הבדלים בין גרסאות בדף "תפעול תקלות 2001"
מ (דף חדש: ''דיון מעניין ששוחזר מפורום בטיחות ואוויראות של רוני לזר.'' ''הפורום הוצג ברשת בין השנים 2001-2004.'' ==נושא: …) |
(←נושא: חסה וחליל) |
||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
מהצד השני יש לציין כי תגובה מוטעית עלולה לעכב את ההתאוששות ואף להחריף את המצב. | מהצד השני יש לציין כי תגובה מוטעית עלולה לעכב את ההתאוששות ואף להחריף את המצב. | ||
| − | + | ===חוק הזהב להתמודדות מוצלחת עם תקלות רחיפה:=== | |
1. !DON'T PANIC | 1. !DON'T PANIC | ||
גרסה מ־08:02, 12 במאי 2010
דיון מעניין ששוחזר מפורום בטיחות ואוויראות של רוני לזר.
הפורום הוצג ברשת בין השנים 2001-2004.
תוכן עניינים
נושא: שיחרור הברקסים
תאריך: 08/11/2001 01:10:31
מאת: יניר בן דוד
בכל פעם שאנו רואים סרטים של תאונות לא צינו דבר שבשיעור הראשון בקורס שעשתי לימדו אותי וזה כשנקלעת למצב של חוסר שליטה דבר ראשון שחרר את הברקסים עד הסוף (לשחרר ולא לעזוב) למספר שניות לתת למצנח להתיצב ואז תמשיך לכוון אותו.
אשמח לקבל את תגובות החברים לנקודה זו.
יניר
נושא: חס וחלילה
תאריך: 08/11/2001
מאת: יובל דרורי
טוב שהעלת את הנושא,והלוואי שאנשים ימשיכו לשאול כי בנפשינו הוא...
כשאני הייתי חניך (באלף הקודם..) לימדו אותי שאם נקלעתי לבעיה למשוך שני ברקסים לחזה והכל יסתדר!?
אתה אומר שלימדו אותך לשחרר ברקסים וכו', האמת היא פשוטה לכל מצב בעיתי יש את התרופה המיוחדת לו . הנסיון הוא שילמד אותך,אבל יש קיצורי דרך כמו קורס מצבי חירום!!!
אולי תקבע לעצמך כלל בסיסי ואבסולוטי:תמיד לשמור כיוון החוצה מההר ואם התקלה מתרחשת בגובה רב:לשמור כיוון מקורי.
בתאוריה זה די פשוט,ברגע שהמצנח מסובב אותך בלי שביקשת זאת,תתנגד...
כמובן שמעשית זה יותר מסובך ובעיקר תלוי במהירות התגובה שלך.
שיחרור ברקסים יהיה נכון תמיד רק במקרה של הזדקרות(סימטרית). במיקרה של קריסה אתה חייב למשוך ברקס/ברקסים תליו במצב.
איך יודעים מה לעשות ומתי? סימולטור דימיוני,משחק נהדר שאפשר לשחק בו בזמן הנסיעה לאתר:דמה מצב ותתחיל לנתח אותו עם החבר'ה באוטו-זה עובד נהדר.
חלק נכבד מרכישת הנסיון תלוי גם בחופה שלך. במשך שנים אני צועק שמתחילים צריכים לטוס על מצנחים בסיסיים. הרי ממילא חניך שגמר קורס,לא ידע לנצל מצנח מתקדם ויכול להיבהל מהתנהגות מצנח שכזה.
אני טוען שכשמתחילים לטוס עם מצנח "בלוק",הכניסה לספורט הרבה יותר חלקה.
מצנח "בלוק" יקרוס פחות (טסתי 3 שנים על "בלוק" ומעולם לא הייתי צריך לעזור לו להפתח) יהיה הרבה יותר קל לחלץ אותו מצרות ועדיין אפשר ללמוד מה צריך לעשות כדי שבמצנח הבא, שיהיה יותר מתקדם ,לא יבהל המרחף מקיפולים קריסות וכל השאר.
יובל דרורי
נושא: חסה וחליל
תאריך: 09/11/2001
מאת: איתי אלמוג
אני מאוד רוצה להאמין כי לא קיבלת הנחייה שכזו ממדריך רחיפה מוסמך.
מקורה של גישה שכזו היא מן הסתם בשורשי ה"יהיה בסדר" הכל כך מוכר לנו, ומסתמכת על הרעיון (הפסול!) לפיו תקן הבטיחות מפצה על חוסר מיומנות (כמו גם על מז"א גרוע, רוטורים, ענני סערה, בוץ טובעני, צמיגים שחוקים, סוכר בדלק, הפסקות חשמל, פסטיבלי זמר ומס הכנסה).
אכן, מצנחי הרחיפה נושאי התקן נבחנו במגוון מצבי טיסה שונים ומשונים, אשר מכל אחד מהם נדרש המצנח להתאושש ללא התערבות טייס, תוך השפעה מקסימלית מותרת על כיוון הטיסה המקורי (סף זה שונה מדגם לדגם, בהתאם לרמת הבטיחות המוענקת לו).
יש לציין כי בדיקות התקן נערכות בתנאים מבוקרים, עם רתמה מסוג מסוים ובכיוונון מסוים ואינן בוחנות את המצנח בתנאי אמת של מז"א פעיל.
בנוסף, בדיקות התקן מציינות תהליך התאוששות מקסימלי (ללא התערבות טייס)... בכל המקרים, תגובת טייס נכונה תאיץ את ההתאוששות באופן ניכר.
אז אכן כן- יש סיכוי סביר מאוד שאם תשחרר את הברקסים בעת תקלה, יתאושש המצנח לבד, אך מאוד לא סביר כי הוא יעשה זאת מבלי לשנות את כיוון הטיסה.
צפה בסרטון 2 המובא כאן בפורום... המצנח פוגע בקרקע כשהוא פתוח, במצב טיסה. חסרות לו כ 2 שניות ו-20 מטר אופקיים כדי להחלץ מהשקיעה בה הוא נמצא ולחזור לטיסה אופקית.
20 המטרים האלה + הרבה גובה ביטחון חיכו לו בכיוון ההפוך (שהוא כיוון הטיסה המקורי).
מהצד השני יש לציין כי תגובה מוטעית עלולה לעכב את ההתאוששות ואף להחריף את המצב.
חוק הזהב להתמודדות מוצלחת עם תקלות רחיפה:
1. !DON'T PANIC
2. הבנה: הסכנה אינה נשקפת מהתקלה עצמה, כי אם מהסימפטום. לדוגמה, התקלה הנפוצה ביותר בזמן טיסה היא הקריסה החלקית (כפי שראינו בשני הסרטונים). ניתן (בקלות רבה ולאחר תרגול מועט!!!) להמשיך להטיס, לכוון ולהנחית מצנח בעת ש 60% מחופתו קרוסים ללא כל סיכון. קצב השקיעה יהיה כ 3.5 מ' לשניה (פחות ממצנח רזרבי).
לעומת זאת, גם קרסה של 20% בלבד תגרום לנו לשנות כיוון אם לא נגיב בניהוג נגדי.
משמע - התקלה (הקריסה) אינה מהווה סכנה. הסימפטום (שינו הכיוון הלא רצוני) - ועוד איך!
3. ביצוע: הסכנה קיימת בעת קרבה מיידית לקרקע או לכל גורם אחר שאינו עשוי מכמויות מסחריות של צמר-גפן.
לכן, בשלב ראשון, התקלה עצמה כלל אינה זכאית לקבל יחס.
כל ענייננו הוא לשמור את כיוון הטיסה הבטוח. ניהוג גוף ככל הניתן, עליו נוסיף ניהוג ברקס במידה הדרושה.
ושוב, העניין ניתן לתרגול בהדרכה. ב ק ל ו ת ! ! !
רק, ואך ורק לאחר שהסכנה המיידית להתנגשות (בקרקע או בכל גורם אחר) חלפה, נתפנה לטפל בתקלה, שסביר מאוד שכבר לא תהייה קיימת. בעיקר על מצנחים בעלי תקן מתחילים ותקן הביניים.
לסיכום:
1. DON'T PANIC
2. שמירת כיוון
3. תפעול התקלה
פרטים נוספים על תקן הבטיחות אפשר למצוא באתרי מכוני התקינה- קישורים בדף הקישורים של אתר האגודה.
איתי אלמוג.
