הבדלים בין גרסאות בדף "הזדקרות עמוקה (דיון)"

גרסה מ־10:38, 17 ביוני 2010

הזדקרות עמוקה, הזדקרות מלאה, קריסה מלאה

שוחזר מפורום בטיחות ואוויראות של רוני לזר.

תאריך: 29/03/2002 09:34:15

מאת: עמוס פרל

חג שמח !

כדאי שנרחיב את הדיבור ונוסיף למונחי המילון את המושגים הזדקרות עמוקה,הזדקרות מלאה ,קריסה מלאה.

ההבדלים בינהם והאם יש הבדלים משמעותיים לסוג וגיל המצנח במיוחד להזדקרות עמוקה.

וכן לתת את הדעת בכניסה ויציאה ממצבים אלו.

בימים האחרונים הפורום התחיל לשעמם ולא כותבים מספיק על נושא בטיחות.

עמוס/שתמיד מוכן ללמוד מהמקצוענים

תגובה: אודות "הזדקרות עמוקה"

תאריך: 29/03/2002 23:09:07

מאת: אמנון האן

לעמוס שבת שלום.

בפסח לפני 5 שנים התרסקתי בתאונה בזיכרון שבשיקום הארוך ממנה היה לי גם המון זמן לקרוא ובהיותי איטר יד ימין שנפגעה (בין היתר) יכולתי להקליד מאמרים למחשב בידי השמאלית.

המקצוען שגילתי היה Bruce Goldsmith האנגלי, שהוא טייס ניסוי ומתכנן מצנחים ומזה שנים רבות כותב טור קבוע בעיתון ה- Cross Country. אני מתכתב איתו דרך Email ומתייעץ בו לא מעט.

אני מצרף תרגום כתבה של בעניין "הזדקרות עמוקה" משנת 1995 אותו תרגמתי:

תופעת ה- Deep Stall - ה"הזדקרות עמוקה"

בראש וראשונה כדאי לדעת שתופעה זו נקראת גם Parachutage בצרפתית ו- Sacflug בגרמנית.

כאשר מצנח הרחיפה נמצא במצב המוגדר כ- Deep Stall, הכוונה היא שהחופה הפסיקה לטוס ככנף רגילה והוא נמצא בשקיעה אנכית כמצנח עגול רגיל.

הכנף במצב Deep Stall נמצאת למעשה בהזדקרות מלאה, אך מאחר וברוב המקרים הללו הכנף יציבה וכך גם השקיעה, יש נטיה לחשוב שמצנח הרחיפה נמצא עדיין בטיסה.

הדבר אינו נכון וקצב השקיעה במצב זה הנו כ- 10 מטרים בשניה, קצב גבוה מאוד ומסוכן ביותר.

חשוב לדעת שכל מצנח רחיפה יכול להיכנס למצב זה כשההבדל העיקרי הוא בין חופה "בטוחה" לחופה "לא בטוחה", ובמילים אחרות בקלות, או בקושי בה יצא המצנח מהמצב הזה.

רצוי לראות כיצד טייסי ניסוי כוללים תרגיל Deep Stall במהלך ניסוי החופה, כאשר ישנן 3 דרכים: 1 - הבאת המצנח לנקודת ההזדקרות שבה נפסקת מהירות ההתקדמות וקצוות החופה מתחילות להתקפל לאחור ואז שחרור הברקסים ומשיכתם לסירוגין עד לכניסת החופה להזדקרות העמוקה. 2 - משיכה איטית של רצועות ה- D עד שהחופה תיכנס למצב Deep Stall. 3 - ביצוע B-Stall על ידי משיכת רצועות ה- B ושחרורן באופן איטי.

כל התרגילים הנ"ל דורשים דיוק רב, מיומנות ומידה רבה של זהירות על מנת לבצעם נכונה מאחר וטעות עלולה להסתיים באופן קשה ביותר ובשום פנים ואופן לא לנסותם, אלא תחת פיקוח של מדריך מוסמך.

כאשר החופה נמצאת במצב הזה, בודק טייס הניסוי את משך הזמן שלוקח לה לחזור למצב טיסה רגיל.

מקובל שבחופות למתחילים משך הזמן הוא 4 שניות ובחופות מתקדמות ותחרותיות ("חמות")8 שניות.

לאור העובדה שהשקיעה "יציבה" והחופה שלמה, יש בעיה לזהות את המצב, במיוחד אם אתה נמצא בגובה רב ואין לך כל גוף או עצם קרקעי להתייחס אליו ולקבל מושג על קצב שקיעתך.

עליך להיות מודע לאמצעי הזיהוי הבאים:

1 - קצב שקיעה גבוה.

2 - אין כל מהירות התקדמות.

3 - לחץ חופה נמוך ביותר ותחושה של רכות חריגה בברקסים.

4 - אין אפשרות לשלוט על כוון הטיסה על ידי הברקסים.

האפשרות להיכנס למצב הזה באופן בלתי מכוון גם בחופות "חמות" היא נמוכה ביותר.

בכל מקרה, רצוי לדעת כיצד ניתן לצאת ממצב זה באופן יזום:

1 - משוך בעדינות את רצועות ה- A כ- 5 עד 10 ס"מ על מנת להוריד את זווית ההתקפה ולהחזיר את הזרימה אל מעל לחלקה העליון של הכנף ובכך להוציאה מההזדקרות.

2 - התחל סיבוב על ידי משיכת אחד הברקסים בלבד, אך שים לב לבל תכנס למצב סחרור (Spin) שמאוד קל להיכנס אליו במצב זה.

3 - משוך בחוזקה בשני הברקסים מלוא הדרך מטה ושחררם. נסה זאת פעם נוספת במידה ולא הייתה תגובה לפעם הראשונה. בדרך זו תטולטל החופה קדימה ולאחור ובתנועתה קדימה תאפשר לאוויר לחזור ולזרום מעל לחלקה העליון ובכך תצא מההזדקרות.

היה נכון לרסן את צלילת המצנח לפנים שתתרחש ברגע שהוא יצא מההזדקרות, מאחר והצלילה יכולה להיות חריפה עד כדי כך שהחופה תגיע להיות ניצבת לקרקע.

ישנם מקרים בהם קיימת האפשרות לכניסה בלתי יזומה למצב זה והם:

1 - אטימות נמוכה מהמותר של בד המצנח.

2 - שינוי באורך המיתרים מהמידה המקורית.

3 - עומס כנף לא מתאים, בשתי האפשרויות, גם מעבר וגם מתחת למגבלת היצרן.

4 - שחרור איטי של רצועות ה- B בתרגיל B-Stall.

5 - ביצוע Big Ears ושחרורם.

6 - שימוש חריג בברקסים כאשר החופה נמצאת כבר בזוית התקפה גדולה כבהמראה, או בכניסה לתרמיקה.

לסיכום, הדבר המעשי והיעיל ביותר לעשות על מנת להעריך נכון תופעות מסוג זה ועוד אחרות הנה לעבור את קורס מצבי החירום.

שבת שלום