הבדלים בין גרסאות בדף "אמנון האן"
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Amnon2.jpg|left|thumb|250px|]] | [[תמונה:Amnon2.jpg|left|thumb|250px|]] | ||
| − | אמנון האן, תושב גבעתיים. מרחף משנת 1995 | + | אמנון האן, תושב גבעתיים. מרחף משנת 1995. |
חובב סיסים ומכהן כיושב ראש [http://www.sisim.co.il "עמותת ידידי הסיסים"] בישראל. | חובב סיסים ומכהן כיושב ראש [http://www.sisim.co.il "עמותת ידידי הסיסים"] בישראל. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
פרויקט תיבות הקינון בגבעתיים מצטרף לפרויקטים קיימים של תיבות קינון לבזים אדומים באזור אלונה, ותיבות קינון לתנשמות בבקעת הירדן. באירופה יש כבר עשרות אתרים שבהם הוצבו בהצלחה תיבות קינון לסיסים, ובחלקם מתקיים מעקב מצולם אחר תהליך בקיעת הגוזלים וגידולם. | פרויקט תיבות הקינון בגבעתיים מצטרף לפרויקטים קיימים של תיבות קינון לבזים אדומים באזור אלונה, ותיבות קינון לתנשמות בבקעת הירדן. באירופה יש כבר עשרות אתרים שבהם הוצבו בהצלחה תיבות קינון לסיסים, ובחלקם מתקיים מעקב מצולם אחר תהליך בקיעת הגוזלים וגידולם. | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה: אנחנו]] |
גרסה אחרונה מ־12:14, 27 בספטמבר 2010
אמנון האן, תושב גבעתיים. מרחף משנת 1995.
חובב סיסים ומכהן כיושב ראש "עמותת ידידי הסיסים" בישראל.
סיפורי הטיסה של אמנון בפאראוויקי[עריכה]
מאמר: תיבות הפגזים יהפכו לבית לציפורים[עריכה]
מאת: צפריר רינת.
פורסם בעיתון הארץ, 25/02/07
תושב גבעתיים מקים תיבות קינון לסיסים, שמפסיקים את מעופם רק כדי לקנן; בימים האחרונים החלו הלהקות לבוא לישראל
מספר תיבות ששימשו לאריזת פגזים לטנקים הונחו בימים האחרונים במחסן בבית הספר כצנלסון בגבעתיים. תושב העיר, אמנון האן, מתכוון לעשות בהם שימוש שונה מייעודן המקורי - להציבן מתחת לגג בניין בית הספר, שם יהפכו לתיבות קינון לסיסי חומות, ציפורים זריזות שהגיעו בשבועות האחרונים לישראל ויתחילו בקרוב בעונת הקינון.
בעבר נהגו הסיסים המגיעים לישראל ממזרח אפריקה, לקנן בסדקים ופתחים שונים בבתים, מבנים ציבוריים וחומות. על הכותל המערבי לבדו איתר הצפר הגרמני אולריך שטיגס כ-88 מקומות קינון. עם השנים שופצו בתים רבים והפתחים והסדקים נעלמו. יחד אתם, הלכו ופחתו אפשרויות הקינון של הסיסים שמספריהם ברחבי העולם הצטמצמו במידה ניכרת.
האן, שאחד מתחביביו הוא דאייה במצנחי רחיפה, מגדיר עצמו מעריץ ותיק של הסיסים בגלל התנהגותם האווירית. "אלו ציפורים השוהות כל הזמן באוויר, ויש להן מנגנון בגוף המאפשר להן לפרוס כנפיים, לדאות על זרמי אוויר חמים ולישון בעודן באוויר".
זוגות הסיסים נשארים ביחד כל חייהם, ובעונת הקינון בלבד יורדים לקרקע, נאחזים בציפורניהם בקירות המבנים ונכנסים לפתחים. לאחר שגדלים הגוזלים, הם מטילים עצמם מהקן ומתחילים בחיים של תעופה כמעט בלתי פוסקת.
האן השיג את הסכמת בית הספר כצנלסון ותחנת כיבוי האש של גבעתיים להתקין תיבות קינון. את ארגזי הפגזים הוא קיבל כתרומה מתע"ש (התעשייה הצבאית). בכל ארגז התקין האן שלושה פתחים למען הזוגות המקננים.
את תיבות הקינון הראשונות הציב האן מתחת לגג ביתו. כדי למשוך את הסיסים, הוא הרכיב מעל התיבות זוג רמקולים ובאמצעותם הוא משמיע קולות מוקלטים של סיסים. על התיבות הוא מרח טיח מחוספס כדי שהסיסים יוכלו להיאחז בהן ולהיכנס לתוכן.
לדברי האן, "הסיסים צריכים מקום שכבר מוכר להם כאתר קינון ופה היתה במשך שנים מושבה של מאתיים סיסים". עוד הוסיף כי "מקום הקינון צריך להיות בגובה של שלושה מטרים מהקרקע, כדי שהסיס ייצא לאוויר ויוכל מיד לצבור מהירות לתעופה".
בימים האחרונים כבר הגיעו הסיסים הראשונים שהם מעין גששים המאתרים מקומות קינון. לדברי האן, "אני מקווה שהשנה הם כבר ישתמשו בארגזים. אם זה לא יצליח ננסה שוב בשנה הבאה".
פרויקט תיבות הקינון בגבעתיים מצטרף לפרויקטים קיימים של תיבות קינון לבזים אדומים באזור אלונה, ותיבות קינון לתנשמות בבקעת הירדן. באירופה יש כבר עשרות אתרים שבהם הוצבו בהצלחה תיבות קינון לסיסים, ובחלקם מתקיים מעקב מצולם אחר תהליך בקיעת הגוזלים וגידולם.
