קומולוס כ-5 גרם מים לכל מטר מעוקב אויר.
"רום העיבוי" -אויר העולה מהקרקע מתפשט ומתקרר באופן אדיאבטי עד שמגיע לגובה שבו הטמפרטוטרה היא כזו שלחץ אדי המים באויר שווה ללחץ האדים ברוויה. גובה זה מציין את מיקומם של בסיסי ענן. על מנת שהאויר יצליח להגיע לגובה זה וכדי שהעננים יצליחו להתפתח נדרשת אטמ' בלתי יציבה שתעודד תנועות אויר אנכיות.
("תהליך אדיאבטי" - אויר שעולה למעלה הולך ומתקרר. המעניין בתהליך ההתקררות זה הוא , ששום חום כמוס אינו נכנס או יוצא מן האויר ושקצה ההתקררות הוא קבוע. הקירור נובע מו השינוי בנפח: האויר מתפשט , לחצו יורד ולכן הוא מתקרר. לתהליך זה שאין בו הוצאה או הכנסה של חום למערכת קוראים תהליך אדיאבטי.)
ברגע שמתחילה ההתעבות משתחרר חום הכמוס של מעבר הפזה מאדי מים לטיפות והענן מקבל תוספת עילוי והוא ממשיך להיות חם מן הסביבה ועל כן הוא יכול להמשיך לגדול.
קומולוסים במזג אויר נאה הם עננים בעלי מימד אנכי קטן וכפי שכבר כתבתי נוצרים עקב עליה מקומית של חבילות אויר חמות, המהירות האנכית בעננים אלו אינה עולה על 2 מ/שנ' ותכולת המים בהם נמוכה.
לילה טוב וטיסה נעימה בקומולוסים
עמוס פרל
תגובה: מעניין לעניין, באותו עניין (או,מה זה בכלל קומולוס?)[עריכה]
תאריך: 18/05/2002
מאת: עמית דונסקי
שלום לכולם.
בהמשך להסבר, להלן מספר ביאורי מושגים, למי שלא בטוח מה הוא שומע בתחזית מזג האוויר שבתא מס' 1:
- קומולוס - ענן ערימתי.
- סטראטוס - ענן שכבתי.
- נימבוס - ענן מוריד גשם.
- אלטו - גובה בינוני.
- צירוס - גובה גבוה.
כאשר מדברים על גובה העננות, הכוונה למעשה לגובה בסיס הענן. גובה העננות מחולק ל-3:
- עננות נמוכה: בסיס הענן לא גבוה מ-2 ק"מ.
- עננות בגובה בינוני (אלטו): בסיס הענן גבוה מ-2 ק"מ אך לא גבוה מ-7 ק"מ.
- עננות בגובה רב (צירוס): בסיס הענן גבוה מ- 7 ק"מ.
שבוע טוב.
עמית דונסקי.