הבדלים בין גרסאות בדף "הזדקרות עמוקה (דיון)"

גרסה אחרונה מ־05:45, 22 ביוני 2010

הזדקרות עמוקה, הזדקרות מלאה, קריסה מלאה[עריכה]

דיון מעניין ששוחזר מפורום בטיחות ואוויראות של רוני לזר.

תאריך: 29/03/2002 09:34:15

מאת: עמוס פרל

חג שמח !

כדאי שנרחיב את הדיבור ונוסיף למונחי המילון את המושגים הזדקרות עמוקה,הזדקרות מלאה ,קריסה מלאה.

ההבדלים בינהם והאם יש הבדלים משמעותיים לסוג וגיל המצנח במיוחד להזדקרות עמוקה.

וכן לתת את הדעת בכניסה ויציאה ממצבים אלו.

בימים האחרונים הפורום התחיל לשעמם ולא כותבים מספיק על נושא בטיחות.

עמוס/שתמיד מוכן ללמוד מהמקצוענים

תגובה: אודות "הזדקרות עמוקה"[עריכה]

שימו לב: המאמר המתורגם המובא להלן של ברוס גלודשמיט פורסם בשנת 1995.

תאריך: 29/03/2002 23:09:07

מאת: אמנון האן

לעמוס שבת שלום.

בפסח לפני 5 שנים התרסקתי בתאונה בזיכרון שבשיקום הארוך ממנה היה לי גם המון זמן לקרוא ובהיותי איטר יד ימין שנפגעה (בין היתר) יכולתי להקליד מאמרים למחשב בידי השמאלית.

המקצוען שגילתי היה Bruce Goldsmith האנגלי, שהוא טייס ניסוי ומתכנן מצנחים ומזה שנים רבות כותב טור קבוע בעיתון ה- Cross Country. אני מתכתב איתו דרך Email ומתייעץ בו לא מעט.

אני מצרף תרגום כתבה של בעניין "הזדקרות עמוקה" משנת 1995 אותו תרגמתי:

תופעת ה- Deep Stall - ה"הזדקרות עמוקה"

בראש וראשונה כדאי לדעת שתופעה זו נקראת גם Parachutage בצרפתית ו- Sacflug בגרמנית (או פאראשוטל בעברית).

כאשר מצנח הרחיפה נמצא במצב המוגדר כ- Deep Stall, הכוונה היא שהחופה הפסיקה לטוס ככנף רגילה והוא נמצא בשקיעה אנכית כמצנח עגול רגיל.

הכנף במצב Deep Stall נמצאת למעשה בהזדקרות מלאה, אך מאחר וברוב המקרים הללו הכנף יציבה וכך גם השקיעה, יש נטיה לחשוב שמצנח הרחיפה נמצא עדיין בטיסה.

הדבר אינו נכון וקצב השקיעה במצב זה הנו כ- 10 מטרים בשניה, קצב גבוה מאוד ומסוכן ביותר.

חשוב לדעת שכל מצנח רחיפה יכול להיכנס למצב זה כשההבדל העיקרי הוא בין חופה "בטוחה" לחופה "לא בטוחה", ובמילים אחרות בקלות, או בקושי בה יצא המצנח מהמצב הזה.

רצוי לראות כיצד טייסי ניסוי כוללים תרגיל Deep Stall במהלך ניסוי החופה, כאשר ישנן 3 דרכים:

1 - הבאת המצנח לנקודת ההזדקרות שבה נפסקת מהירות ההתקדמות וקצוות החופה מתחילות להתקפל לאחור ואז שחרור הברקסים ומשיכתם לסירוגין עד לכניסת החופה להזדקרות העמוקה.

2 - משיכה איטית של רצועות ה- D עד שהחופה תיכנס למצב Deep Stall.

3 - ביצוע B-Stall על ידי משיכת רצועות ה- B ושחרורן באופן איטי.

כל התרגילים הנ"ל דורשים דיוק רב, מיומנות ומידה רבה של זהירות על מנת לבצעם נכונה מאחר וטעות עלולה להסתיים באופן קשה ביותר ובשום פנים ואופן לא לנסותם, אלא תחת פיקוח של מדריך מוסמך.

כאשר החופה נמצאת במצב הזה, בודק טייס הניסוי את משך הזמן שלוקח לה לחזור למצב טיסה רגיל.

מקובל שבחופות למתחילים משך הזמן הוא 4 שניות ובחופות מתקדמות ותחרותיות ("חמות")8 שניות.

לאור העובדה שהשקיעה "יציבה" והחופה שלמה, יש בעיה לזהות את המצב, במיוחד אם אתה נמצא בגובה רב ואין לך כל גוף או עצם קרקעי להתייחס אליו ולקבל מושג על קצב שקיעתך.

עליך להיות מודע לאמצעי הזיהוי הבאים:

1 - קצב שקיעה גבוה.

2 - אין כל מהירות התקדמות.

3 - לחץ חופה נמוך ביותר ותחושה של רכות חריגה בברקסים.

4 - אין אפשרות לשלוט על כוון הטיסה על ידי הברקסים.

האפשרות להיכנס למצב הזה באופן בלתי מכוון גם בחופות "חמות" היא נמוכה ביותר.

בכל מקרה, רצוי לדעת כיצד ניתן לצאת ממצב זה באופן יזום:

1 - משוך בעדינות את רצועות ה- A כ- 5 עד 10 ס"מ על מנת להוריד את זווית ההתקפה ולהחזיר את הזרימה אל מעל לחלקה העליון של הכנף ובכך להוציאה מההזדקרות.

2 - התחל סיבוב על ידי משיכת אחד הברקסים בלבד, אך שים לב לבל תכנס למצב סחרור (Spin) שמאוד קל להיכנס אליו במצב זה.

3 - משוך בחוזקה בשני הברקסים מלוא הדרך מטה ושחררם. נסה זאת פעם נוספת במידה ולא הייתה תגובה לפעם הראשונה. בדרך זו תטולטל החופה קדימה ולאחור ובתנועתה קדימה תאפשר לאוויר לחזור ולזרום מעל לחלקה העליון ובכך תצא מההזדקרות.

היה נכון לרסן את צלילת המצנח לפנים שתתרחש ברגע שהוא יצא מההזדקרות, מאחר והצלילה יכולה להיות חריפה עד כדי כך שהחופה תגיע להיות ניצבת לקרקע.

ישנם מקרים בהם קיימת האפשרות לכניסה בלתי יזומה למצב זה והם:

1 - אטימות נמוכה מהמותר של בד המצנח.

2 - שינוי באורך המיתרים מהמידה המקורית.

3 - עומס כנף לא מתאים, בשתי האפשרויות, גם מעבר וגם מתחת למגבלת היצרן.

4 - שחרור איטי של רצועות ה- B בתרגיל B-Stall.

5 - ביצוע Big Ears ושחרורם.

6 - שימוש חריג בברקסים כאשר החופה נמצאת כבר בזוית התקפה גדולה כבהמראה, או בכניסה לתרמיקה.

לסיכום, הדבר המעשי והיעיל ביותר לעשות על מנת להעריך נכון תופעות מסוג זה ועוד אחרות הנה לעבור את קורס מצבי החירום.

שבת שלום

תגובה: דוגמא לשימוש מכוון בהזדקרות עמוקה[עריכה]

תאריך: 30/03/2002 01:18:05

מאת: יעקב גרזון

(נא לקרוא גם את ההערה של איתי אלמוג לסיפורו של יעקב)

אמנון ההסבר שלך כאן מעולה, רוצה לשתף בשימוש מכוון בהזדקרות עמוקה, שבת קייצית לפני כמה שנים, שעות הצהרים,במבוא חמה, ממריא עם קונטסט ברוח די חזקה, יש מצנחים באויר ונראה שהתנאים הטרמליים מעולים, תוך כרבע שעה הגעתי כבר לגובה של כ-800 מטר מעל לרמה, כאן אני מזהה בריזה חזקה מתקרבת כחזית שחורה על הכנרת, ברור לי כי עלי לאבד גובה במהירות ולנחות, לפני שאסחף לסוריה, מתרגולים שעשיתי בעבר עם הקונטסט מצאתי כי B-STALL היה היעיל ביותר לאיבוד גובה.

די קשה להחזיק את הרצועות משוכות, אחרי כמה דקות הידים כבר מתעיפות, שחרור איטי של הרצועות משאיר את המצנח במצב של הזדקרות עמוקה, ואני ממשיך לאבד גובה בקצב מהיר בלי הצורך להתאמץ להחזיק את הרצועות,כשרוצים להגיע מהר לנחיתה, ואיבוד הגובה נעשה ללא ממאמץ ההרגשה טובה.

התרווחתי ברתמה והמתנתי להחלצות הטבעית של המצנח למצב טיסה מוכן לרסן כשירוץ קדימה, במבחינה זאת הקונטסט הוא בלתי צפוי לפעמים נחלץ לבד תוך כמה שניות ולפעמים זקוק למשיכה עדינה ברצועות הקדמיות, הפעם זה לא קורה, ואני בהרגשת הקלה מגיע ל 80- 100 מטר מעל לשטח דוחף קלות את הרצועות הקדמיות והמצנח מגיב מיד בריצה קדימה וחוזר לטיסה רגילה.

הנחיתה ברוח של כ- 30 קמ"ש, צפון לעמדה, בשדה פתוח, עשר דקות אחר כך מגיעה הבריזה, משבים של מעל ל-40 קמ"ש, סיים לקפל את המצנח, ומודה למי שהמציא את ההזדקרות העמוקה.

שביל החדשים ברחיפה אני רוצה להוסיף כי כיום אני טס על מצנח אחר שבו כשאני רוצה לאבד גובה במהירות, קפול האוזניים הוא היעיל ביותר ויש לשם כך מיתר מיוחד, כך שאל תאמצו את הסיפור שלי כשיטה הנכונה והיחידה, תלמדו את המצנח שלכם ואת מה שמתאים לכם.

שנפגש באויר בהקדם (:

תגובה: גורם המזל[עריכה]

תאריך: 30/03/2002 13:08:06

מאת: איתי אלמוג

יעקב שלום,

תרשה לי להסתייג ממה שעלול להתפרש כהמלצה לשימוש ב-DS (הזדקרות עמוקה) כאמצעי בטוח לאיבוד גובה, על כל מצנח שהוא. (גם אני טסתי בזמנו על ה-Contest ואני מכיר את הנטייה שלו ל- DS.)

מדובר במצב בעל יציבות גבולית, העלול להפוך לסחרור או לפרסה קדמית (ביגל'ה) מכל נאד של יתוש (ותסלחו לי על הצרפתית), יהא זה משב רוח, טרמיקה, או אפילו הישענות לצד מסויים ברתמה.

מעבר לזאת: מדובר במצב בו אין למצנח מהירות אופקית. ז"א שמהירותו הקרקעית היא מהירות הרוח, ומי שיתחיל בתמרון מעל שדה נחיתה נבחר, יסיימו רחוק משם במקרה של רוח חזקה.

אז הצליח לך עם ה-DS, ועל כך אני מאוד שמח, אך לדעתי שיחק לך המזל בעניין.

אגב, אני משוכנע שאם תחזור ל-Contest ותערוך השוואות, תמצא כי גם במצנח זה (כמו בכל מצנח אחר) השיטה הבטוחה והיעילה ביותר לאיבוד גובה מהיר ומבוקר היא Big Ears בשילוב עם Speed System.

גם קצב שקיעה של 7 - 8 מ"ש, גם ניהוג מלא, גם מהירות אופקית טובה.

DS הוא תופעת לוואי של תמרונים מסויימים במקרה הטוב, או של תחזוקה לקוייה במקרה הרע, וכך צריך להתייחס אליו.

דע לזהותו, ודע לצאת ממנו חלק.

איתי אלמוג.

תגובה: דורש תיקון[עריכה]

תאריך: 30/03/2002 04:23:50

מאת: איתי לנואל

אמנון שלום,

המאמר אותו תירגמת ישן, וחלק מדרכי ההחלצות המוצעות בכתבה עברו מהעולם ואף מומלץ *לא להשתמש בהן* !!!

גרזון ידידי חג שמח,

אין שימוש מכוון או מומלץ לאיבוד גובה בשיטה זאת ויש הגורסים שזה אפילו מסוכן.

זה שהמצנח עליו אתה טס (DHV 2-3) אוהב להשאר בהזדקרות עמוקה, זה כבר סיפור אחר.

חג שמח

איתי לנואל

שמיים מצנחי רחיפה