הבדלים בין גרסאות בדף "האגודה הישראלית למצנחי רחיפה"

מתוך ParaWiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ
שורה 1: שורה 1:
 
לגזור היסטוריה של האגודה מהאתר הישן...
 
לגזור היסטוריה של האגודה מהאתר הישן...
 
[[תמונה:Article_Gilboa1991.jpg|left|thumb|350px|מאמר 1991]]
 
[[תמונה:Article_Gilboa1991.jpg|left|thumb|350px|מאמר 1991]]
 +
 +
----
 +
 +
    האגודה הישראלית למצנחי רחיפה
 +
 +
 +
האגודה הישראלית למצנחי רחיפה הוקמה בשנת 1989. האגודה מסונפת לקלוב
 +
התעופה לישראל ופועלת בפיקוח מינהל התעופה האזרחי. באמצעות קלוב התעופה
 +
האגודה קשורה גם לפדרציה הבינלאומית לתעופה ספורטיבית FAI.
 +
 +
האגודה הישראלית למצנחי רחיפה, דואגת לקידום ופיתוח ספורט הרחיפה בישראל
 +
תוך הדגשת בטיחות הטיסה.
 +
 +
התקנים והנהלים של האגודה נכתבו ופותחו במהלך השנים, הם חלק בלתי נפרד
 +
מהעיסוק בספורט הרחיפה ומטרתם להעלות את רמת הבטיחות והמקצועיות
 +
שבספורט.
 +
 +
האגודה פועלת לפיתוח והידוק קשרים עם אגודות ספורט בארץ וברחבי העולם.
 +
בין הפעילויות: השתתפות משלחות ישראליות באירועים בינלאומיים, ארגון
 +
תחרויות, מפגנים ואירועים התורמים להעלאת הרמה המקצועית של הספורט
 +
ולהגדלת מספר המרחפים.
 +
 +
האגודה הוסמכה על ידי מנהל התעופה האזרחית להעניק רשיונות לטיסה במצנחי
 +
רחיפה. הרשיון מסווג לדרגות שונות והגדרים, לכל דרגה יש דרישות
 +
וקריטריונים בהם המרחף צריך לעמוד. מרחף מקבל מבית הספר בו למד כתב
 +
הסמכה המאפשר לו להשתלב באגודה. חבר אגודה משלם אגרה שנתית המקנה לו
 +
רשיון וביטוח. האגודה מוסמכת להנפיק לחבריה רשיון רחיפה בינלאומי בהתאם
 +
לקריטריונים שנקבעו ע"י ה- FAI.
 +
 +
האגודה רשומה כעמותה, מלכ"ר - מוסד ללא כוונות רווח.
 +
 +
האגודה מנוהלת על ידי וועד האגודה. חברי הוועד נבחרים על ידי חברי
 +
האגודה באסיפה כללית. בעלי תפקידים נוספים ממונים על ידי הוועד. חברי
 +
הועד ובעלי התפקידים הם מתנדבים.
 +
 +
האגודה מתוקצבת באמצעות דמי החבר ותקציבים של רשות הספורט, המועצה
 +
להימורים וקלוב התעופה.
 +
 +
 +
בעלי תפקידים באגודה
 +
מספרי טלפון וכתובות דוא"ל של בעלי התפקידים מפורטים בדף הקשר
 +
 +
נשיא האגודה : אסף חפץ
 +
 +
יו"ר הוועד : אמנון כהן
 +
 +
ועד האגודה :יגאל גולן, יוקי שמש, אורי שמיר, אבי חנין
 +
 +
טייס ראשי ממ"רים : אפי אבישאול
 +
 +
נציגי האגודה בפני גורמי חוץ : גדעון אמיר, אורי שמיר , אילן קרני
 +
 +
ועדת ביקורת : דב ברמן
 +
 +
יועץ משפטי : יוקי שמש
 +
 +
רו"ח : בנצי רבי
 +
 +
אחראי אינטרנט : רוני לזר
 +
 +
אחראי דף קשר לאיסופים : חוויג' ציתיאת
 +
 +
אחראית מענה קולי : טלי אילני
 +
 +
בוחנים : בוחן ראשי - אייל פלקס. בוחנים - חיים רווה, אבי עפר, חגי לרמן, רון אשוח, יובל דרורי, חוויג' ציתיאת
 +
 +
מפקחי בטיחות : ניסים דלל, נחי אלון, פטריק מוריה, יוקי שמש, אבי חנין, דורון דנן, אמנון האן, קובי אזולאי
 +
 +
חוקרי תאונות : אסף ורבין, איתי לנואל, ירון פור, אילן ארז, דורון דנן, אבי גודס, חיים רווה, ג'ימי קדושים
 +
 +
רכז חילוץ הצלה ומ.ד.א ראשי : נחי אלון
 +
 +
רכז דיווח לחיל האוויר : אשר חפץ, יובל דרורי, עמית דונסקי, ארנון לופי
 +
 +
חזרה לתפריט
 +
 +
    ספורט מצנחי הרחיפה
 +
 +
 +
 +
 +
ספורט הרחיפה במצנחי רחיפה קיים בארץ למעלה מעשר שנים. יש היום בארץ
 +
כ-2000 מרחפים מוסמכים, מהם כ-400 מרחפים פעילים.
 +
 +
 +
 +
תכונות הטיסה
 +
 +
מצנח-הרחיפה נקרא מצנח וצורתו היא צורת מצנח. אף על פי כן הוא טס כמו
 +
דאון ולא כמו מצנח. מהירות הטיסה של מצנח-רחיפה היא 35 קמ"ש בשיוט,
 +
ו-45 קמ"ש בצלילה. שעור הנסיקה בטרמיקה מצויה הוא בסביבות 3 - 4 מטר
 +
לשניה )600-800 רגל לדקה(, ויכול להגיע ל-8 מטר לשניה )1500 רגל לדקה(.
 +
שעור השקיעה באוויר שקט הוא כ-1.2 מטר לשניה )250 רגל לדקה(, בצלילה עד
 +
4 מטר לשניה )800 רגל לדקה( ובצלילת חירום עד 10 מטר לשניה )2000 רגל
 +
לדקה(.
 +
 +
בהיות מצנח הרחיפה למעשה דאון, הוא גולש ומתקדם תוך כדי שקיעה בערכים הנקראים
 +
"ערך גלישה" והמציינים כמה מטר מתקדם המצנח על כל מטר של שקיעה. ערך הגלישה
 +
נע כיום בין 1:7 עד ל-1:10 ומשתנה בהתאם לביצועים של חופת מצנח הרחיפה. רק לשם
 +
השוואה, ערך הגלישה של חסידה הוא כ- 1:50 . כמובן שערכים אלה מתייחסים למצב תיאורטי
 +
בו אין כלל רוח .
 +
 +
בתנאים רגילים בהרים הטיסה היא בגבהים של כמה מאות מטרים מעל פני הקרקע.
 +
בתנאים טובים טייסים מנוסים מגיעים לגובה של קילומטר ואף למעלה מזה.
 +
 +
טווח הטיסה תלוי ברוח ובגבולות המדינה.
 +
שיא המרחק בצפון הארץ הוא 84 ק"מ מזיכרון עד רמת-מגשימים.
 +
שיא המרחק בנגב -107 ק"מ.
 +
 +
 +
 +
סוגי טיסה במצנחי-רחיפה
 +
 +
 +
יש שלושה סוגי טיסה:
 +
 +
1. טיסת מרחק )Cross-Country( בהרים: ההמראה בריצה ממדרון של הר, נסיקה
 +
בטרמיקה עד גובה האינברסיה או בסיס הענן, גלישה, טרמיקה חדשה ושוב
 +
נסיקה וגלישה. כיוון ההתקדמות יהיה תמיד עם הרוח.האתרים העיקריים
 +
לטיסות "קרוס" נמצאים בצפון הארץ.
 +
 +
2. המראה בגרירה ע"י רכב, וטיסה "קרוס": מבוצע בעיקר בנגב, שיאי המרחק
 +
הישראלי למצנחי רחיפה נעשו בשיטה זו.
 +
 +
3. טיסת "רכס" )Ridge-Soaring(: טיסה מקומית, מוגבלת בגובה ובטווח. רוח
 +
הפוגעת בצוק או ברכס מוסטת למעלה ומייצרת עילוי. נעשה בארץ בעיקר על
 +
הצוקים בשפת הים בנתניה וגעש. עונת הפעילות העיקרית בחודשי הקיץ )יוני
 +
- אוקטובר(, מן הצהרים ועד השקיעה. גבהים רגילים עד 200 מטר )600 רגל(
 +
וביום טוב עד 300 מטר )1000 רגל(.
 +
 +
חזרה לתפריט 
 +
 +
 +
    ההיסטוריה של האגודה
 +
 +
 +
2001 - 1989
 +
ההחלטה על הקמת האגודה הישראלית למצנחי רחיפה התקבלה בשנת 1989 בישיבה
 +
שהתקיימה בביתו של יורם סלומונוביץ, בהשתתפות מספר קטן של חברים,
 +
ביניהם יאיר שחר ז"ל ואיתמר סרלין. איתמר, שנבחר ליו"ר הראשון, השקיע 4
 +
שנים למיסוד האגודה וארגונה, כאשר רוב הפעילות הייתה בביתו, שם היו
 +
ממוקמים משרדי האגודה, הונפקו הרשיונות והתנהלו הישיבות. איתמר ניהל
 +
מאבק עיקש ומתיש עם הרשויות השונות לקבלת רשיון הפעלה. למרות המכשולים
 +
הצליח להקים את האגודה שמשרתת אותנו היום.
 +
 +
 +
יאיר שחר ז"ל, שהיה טייס קרב בחיל האוויר, השקיע רבות במיסוד האגודה.
 +
הוא החל בכתיבת ספר העזר המבצעי, והקים את בית הספר ללימוד רחיפה ZOOM
 +
בסיועה של חניכה שהפכה למדריכה, פאולה באנינג, חברתו לחיים. הדרכת
 +
החניכים בתחילת דרכם בבית הספר בוצעה על ידי אמיר יוגב וחזי דביר, וכך
 +
נסללה הדרך לחשיפה בתכנית הטלוויזיה "תצפית". בתקופה זו בוצעה הטיסה של
 +
יאיר מהתבור למבוא חמה, שעשתה הדים רבים בקרב חברי האגודה.
 +
 +
במהלך השנים, עם הצטברות נסיון רב, והשתכללות המצנחים, טיסה מהתבור
 +
למבוא חמה הפכה לדבר שבשיגרה לטייסים מנוסים ביום קיץ טוב.
 +
 +
 +
ספר העזר המבצעי מחייב את האגודה למנות טייס ראשי, אשר אחראי על
 +
הבטיחות, אישורי טיסה וניהול כל ההיבטים המקצועיים של הרחיפה. יאיר שחר
 +
ז"ל מונה לטייס ראשי הראשון של האגודה, ולאחר מכן מונה לתפקיד עודד
 +
אהרוני שהמשיך בדרכו. חזי דביר מונה אחרי עודד לשתי קדנציות, המשיך
 +
ושיפר את ספר העזר המבצעי ותרם לקידום הרמה המקצועית בספורט. אחריו היו
 +
בתפקיד זה - אמיר יוגב, רונן נדיר, חיים רווה, יוסי שטייף, יוסי קופר ז"ל, ואמנון האן.
 +
 +
טיסת הגובה הראשונה שבוצעה במצנח רחיפה בארץ הייתה בשנת 1987 באתר מבוא
 +
חמה. הטיסה בוצעה על ידי זאב אינגבר מביה"ס "עגור". זאב יזם וכתב את הספר "מצנחי
 +
רחיפה" ספר יסודי ומעניין, אשר מפרט את יסודות הרחיפה על כל ההיבטים
 +
הנוגעים לספורט הרחיפה. ספר זה סייע לחברים רבים ללמוד ולשפר באופן
 +
משמעותי את רמת הטיסה.
 +
 +
 +
המגאזין שלנו "לרחף" פורסם לראשונה בשנת 1990, בעריכת אלי מורג. אלי
 +
השקיע מזמנו במגאזין עד 1995, כאשר "לרחף" נסגר לאחר השילוב עם קלוב
 +
התעופה לישראל. כיום אנו שותפים עם ענפים אחרים של ספורט אווירי,
 +
בחוברת "כנפיים" של קלוב התעופה לישראל.
 +
 +
 +
החברים שהתנדבו לוועד האגודה החל מאיתמר סרלין, יאיר שחר ז"ל, יורם
 +
סולמנוביץ ועוד רבים אחרים עשו זאת למען האגודה ולקידום האינטרסים של
 +
החברים. לימים נבחר דב ברמן ליו"ר האגודה והמשרד עבר למקום עבודתו של
 +
אפי אבישאול, לאחר מכן לרחוב חיסין בתל-אביב. דב ואפי השקיעו רבות.
 +
בקשרי חוץ של האגודה. גם את הכשרת הר תבור יש לזקוף לזכותו של דב ברמן.
 +
 +
אתר התבור שופץ והורחב בשנת 1999.
 +
 +
אחרי דב ברמן, נבחר ישראל בן-דוד ליו"ר האגודה. ישראל פעל אז גם כחבר
 +
ועד ומנהל הליגה הארצית, וכן שימש כגזבר האגודה. בתקופת כהונתו הוקמה
 +
ליגת הממונעים, בניהולו של יוסי קופר ז"ל. ישראל גם יזם וארגן את תחרות
 +
התחפושות הראשונה בארץ בפורים, עליה עוד יורחב בהמשך.
 +
 +
 +
אחריו בתפקיד יו"ר האגודה היו אשר חפץ, אורן גרוסמן, אבנר קובלינר ויוסי קופר ז"ל.
 +
 +
 +
במשך השנים הוקמו בתי-הספר לרחיפה: עגור, זום, סווינג-אפ, אריבה כנפיים, דביר ושמיים.
 +
 +
 +
בי"ס "עגור" הוקם בשנת 1976 על ידי ארנון הרלב וזאב אינגבר כבית ספר לגלישה
 +
אווירית. בשנת 1987 החל ללמד רחיפה במצנחים. ארנון הרלב היה מתחרה
 +
בליגה לגלישה אווירית ובעל ידע וניסיון רחב בתחום זה. ארנון וזאב
 +
המשיכו להדריך בגלישה אווירית, במשולב עם הדרכה במצנחי רחיפה וממ"גים.
 +
זאב פרש מניהול בית הספר.
 +
ביה"ס ממוקם בחוף סי פאלאס בבת-ים.
 +
 +
 +
ביה"ס "זום", שהוקם ב-1989, נסגר לאחר מותו של יאיר שחר ז"ל.
 +
 +
 +
"סווינג אפ" הוקם ב1989 והיה קשור למפעל סווינג אפ. נסגר לאחר 8 חודשי פעילות.
 +
 +
 +
"אריבה" ביה"ס הוקם ב1989 באילת. רוב פעילותו הייתה גרירות המשולבות
 +
בטיולי רחיפה במדבר. לימים התפתח ביה"ס, הועבר לנתניה ונוהל על ידי ד"ר
 +
דני עמיר. בית הספר נסגר בשנת 1998.
 +
 +
 +
"כנפיים" הוקם ב1989 על ידי קובי רבנו ומיקי ויסלביץ, שהתמחו בגלישה אווירית
 +
והתחרו במסגרות הליגה בארץ ובתחרויות בעולם. מיקי ויסלביץ היה ממקימי
 +
הליגה הלאומית, יחד עם יאיר שחר ז"ל.
 +
 +
ב 1997 עבר בית הספר כנפיים להדריך ממ"גים בלבד.
 +
 +
 +
"דביר" הוקם על ידי חזי דביר, מוותיקי הספורט ובעל ידע נרחב ברחיפה.
 +
עוסק בפרסום אוירי והדרכה בממ"גים.
 +
 +
 +
"שמיים" בית הספר הוקם בשנת 1998 על ידי איתי לנואל, מדריך ותיק מבית
 +
הספר כנפיים. בית הספר ממוקם בהרצליה.
 +
 +
 +
 +
לסיום, ראוי להזכיר את מפעלי הייצור של מצנחי הרחיפה מתוצרת כחול-לבן:
 +
"עפקו" של אנטולי קוהן, ו"פרודיזיין" של אילן יעקובוביץ, אשר עוד בשנת
 +
1991 עזרו לבתי-הספר ולאגודה להגיע לאן שהגיעו.
 +
 +
חזרה לתפריט 
 +
 +
 +
    מהו מצנח רחיפה?
 +
 +
 +
 +
 +
מי מאתנו לא עמד אי פעם והביט בציפורים העפות בחופשיות אין קץ במרחבי
 +
השמיים?
 +
 +
כמה פעמים הרגשנו שמוכנים אנו לתת הכל כדי להחליף איתן מקום, לרחף
 +
באוויר בשלווה ולתנות אהבים עם הרוח, לגמוע מרחקים, להגביה חסרי דאגות
 +
אל העננים, ולהשאיר על הקרקע את טרדות היום-יום?
 +
 +
 +
 +
הרעיון להשתמש במצנח רחיפה נולד בשנת -1984 דווקא אצל מטפסי הרים, אשר
 +
חיפשו דרך קלה ומהירה לרדת מן ההר לאחר שכבשו את פסגתו. מאז אותם ימים
 +
חלה התפתחות רבה בתחום. המצנחים פותחו יותר ויותר והפכו לכנף
 +
אווירודינמית, המאפשרת למרחף טיסה לכל דבר ושהייה ארוכה באוויר.
 +
 +
 +
 +
ספורט מצנחי הרחיפה הוא הצורה הזולה, הקלה והפשוטה ביותר המאפשרת כמעט
 +
לכל אדם לטוס באופן עצמאי, מבלי להציב בפניו אתגר מסובך או פיזי !!
 +
 +
 +
 +
הדרך לרשיון הטיס היא הקצרה ביותר מכל ענפי התעופה. מחיר, משקל ונפח
 +
הציוד הוא הקטן ביותר, ומשך ההכנות לטיסה והקיפול בסופה הוא הקצר ביותר.
 +
 +
יום פעילות רחיפה מתבצע כך: מתקשרים למרכז המידע לקבל נתונים על מזג
 +
האוויר, קובעים עם החבר'ה, נוסעים לאתר, תוך דקות מספר נרתמים למצנח
 +
והופ... אתם באוויר. בסיום הטיסה מתקפל כל הציוד בתוך דקות לתרמיל גב,
 +
ואתם בדרך הביתה לקראת שבוע של ציפייה לטיסה הבאה.
 +
 +
חזרה לתפריט
 +
 +
 +
    זכויות וחובות חברי האגודה
 +
 +
 +
 +
 +
זכויות
 +
 +
רשיון וביטוח:תשלום דמי החבר מקנה רשיון רחיפה וביטוח צד שלישי .
 +
הביטוח מכסה הן פעילות במסגרת האגודה והן פעילות אישית, לא
 +
מאורגנת. יש אפשרות לביטוח מורחב. הסבר נוסף בהמשך.
 +
 +
השתתפות בפעילויות האגודה: חבר אגודה רשאי להשתתף בכל פעילויות האגודה, ביניהן:
 +
תחרויות ליגה ארצית, ליגה לאומית וליגת מנועים, תחרויות שלא במסגרת
 +
ליגות, אירועים שונים וערבי הדרכה. כן יכול החבר להשתתף, בהתאם
 +
להישגיו, בנבחרות ישראל המייצגות אותנו באירועים בחו"ל.
 +
על פי "חוק הספורט", השתתפות באירועים ובתחרויות המאורגנים על ידי האגודה, מחייבת
 +
כיסוי ביטוחי בעבור תאונות אישיות ובגבולות המוגדרים בחוק זה.
 +
 +
פרסומים: חבר אגודה מקבל לביתו את כל פרסומי האגודה ואת המגאזין
 +
"כנפיים", ביטאון קלוב התעופה לישראל.
 +
 +
זכות לבחור ולהיבחר: כל חבר אגודה יכול להשתתף באסיפות הכלליות, לבחור
 +
ולהיבחר לוועד האגודה. זכותו של החבר לערער על כל החלטה או מדיניות של
 +
האגודה. הערעור מועבר למבקר האגודה.
 +
 +
 +
חובות
 +
 +
ציות לתקנות: לטוס בהתאם לתקנות שפורסמו בספר העזר המבצעי,
 +
ולהוראות הטייס הראשי, המתפרסמות מעת לעת .
 +
 +
תשלום דמי חבר: לשלם במועד את דמי החבר כפי שייקבעו על ידי וועד האגודה.
 +
 +
רשיון רחיפה: יש לשאת את הרשיון בכל פעילות רחיפה.
 +
 +
מדבקה לקסדה: יש להדביק בחלק האחורי של הקסדה.
 +
 +
נוהל בעת תאונה: יש לדווח מייד על כל תאונה או כמעט תאונה. במצבים אלו
 +
יש לפעול לפי ההוראות בספר העזר המבצעי של אגודה.
 +
 +
בריאות: אין לטוס במידה ומצב בריאותך לא מאפשר טיסה בטוחה.
 +
 +
שמירת אתרים: יש לשמור על ניקיון וכשירות האתר בו אתה מרחף, וכן להיענות
 +
להוראות אחראי האתר או פקח הבטיחות בשטח.
 +
 +
תקינות הציוד: יש לשמור על תקינות הציוד וכן להעבירו בדיקות תקופתיות,
 +
כמתחייב מהוראות היצרן.
 +
 +
יש לטוס רק על ציוד מתאים מבחינת רמת הטיסה ומבחינת משקל המרחף.
 +
 +
חזרה לתפריט
 +
 +
 +
    המלצות
 +
 +
ספר הטיסות: מומלץ למלא באופן רציף את ספר הטיסות )Log Book(. ספר זה
 +
ישמש הוכחה לשעות הטיסה המהוות תנאי לקבלת דרגה מתקדמת.
 +
 +
התעדכנות: להתעדכן על הנעשה באגודה באמצעות מרכז המידע הטלפוני ואתר
 +
האינטרנט של האגודה.
 +
 +
 +
 +
למרחף הטרי - כיצד להתארגן לפעילות קבוצתית
 +
 +
אם הנך חבר חדש באגודה ומרחף בצעדיו הראשונים, מומלץ לא לצאת לרחיפה לבד
 +
אלא להצטרף לקבוצה של מרחפים וותיקים ומנוסים יותר. כיצד להגיע אליהם?
 +
אפשר לפנות לבית-הספר בו למדת ולבקש שמות ומספרי טלפונים של מספר
 +
מרחפים מנוסים, להתקשר ולתאם עמם יציאה לפעילות משותפת. תוכל להיעזר
 +
בדף הקשר המופץ בין חברי האגודה וגם כאן באתר .
 +
 +
 +
כדאי לזכור, שגם מרחפים וותיקים ומנוסים היו פעם מתחילים וזוכרים עוד את
 +
החששות, הפרפרים בבטן והברכיים הרועדות. לכן, הצג את עצמך ואת רמתך
 +
וניסיונך, ואל תהסס לבקש מידע ולהיעזר בחברים המנוסים.
 +
 +
יש להכיר את האתר את עמדת ההמראה ואת עמדת הנחיתה.
 +
 +
עמדת ההמראה: יש להכיר את תכונותיה המיוחדות - לאיזה רוחות היא מתאימה,
 +
תנאי שטח מיוחדים, מקומות בהם מומלץ להימנע מריחוף. בעת ההמראה אל תהסס
 +
לבקש עזרה, הימנעות מעזרה והדרכה יכולה להיות מסוכנת.
 +
 +
עמדת הנחיתה: הכר את מקום אתר הנחיתה ואת הבעיות המיוחדות של האתר.
 +
 +
הקפד לנחות בשדות שהאגודה שכרה. במקומות אחרים השתדל לנחות על השבילים
 +
ולהימנע מלנחות על קרקע שיש בה גידולים חקלאיים.
 +
 +
במפגשים הראשונים צור את קשריך ואסוף שמות ומספרי טלפון, כך שתוך זמן
 +
קצר תמצא את הקבוצה המתאימה לך לפעילות משותפת. קבוצות נוהגות להיפגש
 +
בנקודות מפגש מסוימות ולהתארגן במספר מצומצם של כלי-רכב.
 +
 +
כאשר מגיעים לאתר הרחיפה, משאירים בדרך כלל כלי-רכב אחדים בעמדת הנחיתה,
 +
ומספר מצומצם של כלי-רכב ממשיך לעמדת ההמראה. בסיום הפעילות יש לדאוג
 +
לאיסוף כל המשתתפים.
 +
 +
חשוב: אין להשאיר מרחף בשטח ללא איסוף, גם אם אינך מכיר מרחף זה. היום
 +
זה הוא, מחר זה יכול להיות אתה.
 +
 +
 +
 +
והעיקר, זהו ספורט חברתי, ובין המרחפים שוררת מערכת יחסים משפחתית וסיוע
 +
הדדי. הייה שותף למערכת זו ותהנה ממנה.
 +
 +
חזרה לתפריט
 +
 +
 +
    אירועים ותחרויות
 +
 +
 +
 +
 +
במהלך השנה מתקיימים מספר אירועים, בהם זכאי להשתתף כל חבר אגודה, בהתאם
 +
להגדרים הרשומים ברשיונו.
 +
 +
 +
 +
"עוד יאיר השחר": מדי שנה מתקיימת בנתניה תחרות לזכרו של יאיר שחר ז"ל
 +
מראשוני המרחפים בארץ, אשר הביא את הספורט לישראל ותרם לקידומו. יאיר
 +
נהרג באתר רחיפה בברזיל בשנת 1991, כאשר כבל חשמל שניתק מעמוד נפל עליו
 +
והרגו.
 +
 +
פורים בשחקים: מרחפים ומצנחי רחיפה מחופשים באוויר. האירוע הססגוני
 +
המיוחד מתקיים פעם בשנה בסמוך לחג הפורים באתרים שונים. אנו שואפים
 +
לקיימו מספר פעמים בשנה.
 +
 +
תחרויות ליגה: מתקיימות במסגרת ליגה ארצית, ליגה לאומית, ליגת מנועים
 +
וליגת ממ"גים. הסבר נרחב מובא בפרק מיוחד המוקדש לנושא.
 +
 +
אירועים מיוחדים: מדי פעם נערכים אירועים מיוחדים חד-פעמיים. המידע
 +
עליהם מגיע לחברים עם פרסומי האגודה ובאמצעות מרכז המידע הטלפוני.
 +
 +
חזרה לתפריט
 +
 +
 +
    בטיחות
 +
 +
 +
 +
 +
העיסוק בספורט הרחיפה, כרוך בסיכונים.
 +
 +
אם נקדיש את תשומת הלב הנדרשת לבטיחות בספורט נפחית את הסיכונים ונתרום
 +
בכך לפיתוח הספורט.
 +
 +
 +
הכר את ספר העזר המבצעי ואת דף הטייס הראשי
 +
 +
ספר העזר המבצעי מכיל את כל החוקים, התקנות והנהלים הקשורים בעיסוק
 +
ברחיפה. המהדורה המעודכנת של הספר מופיעה כאן, באתר האינטרנט של
 +
האגודה. עיין בספר ולמד את הכללים הרלבנטיים עבורך.
 +
דף הטייס הראשי מכיל הוראות, התראות ומגבלות זמניים או חדשים, וכן תחקירי תאונות וארועים חריגים .
 +
 +
 +
הכר את האתר שבו ברצונך לרחף
 +
 +
לכל אתר קיימים מספר מאפיינים. למד אותם לפני טיסה ראשונה באתר:
 +
 +
בדוק האם מותר לך לטוס באתר לכל אתר רחיפה מוגדרת דרגת המינימום לטיסה
 +
בו.
 +
 +
למד באילו ימים מותר לטוס באתר בחלק מהאתרים מותר לטוס רק בסופי שבוע
 +
ובחגים. במשך השבוע קיים איסור או הגבלות על טיסות. הטיסה ברכס מותרת
 +
בדרך כלל בכל ימי השבוע.
 +
 +
איסורים ספציפיים מתפרסמים במרכז המידע הטלפוני יש להאזין למרכז המידע
 +
לפני היציאה לטיסה.
 +
 +
למד את סביבת אתר ההמראה כיווני רוחות מתאימים, מקומות מסוכנים מבחינת
 +
רוטורים, מכשולים על הקרקע, קווי חשמל, מבנים ועוד.
 +
 +
למד את סביבת אתר הנחיתה פני השטח, כיווני נחיתה אפשריים, קווי חשמל,
 +
מכשולים על הקרקע, קירבה לכביש ועוד.
 +
 +
 +
בדוק את מזג האוויר באתר
 +
 +
ביום שלפני הטיסה מומלץ להאזין לתחזית המתקבלת במרכז המידע של האגודה.
 +
נסיעה לאתר ללא רחיפה בגלל מזג האוויר לא מתאים היא חוויה מאכזבת למדי.
 +
 +
כיוון הרוח, עוצמת הרוח ובעיקר המשבים. תאונות רבות נגרמו עקב תשומת לב
 +
לא מספקת למשבים.
 +
 +
זכור, רוח של 25 קמ"ש יכולה להיות נעימה מאד לרחיפת רכס. אבל משבים של
 +
40 קמ"ש הופכים את הטיסה למסוכנת ביותר.
 +
 +
שים לב לעננים באתר ובסביבתו.
 +
 +
כללית, העיסוק בספורט הרחיפה תלוי מאד במזג האוויר. השתתפות בקורס
 +
מטאורולוגיה מומלצת.
 +
 +
 +
השתמש בציוד מתאים
 +
 +
אישור סוג - המצנח, המצנח הרזרבי והרתמה צריכים להיות מסוג שאושר לשימוש
 +
בארץ.
 +
 +
כשירות הציוד צריך להיבדק על ידי היצרן לפחות פעם בשנה. אם במשך השנה
 +
נתגלה פגם במצנח דאג לתקנו. מחירי התיקון - נמוכים. טיסה עם ציוד פגום
 +
- מסוכנת.
 +
 +
התאמה לדרגה טוס במצנח המתאים לדרגתך. טיסה במצנח מתקדם יותר מסוכנת.
 +
 +
התאמה למשקל טוס במצנח המתאים למשקלך.
 +
 +
 +
ערבי בטיחות
 +
האגודה מקיימת מספר פעמים בשנה ערבי הדרכה בנושאים שונים מטאורולוגיה,
 +
נתיבי תעופה, תחקור תאונות ומצבים של כמעט תאונה ונושאים נוספים
 +
הקשורים לספורט. השתתפות בערבים אלה תשפר את הידע וכמובן את בטיחות
 +
הטיסה.
 +
 +
דיווחי אירועים חריגים
 +
חקירת אירועים חריגים ותאונות ופרסום הממצאים, המסקנות וההמלצות.
 +
המידע מתפרסם במענה הקולי ומתעדכן בהתאם.
 +
כמו כן מתפרסם המידע הכתוב בקישור מדף הטייס הראשי.
 +
 +
קורס מצבי חירום
 +
 +
הקורס חשוב לשיפור כישורי הטיסה. בקורס לומדים ומתרגלים איך להיחלץ
 +
ממצבים מסוכנים בזמן הטיסה ובעיקר איך להימנע מכניסה למצבים אלה. מעבר
 +
של קורס מצבי חירום מהווה תנאי הכרחי לקבלת דרגה 4 ולרשיון להטסת נוסע

גרסה מ־00:52, 12 בדצמבר 2009

לגזור היסטוריה של האגודה מהאתר הישן...

מאמר 1991
   האגודה הישראלית למצנחי רחיפה


האגודה הישראלית למצנחי רחיפה הוקמה בשנת 1989. האגודה מסונפת לקלוב התעופה לישראל ופועלת בפיקוח מינהל התעופה האזרחי. באמצעות קלוב התעופה האגודה קשורה גם לפדרציה הבינלאומית לתעופה ספורטיבית FAI.

האגודה הישראלית למצנחי רחיפה, דואגת לקידום ופיתוח ספורט הרחיפה בישראל תוך הדגשת בטיחות הטיסה.

התקנים והנהלים של האגודה נכתבו ופותחו במהלך השנים, הם חלק בלתי נפרד מהעיסוק בספורט הרחיפה ומטרתם להעלות את רמת הבטיחות והמקצועיות שבספורט.

האגודה פועלת לפיתוח והידוק קשרים עם אגודות ספורט בארץ וברחבי העולם. בין הפעילויות: השתתפות משלחות ישראליות באירועים בינלאומיים, ארגון תחרויות, מפגנים ואירועים התורמים להעלאת הרמה המקצועית של הספורט ולהגדלת מספר המרחפים.

האגודה הוסמכה על ידי מנהל התעופה האזרחית להעניק רשיונות לטיסה במצנחי רחיפה. הרשיון מסווג לדרגות שונות והגדרים, לכל דרגה יש דרישות וקריטריונים בהם המרחף צריך לעמוד. מרחף מקבל מבית הספר בו למד כתב הסמכה המאפשר לו להשתלב באגודה. חבר אגודה משלם אגרה שנתית המקנה לו רשיון וביטוח. האגודה מוסמכת להנפיק לחבריה רשיון רחיפה בינלאומי בהתאם לקריטריונים שנקבעו ע"י ה- FAI.

האגודה רשומה כעמותה, מלכ"ר - מוסד ללא כוונות רווח.

האגודה מנוהלת על ידי וועד האגודה. חברי הוועד נבחרים על ידי חברי האגודה באסיפה כללית. בעלי תפקידים נוספים ממונים על ידי הוועד. חברי הועד ובעלי התפקידים הם מתנדבים.

האגודה מתוקצבת באמצעות דמי החבר ותקציבים של רשות הספורט, המועצה להימורים וקלוב התעופה.


בעלי תפקידים באגודה מספרי טלפון וכתובות דוא"ל של בעלי התפקידים מפורטים בדף הקשר

נשיא האגודה : אסף חפץ

יו"ר הוועד : אמנון כהן

ועד האגודה :יגאל גולן, יוקי שמש, אורי שמיר, אבי חנין

טייס ראשי ממ"רים : אפי אבישאול

נציגי האגודה בפני גורמי חוץ : גדעון אמיר, אורי שמיר , אילן קרני

ועדת ביקורת : דב ברמן

יועץ משפטי : יוקי שמש

רו"ח : בנצי רבי

אחראי אינטרנט : רוני לזר

אחראי דף קשר לאיסופים : חוויג' ציתיאת

אחראית מענה קולי : טלי אילני

בוחנים : בוחן ראשי - אייל פלקס. בוחנים - חיים רווה, אבי עפר, חגי לרמן, רון אשוח, יובל דרורי, חוויג' ציתיאת

מפקחי בטיחות : ניסים דלל, נחי אלון, פטריק מוריה, יוקי שמש, אבי חנין, דורון דנן, אמנון האן, קובי אזולאי

חוקרי תאונות : אסף ורבין, איתי לנואל, ירון פור, אילן ארז, דורון דנן, אבי גודס, חיים רווה, ג'ימי קדושים

רכז חילוץ הצלה ומ.ד.א ראשי : נחי אלון

רכז דיווח לחיל האוויר : אשר חפץ, יובל דרורי, עמית דונסקי, ארנון לופי 

חזרה לתפריט 

   ספורט מצנחי הרחיפה



ספורט הרחיפה במצנחי רחיפה קיים בארץ למעלה מעשר שנים. יש היום בארץ כ-2000 מרחפים מוסמכים, מהם כ-400 מרחפים פעילים.


תכונות הטיסה

מצנח-הרחיפה נקרא מצנח וצורתו היא צורת מצנח. אף על פי כן הוא טס כמו דאון ולא כמו מצנח. מהירות הטיסה של מצנח-רחיפה היא 35 קמ"ש בשיוט, ו-45 קמ"ש בצלילה. שעור הנסיקה בטרמיקה מצויה הוא בסביבות 3 - 4 מטר לשניה )600-800 רגל לדקה(, ויכול להגיע ל-8 מטר לשניה )1500 רגל לדקה(. שעור השקיעה באוויר שקט הוא כ-1.2 מטר לשניה )250 רגל לדקה(, בצלילה עד 4 מטר לשניה )800 רגל לדקה( ובצלילת חירום עד 10 מטר לשניה )2000 רגל לדקה(.

בהיות מצנח הרחיפה למעשה דאון, הוא גולש ומתקדם תוך כדי שקיעה בערכים הנקראים "ערך גלישה" והמציינים כמה מטר מתקדם המצנח על כל מטר של שקיעה. ערך הגלישה נע כיום בין 1:7 עד ל-1:10 ומשתנה בהתאם לביצועים של חופת מצנח הרחיפה. רק לשם השוואה, ערך הגלישה של חסידה הוא כ- 1:50 . כמובן שערכים אלה מתייחסים למצב תיאורטי בו אין כלל רוח .

בתנאים רגילים בהרים הטיסה היא בגבהים של כמה מאות מטרים מעל פני הקרקע. בתנאים טובים טייסים מנוסים מגיעים לגובה של קילומטר ואף למעלה מזה. 

טווח הטיסה תלוי ברוח ובגבולות המדינה.

שיא המרחק בצפון הארץ הוא 84 ק"מ מזיכרון עד רמת-מגשימים. שיא המרחק בנגב -107 ק"מ.


סוגי טיסה במצנחי-רחיפה


יש שלושה סוגי טיסה:

1. טיסת מרחק )Cross-Country( בהרים: ההמראה בריצה ממדרון של הר, נסיקה בטרמיקה עד גובה האינברסיה או בסיס הענן, גלישה, טרמיקה חדשה ושוב נסיקה וגלישה. כיוון ההתקדמות יהיה תמיד עם הרוח.האתרים העיקריים לטיסות "קרוס" נמצאים בצפון הארץ.

2. המראה בגרירה ע"י רכב, וטיסה "קרוס": מבוצע בעיקר בנגב, שיאי המרחק הישראלי למצנחי רחיפה נעשו בשיטה זו.

3. טיסת "רכס" )Ridge-Soaring(: טיסה מקומית, מוגבלת בגובה ובטווח. רוח הפוגעת בצוק או ברכס מוסטת למעלה ומייצרת עילוי. נעשה בארץ בעיקר על הצוקים בשפת הים בנתניה וגעש. עונת הפעילות העיקרית בחודשי הקיץ )יוני - אוקטובר(, מן הצהרים ועד השקיעה. גבהים רגילים עד 200 מטר )600 רגל( וביום טוב עד 300 מטר )1000 רגל(. 

חזרה לתפריט  



   ההיסטוריה של האגודה


2001 - 1989 ההחלטה על הקמת האגודה הישראלית למצנחי רחיפה התקבלה בשנת 1989 בישיבה שהתקיימה בביתו של יורם סלומונוביץ, בהשתתפות מספר קטן של חברים, ביניהם יאיר שחר ז"ל ואיתמר סרלין. איתמר, שנבחר ליו"ר הראשון, השקיע 4 שנים למיסוד האגודה וארגונה, כאשר רוב הפעילות הייתה בביתו, שם היו ממוקמים משרדי האגודה, הונפקו הרשיונות והתנהלו הישיבות. איתמר ניהל מאבק עיקש ומתיש עם הרשויות השונות לקבלת רשיון הפעלה. למרות המכשולים הצליח להקים את האגודה שמשרתת אותנו היום.


יאיר שחר ז"ל, שהיה טייס קרב בחיל האוויר, השקיע רבות במיסוד האגודה. הוא החל בכתיבת ספר העזר המבצעי, והקים את בית הספר ללימוד רחיפה ZOOM בסיועה של חניכה שהפכה למדריכה, פאולה באנינג, חברתו לחיים. הדרכת החניכים בתחילת דרכם בבית הספר בוצעה על ידי אמיר יוגב וחזי דביר, וכך נסללה הדרך לחשיפה בתכנית הטלוויזיה "תצפית". בתקופה זו בוצעה הטיסה של יאיר מהתבור למבוא חמה, שעשתה הדים רבים בקרב חברי האגודה.

במהלך השנים, עם הצטברות נסיון רב, והשתכללות המצנחים, טיסה מהתבור למבוא חמה הפכה לדבר שבשיגרה לטייסים מנוסים ביום קיץ טוב.


ספר העזר המבצעי מחייב את האגודה למנות טייס ראשי, אשר אחראי על הבטיחות, אישורי טיסה וניהול כל ההיבטים המקצועיים של הרחיפה. יאיר שחר ז"ל מונה לטייס ראשי הראשון של האגודה, ולאחר מכן מונה לתפקיד עודד אהרוני שהמשיך בדרכו. חזי דביר מונה אחרי עודד לשתי קדנציות, המשיך ושיפר את ספר העזר המבצעי ותרם לקידום הרמה המקצועית בספורט. אחריו היו בתפקיד זה - אמיר יוגב, רונן נדיר, חיים רווה, יוסי שטייף, יוסי קופר ז"ל, ואמנון האן.

טיסת הגובה הראשונה שבוצעה במצנח רחיפה בארץ הייתה בשנת 1987 באתר מבוא חמה. הטיסה בוצעה על ידי זאב אינגבר מביה"ס "עגור". זאב יזם וכתב את הספר "מצנחי רחיפה" ספר יסודי ומעניין, אשר מפרט את יסודות הרחיפה על כל ההיבטים הנוגעים לספורט הרחיפה. ספר זה סייע לחברים רבים ללמוד ולשפר באופן משמעותי את רמת הטיסה.


המגאזין שלנו "לרחף" פורסם לראשונה בשנת 1990, בעריכת אלי מורג. אלי השקיע מזמנו במגאזין עד 1995, כאשר "לרחף" נסגר לאחר השילוב עם קלוב התעופה לישראל. כיום אנו שותפים עם ענפים אחרים של ספורט אווירי, בחוברת "כנפיים" של קלוב התעופה לישראל.


החברים שהתנדבו לוועד האגודה החל מאיתמר סרלין, יאיר שחר ז"ל, יורם סולמנוביץ ועוד רבים אחרים עשו זאת למען האגודה ולקידום האינטרסים של החברים. לימים נבחר דב ברמן ליו"ר האגודה והמשרד עבר למקום עבודתו של אפי אבישאול, לאחר מכן לרחוב חיסין בתל-אביב. דב ואפי השקיעו רבות. בקשרי חוץ של האגודה. גם את הכשרת הר תבור יש לזקוף לזכותו של דב ברמן.

אתר התבור שופץ והורחב בשנת 1999.

אחרי דב ברמן, נבחר ישראל בן-דוד ליו"ר האגודה. ישראל פעל אז גם כחבר ועד ומנהל הליגה הארצית, וכן שימש כגזבר האגודה. בתקופת כהונתו הוקמה ליגת הממונעים, בניהולו של יוסי קופר ז"ל. ישראל גם יזם וארגן את תחרות התחפושות הראשונה בארץ בפורים, עליה עוד יורחב בהמשך.


אחריו בתפקיד יו"ר האגודה היו אשר חפץ, אורן גרוסמן, אבנר קובלינר ויוסי קופר ז"ל.


במשך השנים הוקמו בתי-הספר לרחיפה: עגור, זום, סווינג-אפ, אריבה כנפיים, דביר ושמיים.


בי"ס "עגור" הוקם בשנת 1976 על ידי ארנון הרלב וזאב אינגבר כבית ספר לגלישה אווירית. בשנת 1987 החל ללמד רחיפה במצנחים. ארנון הרלב היה מתחרה בליגה לגלישה אווירית ובעל ידע וניסיון רחב בתחום זה. ארנון וזאב המשיכו להדריך בגלישה אווירית, במשולב עם הדרכה במצנחי רחיפה וממ"גים. זאב פרש מניהול בית הספר. ביה"ס ממוקם בחוף סי פאלאס בבת-ים.


ביה"ס "זום", שהוקם ב-1989, נסגר לאחר מותו של יאיר שחר ז"ל.


"סווינג אפ" הוקם ב1989 והיה קשור למפעל סווינג אפ. נסגר לאחר 8 חודשי פעילות.


"אריבה" ביה"ס הוקם ב1989 באילת. רוב פעילותו הייתה גרירות המשולבות בטיולי רחיפה במדבר. לימים התפתח ביה"ס, הועבר לנתניה ונוהל על ידי ד"ר דני עמיר. בית הספר נסגר בשנת 1998.


"כנפיים" הוקם ב1989 על ידי קובי רבנו ומיקי ויסלביץ, שהתמחו בגלישה אווירית והתחרו במסגרות הליגה בארץ ובתחרויות בעולם. מיקי ויסלביץ היה ממקימי הליגה הלאומית, יחד עם יאיר שחר ז"ל.

ב 1997 עבר בית הספר כנפיים להדריך ממ"גים בלבד.


"דביר" הוקם על ידי חזי דביר, מוותיקי הספורט ובעל ידע נרחב ברחיפה. עוסק בפרסום אוירי והדרכה בממ"גים.


"שמיים" בית הספר הוקם בשנת 1998 על ידי איתי לנואל, מדריך ותיק מבית הספר כנפיים. בית הספר ממוקם בהרצליה.


לסיום, ראוי להזכיר את מפעלי הייצור של מצנחי הרחיפה מתוצרת כחול-לבן: "עפקו" של אנטולי קוהן, ו"פרודיזיין" של אילן יעקובוביץ, אשר עוד בשנת 1991 עזרו לבתי-הספר ולאגודה להגיע לאן שהגיעו. 

חזרה לתפריט  



   מהו מצנח רחיפה?



מי מאתנו לא עמד אי פעם והביט בציפורים העפות בחופשיות אין קץ במרחבי השמיים?

כמה פעמים הרגשנו שמוכנים אנו לתת הכל כדי להחליף איתן מקום, לרחף באוויר בשלווה ולתנות אהבים עם הרוח, לגמוע מרחקים, להגביה חסרי דאגות אל העננים, ולהשאיר על הקרקע את טרדות היום-יום?


הרעיון להשתמש במצנח רחיפה נולד בשנת -1984 דווקא אצל מטפסי הרים, אשר חיפשו דרך קלה ומהירה לרדת מן ההר לאחר שכבשו את פסגתו. מאז אותם ימים חלה התפתחות רבה בתחום. המצנחים פותחו יותר ויותר והפכו לכנף אווירודינמית, המאפשרת למרחף טיסה לכל דבר ושהייה ארוכה באוויר.


ספורט מצנחי הרחיפה הוא הצורה הזולה, הקלה והפשוטה ביותר המאפשרת כמעט לכל אדם לטוס באופן עצמאי, מבלי להציב בפניו אתגר מסובך או פיזי !!


הדרך לרשיון הטיס היא הקצרה ביותר מכל ענפי התעופה. מחיר, משקל ונפח הציוד הוא הקטן ביותר, ומשך ההכנות לטיסה והקיפול בסופה הוא הקצר ביותר.

יום פעילות רחיפה מתבצע כך: מתקשרים למרכז המידע לקבל נתונים על מזג האוויר, קובעים עם החבר'ה, נוסעים לאתר, תוך דקות מספר נרתמים למצנח והופ... אתם באוויר. בסיום הטיסה מתקפל כל הציוד בתוך דקות לתרמיל גב, ואתם בדרך הביתה לקראת שבוע של ציפייה לטיסה הבאה. 

חזרה לתפריט 



   זכויות וחובות חברי האגודה



זכויות

רשיון וביטוח:תשלום דמי החבר מקנה רשיון רחיפה וביטוח צד שלישי . 

הביטוח מכסה הן פעילות במסגרת האגודה והן פעילות אישית, לא

מאורגנת. יש אפשרות לביטוח מורחב. הסבר נוסף בהמשך.

השתתפות בפעילויות האגודה: חבר אגודה רשאי להשתתף בכל פעילויות האגודה, ביניהן: תחרויות ליגה ארצית, ליגה לאומית וליגת מנועים, תחרויות שלא במסגרת ליגות, אירועים שונים וערבי הדרכה. כן יכול החבר להשתתף, בהתאם להישגיו, בנבחרות ישראל המייצגות אותנו באירועים בחו"ל. על פי "חוק הספורט", השתתפות באירועים ובתחרויות המאורגנים על ידי האגודה, מחייבת כיסוי ביטוחי בעבור תאונות אישיות ובגבולות המוגדרים בחוק זה.

פרסומים: חבר אגודה מקבל לביתו את כל פרסומי האגודה ואת המגאזין "כנפיים", ביטאון קלוב התעופה לישראל.

זכות לבחור ולהיבחר: כל חבר אגודה יכול להשתתף באסיפות הכלליות, לבחור ולהיבחר לוועד האגודה. זכותו של החבר לערער על כל החלטה או מדיניות של האגודה. הערעור מועבר למבקר האגודה.


חובות

ציות לתקנות: לטוס בהתאם לתקנות שפורסמו בספר העזר המבצעי, ולהוראות הטייס הראשי, המתפרסמות מעת לעת .

תשלום דמי חבר: לשלם במועד את דמי החבר כפי שייקבעו על ידי וועד האגודה.

רשיון רחיפה: יש לשאת את הרשיון בכל פעילות רחיפה.

מדבקה לקסדה: יש להדביק בחלק האחורי של הקסדה.

נוהל בעת תאונה: יש לדווח מייד על כל תאונה או כמעט תאונה. במצבים אלו יש לפעול לפי ההוראות בספר העזר המבצעי של אגודה.

בריאות: אין לטוס במידה ומצב בריאותך לא מאפשר טיסה בטוחה.

שמירת אתרים: יש לשמור על ניקיון וכשירות האתר בו אתה מרחף, וכן להיענות להוראות אחראי האתר או פקח הבטיחות בשטח.

תקינות הציוד: יש לשמור על תקינות הציוד וכן להעבירו בדיקות תקופתיות, כמתחייב מהוראות היצרן.

יש לטוס רק על ציוד מתאים מבחינת רמת הטיסה ומבחינת משקל המרחף. 

חזרה לתפריט 



   המלצות

ספר הטיסות: מומלץ למלא באופן רציף את ספר הטיסות )Log Book(. ספר זה ישמש הוכחה לשעות הטיסה המהוות תנאי לקבלת דרגה מתקדמת.

התעדכנות: להתעדכן על הנעשה באגודה באמצעות מרכז המידע הטלפוני ואתר האינטרנט של האגודה.


למרחף הטרי - כיצד להתארגן לפעילות קבוצתית

אם הנך חבר חדש באגודה ומרחף בצעדיו הראשונים, מומלץ לא לצאת לרחיפה לבד אלא להצטרף לקבוצה של מרחפים וותיקים ומנוסים יותר. כיצד להגיע אליהם? אפשר לפנות לבית-הספר בו למדת ולבקש שמות ומספרי טלפונים של מספר מרחפים מנוסים, להתקשר ולתאם עמם יציאה לפעילות משותפת. תוכל להיעזר בדף הקשר המופץ בין חברי האגודה וגם כאן באתר .


כדאי לזכור, שגם מרחפים וותיקים ומנוסים היו פעם מתחילים וזוכרים עוד את החששות, הפרפרים בבטן והברכיים הרועדות. לכן, הצג את עצמך ואת רמתך וניסיונך, ואל תהסס לבקש מידע ולהיעזר בחברים המנוסים.

יש להכיר את האתר את עמדת ההמראה ואת עמדת הנחיתה.

עמדת ההמראה: יש להכיר את תכונותיה המיוחדות - לאיזה רוחות היא מתאימה, תנאי שטח מיוחדים, מקומות בהם מומלץ להימנע מריחוף. בעת ההמראה אל תהסס לבקש עזרה, הימנעות מעזרה והדרכה יכולה להיות מסוכנת.

עמדת הנחיתה: הכר את מקום אתר הנחיתה ואת הבעיות המיוחדות של האתר.

הקפד לנחות בשדות שהאגודה שכרה. במקומות אחרים השתדל לנחות על השבילים ולהימנע מלנחות על קרקע שיש בה גידולים חקלאיים.

במפגשים הראשונים צור את קשריך ואסוף שמות ומספרי טלפון, כך שתוך זמן קצר תמצא את הקבוצה המתאימה לך לפעילות משותפת. קבוצות נוהגות להיפגש בנקודות מפגש מסוימות ולהתארגן במספר מצומצם של כלי-רכב.

כאשר מגיעים לאתר הרחיפה, משאירים בדרך כלל כלי-רכב אחדים בעמדת הנחיתה, ומספר מצומצם של כלי-רכב ממשיך לעמדת ההמראה. בסיום הפעילות יש לדאוג לאיסוף כל המשתתפים.

חשוב: אין להשאיר מרחף בשטח ללא איסוף, גם אם אינך מכיר מרחף זה. היום זה הוא, מחר זה יכול להיות אתה.


והעיקר, זהו ספורט חברתי, ובין המרחפים שוררת מערכת יחסים משפחתית וסיוע הדדי. הייה שותף למערכת זו ותהנה ממנה. 

חזרה לתפריט 



   אירועים ותחרויות



במהלך השנה מתקיימים מספר אירועים, בהם זכאי להשתתף כל חבר אגודה, בהתאם להגדרים הרשומים ברשיונו.


"עוד יאיר השחר": מדי שנה מתקיימת בנתניה תחרות לזכרו של יאיר שחר ז"ל מראשוני המרחפים בארץ, אשר הביא את הספורט לישראל ותרם לקידומו. יאיר נהרג באתר רחיפה בברזיל בשנת 1991, כאשר כבל חשמל שניתק מעמוד נפל עליו והרגו.

פורים בשחקים: מרחפים ומצנחי רחיפה מחופשים באוויר. האירוע הססגוני המיוחד מתקיים פעם בשנה בסמוך לחג הפורים באתרים שונים. אנו שואפים לקיימו מספר פעמים בשנה.

תחרויות ליגה: מתקיימות במסגרת ליגה ארצית, ליגה לאומית, ליגת מנועים וליגת ממ"גים. הסבר נרחב מובא בפרק מיוחד המוקדש לנושא.

אירועים מיוחדים: מדי פעם נערכים אירועים מיוחדים חד-פעמיים. המידע עליהם מגיע לחברים עם פרסומי האגודה ובאמצעות מרכז המידע הטלפוני. 

חזרה לתפריט 



   בטיחות



העיסוק בספורט הרחיפה, כרוך בסיכונים.

אם נקדיש את תשומת הלב הנדרשת לבטיחות בספורט נפחית את הסיכונים ונתרום בכך לפיתוח הספורט.


הכר את ספר העזר המבצעי ואת דף הטייס הראשי

ספר העזר המבצעי מכיל את כל החוקים, התקנות והנהלים הקשורים בעיסוק ברחיפה. המהדורה המעודכנת של הספר מופיעה כאן, באתר האינטרנט של האגודה. עיין בספר ולמד את הכללים הרלבנטיים עבורך. דף הטייס הראשי מכיל הוראות, התראות ומגבלות זמניים או חדשים, וכן תחקירי תאונות וארועים חריגים .


הכר את האתר שבו ברצונך לרחף

לכל אתר קיימים מספר מאפיינים. למד אותם לפני טיסה ראשונה באתר:

בדוק האם מותר לך לטוס באתר לכל אתר רחיפה מוגדרת דרגת המינימום לטיסה בו.

למד באילו ימים מותר לטוס באתר בחלק מהאתרים מותר לטוס רק בסופי שבוע ובחגים. במשך השבוע קיים איסור או הגבלות על טיסות. הטיסה ברכס מותרת בדרך כלל בכל ימי השבוע.

איסורים ספציפיים מתפרסמים במרכז המידע הטלפוני יש להאזין למרכז המידע לפני היציאה לטיסה.

למד את סביבת אתר ההמראה כיווני רוחות מתאימים, מקומות מסוכנים מבחינת רוטורים, מכשולים על הקרקע, קווי חשמל, מבנים ועוד.

למד את סביבת אתר הנחיתה פני השטח, כיווני נחיתה אפשריים, קווי חשמל, מכשולים על הקרקע, קירבה לכביש ועוד.


בדוק את מזג האוויר באתר

ביום שלפני הטיסה מומלץ להאזין לתחזית המתקבלת במרכז המידע של האגודה. נסיעה לאתר ללא רחיפה בגלל מזג האוויר לא מתאים היא חוויה מאכזבת למדי.

כיוון הרוח, עוצמת הרוח ובעיקר המשבים. תאונות רבות נגרמו עקב תשומת לב לא מספקת למשבים.

זכור, רוח של 25 קמ"ש יכולה להיות נעימה מאד לרחיפת רכס. אבל משבים של 40 קמ"ש הופכים את הטיסה למסוכנת ביותר.

שים לב לעננים באתר ובסביבתו.

כללית, העיסוק בספורט הרחיפה תלוי מאד במזג האוויר. השתתפות בקורס מטאורולוגיה מומלצת.


השתמש בציוד מתאים

אישור סוג - המצנח, המצנח הרזרבי והרתמה צריכים להיות מסוג שאושר לשימוש בארץ.

כשירות הציוד צריך להיבדק על ידי היצרן לפחות פעם בשנה. אם במשך השנה נתגלה פגם במצנח דאג לתקנו. מחירי התיקון - נמוכים. טיסה עם ציוד פגום - מסוכנת.

התאמה לדרגה טוס במצנח המתאים לדרגתך. טיסה במצנח מתקדם יותר מסוכנת.

התאמה למשקל טוס במצנח המתאים למשקלך.


ערבי בטיחות האגודה מקיימת מספר פעמים בשנה ערבי הדרכה בנושאים שונים מטאורולוגיה, נתיבי תעופה, תחקור תאונות ומצבים של כמעט תאונה ונושאים נוספים הקשורים לספורט. השתתפות בערבים אלה תשפר את הידע וכמובן את בטיחות הטיסה.

דיווחי אירועים חריגים חקירת אירועים חריגים ותאונות ופרסום הממצאים, המסקנות וההמלצות. המידע מתפרסם במענה הקולי ומתעדכן בהתאם. כמו כן מתפרסם המידע הכתוב בקישור מדף הטייס הראשי.

קורס מצבי חירום

הקורס חשוב לשיפור כישורי הטיסה. בקורס לומדים ומתרגלים איך להיחלץ ממצבים מסוכנים בזמן הטיסה ובעיקר איך להימנע מכניסה למצבים אלה. מעבר של קורס מצבי חירום מהווה תנאי הכרחי לקבלת דרגה 4 ולרשיון להטסת נוסע

מקור: http://parawiki.yuvdi.com/index.php?title=האגודה_הישראלית_למצנחי_רחיפה&oldid=466