הבדלים בין גרסאות בדף "מרחפים למען החטופים"

גרסה מ־15:34, 12 בינואר 2010

מאת: ליאת הר-אבן, אוקטובר 2007.

מטס מצנחי הרחיפה למען החטופים,שנערך בשבת 29.09.07 בטיילת העיר נתניה, הוא אירוע נוסף,אחד מתוך עשרות אירועים אחרים,שנערכו בשנה וחצי האחרונות לציון הדרישה להשבתם המיידית של החטופים:אודי גולדווסר,גלעד שליט ואלדד רגב.

פעילויות אלה,נערכות ביוזמת משפחות החטופים,חברים וקרובי המשפחה וכן ביוזמתם המבורכת של מתנדבים רבים,הפונים אל עמותת "הבנים" ומסייעים בפעילות העמותה וכן יוזמים ומפיקים אירועים שונים,היוצאים בקריאה להשבת הבנים.

המשפחות,העלו לרשת האינטרנט את אתר "הבנים": באתר ישנו לוח אירועים מעודכן,המפרט את מגוון האירועים והפעילויות,שהתקיימו בשנה החולפת וכן רשימה של האירועים שעתידים להתקיים בשבועות הקרובים. כמו כן, מתועדים מסעותיהם של המשפחות בחו"ל לפגישות עם מדינאים שונים, השתתפותם בעצרות האו"ם ומפגשים עם אישים מהפוליטיקה העולמית ואחרים, במטרה לסייע לקידום השבת החטופים.

כזכור, גלעד שליט, חייל בגדוד שריון, נחטף ב-25 ליוני 2006, סמוך לישוב "כרם שלום" והוא מוחזק בשבי ע"י ארגון החמאס, ברצועת עזה. אלדד רגב ואודי גולדווסר, נחטפו ללבנון, ב-12 ליולי 2006, לאחר שרכב הסיור שבו נסעו,הותקף ע"י ארגון החיזבאללה. למחרת החטיפה, החל חיזבאללה בירי טילי קטיושה אל עבר ישובי הצפון.

באותו היום, צה"ל הגיב בתקיפת יעדי חיזבאללה בלבנון ובמשך 81 ימים, עד ל-14 לאוגוסט, התנהלה מלחמת לבנון השנייה, בה נהרגו אזרחים וחיילים מירי קטיושות ובקרבות שהתנהלו בשטחה של לבנון. בראשית המלחמה, הוגדרה התקיפה בלבנון תחת הכותרת מבצע "שכר הולם",שזכה להיקרא גם בשם "שינוי כיוון". בנאום שנשא בכנסת, ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ב- 17 ליולי, בראשית הקרבות בצפון, ציין כי אחת מהמטרות של מבצע "שינוי כיוון" היא השבת שני החטופים מלבנון. המלחמה הסתיימה ללא שחרור החטופים וללא קבלת כל אות חיים מהבנים.

מס' חודשים לאחר הפסקת האש, הוגדרה תקופת הלחימה בשם "מלחמת לבנון השנייה", ע"י ועדת השרים לטקסים וסמלים שהתכנסה בתאריך 21.03.07 והביאה את ההחלטה לאישורה הסופי של ישיבת הממשלה.

ביום השנה לחטיפתו של גלעד שליט, ב-25.06.07, שוחררה לתקשורת קלטת ובה נשמע גלעד שליט מקריא הודעה, מטעם גדודי עז א-דין אל-קסאם, המחזיקים אותו בשבי. מאז אותה הקלטה,לא חלה כל התקדמות במגעים לשחרורו של גלעד שליט.

משפחות גולדווסר ורגב טרם קיבלו אות חיים מיקיריהם, למרות בקשות חוזרות ונשנות של מדינת ישראל ומשפחות החטופים, לאפשר לארגון "הצלב האדום" לבקר את הבנים.

ב- 29.09.07, שבת בבוקר, התאספנו חברי "רוח הקודש" ברכס נתניה, סמוך למלון כרמל ("רוח הקודש" איננה כמובן קשורה לכת מיסיונרית נוצרית, זוהי התארגנות יזומה של מס' חברים, שמרחפים בזמנם הפנוי וכן שמו של אתר האינטרנט שמחבר ביניהם). הקמנו אוהל מאולתר, סידרנו את הציודים לרחיפה בעמדה וכמה חברים תלו בכביש הראשי של הטיילת דגלים וכרזות שקיבלנו מעמותת "הבנים".

יוגב, שהפיק את האירוע יחד עם עוד רבים וטובים, הביא איתו את כל הדגלים לרכבים לציוד הרחיפה ולשטח. גיא (בן זוגי) ואנוכי, התחלנו במלאכת חיבור השלטים לחבלים ובקבוקי מים. זהו,אוטוטו הכול מוכן.

כרגיל, אורי חמו, שתמיד חייב לעלות ראשון,"לבדוק את השמיים" ומכונה בשפת החברים בשם "אופטימוס" (יתר אופטימיות....או שמא נאיביות...) לקח שלט ועלה.

עשינו טסט וראינו "כי טוב". השלט מונח בסדר, עושה את העבודה וכל שנותר הוא למלא את השמיים בתמונות ושלטים, הרי לשם זה הגענו, לא?

כמובן, שאחרי אופטימוס, הצטרפו כל היתר, איש איש בזמנו, עם שלט או דגל הנושא את תמונת החטופים.

מצד אחד, חשתי שמחה: המשימה יצאה לדרך. מצד שני, הלוואי ולא היינו יוזמים אירוע שכזה.

חלק ממשפחות החטופים נכחו באותו שבוע בעצרת האו"ם, בעת ביקורו של נשיא אירן, אחמדינג'ד, בארה"ב. באותו ביקור הרצה בפני סטודנטים באוניברסיטת קולומביה, ביקור שזכה לביקורת נוקבת מצד גורמים רבים בארה"ב, ביניהם אנשי סגל אקדמי מאוניברסיטת קולומביה.

בנוסף, ביקר נשיא אירן בעצרת האו"ם בניו-יורק. ב- 26.09.07 נערכה מסיבת עיתונאים בניו-יורק, בהשתתפות נשיא אירן. קרנית גולדווסר פנתה אליו, הציגה את עצמה והאשימה אותו באחריות לחטיפת בעלה, אודי גולדווסר ואלדד רגב. קרנית דרשה ממנו לספק מידע על מצבם של החיילים החטופים ולאפשר לאנשי הצלב האדום לבקרם.

אחמדינג'ד סירב להתייחס לפנייתה של גולדווסר ואף בחר שלא להשיב לשאלות שהופנו לעברו על ידי עיתונאים ישראלים שנכחו במקום. קשה שלא להתרשם מעוצמתה של קרנית, הפועלת בנחישות ובקור רוח, לנוכח המצב חסר הודאות שבו היא חיה בחודשים האחרונים, אחרי החטיפה. ברור שהיא, יותר מכולנו, חשה כמה הסיטואציה הזו, היא בלתי נסבלת. רק לפני מס' חודשים, הייתה נשואה טרייה, סטודנטית בטכניון, עסוקה בשגרת יומה, שגרה שכעת הוא כה מייחלת לשובה.

אני מקווה שמטס הרחיפה יחד עם עוד הרבה אירועים שיחולו בשבועות הקרובים, לא יתנו לנו לשכוח, שהחטופים טרם שבו הביתה, למרות כל ההבטחות, התקוות ופעולות הממשלה שנעשו עד כה. אסור לנושא הזה לרדת מסדר היום הציבורי של ישראל, אין אנו יכולים להרשות לעצמנו להפסיק ולפעול למען שחרורם.

אולי לחבר חבלים לבקבוקים זו לא פעולה כ"כ חשובה, אבל בשבילי, זה סימל משהו, נתן לי תחושה, שזה לפחות המעט שאני יכולה לעשות למענם.

מקווה שבשנה הבאה נוכל להזמין את המשפחות יחד עם החטופים שחזרו הביתה למטס חגיגי. הפעם,לא אקשור בקבוקים לחבלים. פשוט אצלם עוד תמונות, הפעם את קרנית ואודי באותו פריים, על רקע מצנחי רחיפה בשמיים. לשם שינוי, כולנו נחייך, אבל באמת כולנו.

ליאת הר-אבן [email protected].

קישורים ותוספות

• סרטון מטס הרחיפה, עריכה: ספי דורי.