הבדלים בין גרסאות בדף "תבור 15-08-1997"

גרסה מ־21:29, 19 באפריל 2010

תאור האירוע:

מרחף מנוסה, בעל 5 שנות ותק, דרגה 3 ובוגר קורס מצבי חירום התכונן לנחיתה שגרתית בשדה הנחיתה בתבור.

מודע לסיפורים על כאלה שגמאו קילומטרים רבים אחרי שהצליחו לתפוס תרמיקה מגובה צמרות העצים החליט לנסות ולטרמל בהיותו בגובה 30-50 מטר בלבד מעל לשדה.

לאחר מספר כישלונות להתמרכז בעילוי, התיישר מערבה לנחיתה ואז קרסה החופה, קריסה ימנית של כ- 70% מכלל שטחה.

המרחף איזן עם ברקס שמאל והחופה נפתחה לכדי 50%.

הורדה נוספת של הברקס גרמה להזדקרות כנף שמאל, הפתוחה, והחופה החלה בסיחרור אחורי מהיר ( BackSpin ) שמאלה, תוך פיתול ה- V-lines.

כשגבו לכיוון הטיסה, לא זיהה את המצב, ועל פי עדות ראיה אף המשיך במשיכת ברקס שמאל.

לאחר 2-3 סיבובים פגע בקרקע ונפגע.

לקחים:

1. בגובה נמוך עלולים לפגוש בתרמיקות צרות וחזקות, בעלעולים, ברוטורים הנוצרים מעצמים גבוהים, כמו עצים או מבנים וכן מפל רוח. יתרת הגובה הנותר עלולה שלא להספיק להתאוששות החופה במקרה של כניסה למצב מסוכן.

ולכן, לאחר שכבר הוחלט על נחיתה, אין להתפתות ולנסות לנצל עילוי מזדמן, אלא להתרכז רק בתהליך הנחיתה.

2. במקרה של קריסת כנף, גם בשטח פתוח והרחק מההר, יש לשמור קודם כל על ריסון הסיבסוב ורק אחרי כן לתפעל את פתיחתה.

3. כשכנף אחת קרסה, נקודת ההזדקרות של הכנף הפתוחה תושג במהלך קטן יותר של משיכת הברקס בהשוואה למצב הנורמלי. יש למשוך ברקס במינימום ההכרחי לצורך ריסון הסיבסוב.

4. יש להתכונן ולהערך לביצוע "גילגול צנחנים". מומלץ לתרגל קודם בקפיצה מגובה נמוך לדשא.