הבדלים בין גרסאות בדף "נתניה 31-05-2002"

גרסה אחרונה מ־13:03, 21 באפריל 2010

בעריכה

ועדת בטיחות והדרכה

דו"ח אירוע מס 12-2002

התנגשות בין מצנחים בנתניה 31.5.02

תאור:

באירוע מעורבים מרחף מנוסה עם 8 שנות ותק, בעל דרגה 4 שלו כל ההגדרים, אשר ביצע

טיסות טנדם, ומרחף בעל ניסיון של כשנה וחצי / 60 שעות, שטס כבודד.

התנאים ששררו לא היו קבועים ונעו בין כרבע שעה בה היו תנאים מצוינים לבין ירידה

בעוצמת הרוח לכרבע שעה נוספת של תנאים חלשים במיוחד. עקב התנאים החלשים נאלצו מספר טייסים לרדת לנחיתה בחוף.

האירוע התרחש בסביבות השעה ארבע אחר הצהרים כשבחלון זמן זה הייתה הרוח חלשה.

טייס הטנדם, שטס מכוון דרום לצפון, התקרב לאזור העמדה.

המצנח הבודד טס מכוון צפון לדרום והתקרב אף הוא לעמדה וכאשר הגיע אל מול העמדה

ביצע פנייה לאחור, לכוון צפון, כשהוא מתיישר צפונה כ- 20 מטרים לפני הטנדם.

בשלב זה, שני המצנחים אינם גבוהים, וטייסיהם נמצאים בערך בגובה המצוק כשהבודד

גבוה יותר בכ- 3 מטרים מהטנדם.

בהיות הטנדם מהיר בהרבה מהבודד, ועקב המרחק הקצר שהיה ביניהם, החל הטנדם מתקרב מאחור אל המצנח הבודד ותוך שניות ספורות הצטמצם המרחק ביניהם לכדי קירבה מסוכנת.

טייס הטנדם "חנק" את הברקסים בכדי שלא להתקרב במהירות אל המצנח הבודד וצעק

אל הטייס שלפניו. הבודד, שהסתכל לצדדים, לא זיהה שהקריאות מגיעות מתחתיו ומאחור.

בשלב זה פגעה חלקה הימני של חופת הטנדם ברתמת הטייס הבודד. טייס הטנדם "חנק" עוד

יותר את הברקסים והצליח לגרום לניתוק מגע בין חופתו לבין מיתרי המצנח הבודד.

בשלב זה פנה הטנדם שמאלה, שחרר ברקסים, האיץ תוך כדי שקיעה ועקף את הבודד.

במקביל, החלה עוצמתה של הרוח להתגבר וכך התאפשרה צבירת גובה בטוחה וחזרה

לנחיתה בעמדת ההמראה.

ניתוח ומסקנות:

לאירוע מספר גורמים, אך הוא נובע בעיקר מטעותו האישית של טייס הטנדם.

בנוסף, משלב האירוע הבנה והתייחסות לקויות של חוקי הדרך ברכס וליחסים בין כלי טייס

שונים, תנאי עילוי גרועים והפרשי מהירות טיסה משמעותיים בין שתי החופות המעורבות.

טעויות הטייסים שחברו להן באירוע זה, אשר באורח נס הסתיים ללא פגיעה כלשהי

הנן:

א. טעויות טייס הטנדם:

                                          1.            על טייס הטנדם היה לצפות מראש את המצב, לקחת בחשבון שייתכן והטייס הבודד אינו רואה ו/או אינו שומע אותו ו/או אולי אפילו "מתעלם" מהצעקות על מנת שלא להפסיד עילוי.

                                          2.            בהיותו המהיר, ומאחר ולא היה לו גובה בטוח לבצע את העקיפה כנדרש - בין הרכס לבין הנעקף (מצד ימין), היה עליו להפעיל שיקול דעת ולפנות שמאלה, לכיוון הים, קודם כל על מנת לפתוח מרווח בטחון בינו לבין המצנח הבודד ולא להמשיך להתקרב ולהיצמד עד כדי פגיעה מסוכנת שיכלה להיות קטלנית.

    - חוק דרך מס' 7 ב-ס.ע.מ. : "אין להתקרב למרחק המסכן את המרחף".

ב. טעויות הטייס הבודד:

                                          1.            הטייס היה צריך להפעיל שיקול דעת, לשמור את נתיב טיסת הטנדם נקי ולבצע את הפנייה רק לאחר שחלף אותו וכך להתיישר לטיסה צפונה אחרי הטנדם ולא לפניו.                                                                                            

                                          2.            חוסר תכנון ומחשבה קדימה באשר להפרשי המהירות בינו לבין הטנדם. 

                                          3.            חוסר תשומת לב ואי זיהוי מקור צעקות האזהרה, למרות שהיה מודע לקירבתו לטנדם בעת שביצע את הפניה.

    - חוק דרך מס' 5 ב-ס.ע.מ. : "לפני ביצוע הפנייה יש לוודא חוץ נקי, פנים נקי".

לקחים :

                                          1.            תרבות טיסה והתחשבות, ידיעת חוקי הדרך באוויר וניסיון הם המפתח לאוויראות נכונה

    ולטיסה בטוחה.

                                          2.            אין "לחתוך" מצנח על ידי פנייה לפניו כשהמרחק והגובה אינם מאפשרים המשך טיסה

    בטוחה לשני המצנחים.

                                          3.            אין תחליף להסתכלות קבועה ולכל הצדדים.

                                          4.            מחשבה קדימה ותכנון מונעים מצבים קיצוניים העלולים להסתיים בתאונה.

                                          5.            יעודכן ספר העזר המבצעי באשר לחוקי הדרך באוויר ויודגש שמניעת פגיעה במצנח הטס לפנים הנה באחריותו של המצנח המתקרב מאחור.

תיחקר וערך : גיל פאיס

בדק: שמשון ברלב

אישר  : אמנון האן