הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:אמיר בלץ"
(←דברים לזכרו של אמיר מאת חברו הטוב, שלומי באשי) |
מ |
||
(10 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
+ | __NOTOC__ | ||
= דברים לזכרו של אמיר בלץ ז"ל = | = דברים לזכרו של אמיר בלץ ז"ל = | ||
+ | |||
+ | == "אם אתה שומע אותי..." מאת: אחייניתו אור בת ה-10 == | ||
+ | {| align="center" | ||
+ | |[[תמונה:LetterToAmir-1.jpg|left|thumb|300px|]] | ||
+ | |[[תמונה:LetterToAmir-2.jpg|left|thumb|300px|]] | ||
+ | |} | ||
+ | |||
+ | == איך נפרדים ממך אמיר (דברים מאת ליטל אחותו) == | ||
+ | |||
+ | איך נפרדים ממך אמיר. אמיר המקסים , היפה , האהוב באדם. | ||
+ | |||
+ | אמיר המכונה גם ,אמירי, אמירוש, זמי, אהובנו, היקר לנו מכל, | ||
+ | |||
+ | רציתי להתחיל מחלום שמלווה אותי שנים , חלום שחלמתי שכשהייתי ממש קטנה , אולי בת שמונה. חלמתי אז שמשהו ממש רע קורה לך (כנראה חלמתי את היום). | ||
+ | |||
+ | אני זוכרת איך זחלתי מהמיטה שלי באותו לילה , הלכתי לחדרך ונכנסתי למיטתך, חיבקתי אותך חזק וישנתי איתך והבטחתי לעצמי שאני אשמור עלייך תמיד. | ||
+ | |||
+ | אני זוכרת כמה פחדתי כשהלכת לקורס טייס ואח"כ כשהיית בצנחנים, בלבנון. איך נשארתי ערה בלילות ורעדתי שמשהו יקרה לך. אחי היקר מכול. אני זוכרת איך שיניתי את עמדותיי כשהבנתי פתאום ששום דבר בעולם לא שווה לי אותך, אחי האהוב. | ||
+ | |||
+ | היום אני מבינה שקיבלתי עוד עשרים שנה של חסד מאז הצבא. | ||
+ | |||
+ | הפחד המשיך ללוות אותי/אותנו גם אח"כ כשעבדת בברזיל וגם כשהקמת חברה שעבדה בקזחסטאן. תמיד חששנו לך, ספרנו את השעות והימים עד שתחזור. וקיווינו שהכול יהיה בסדר. | ||
+ | |||
+ | אמירי, קשה לתאר את עוצמת האהבה ששררה בין כולנו לבינך - אביך,אחיך, אחיותיך. היית עטרת ראשנו. ראינו בך תמיד את הטוב ביותר - איש של טוב לב ,תמימות , רגישות, ערכים , נתינה ואכפתיות אין סופית. . ועם זאת איש של מצוינות ויציבות שהתבטאו בכול מה שעשית. | ||
+ | |||
+ | אמירי, כמה אהבת לשבת בביתך אותו עיצבת בחוש האסטטיקה המדהים שניחנת בו ובמרפסת הכי יפה בעיר, שעשית לבדך. כמה נהנית להתעמק שם בסקרנות האין סופית שלך בספרים, בעיתונות, במוסיקה ובסרטים. | ||
+ | |||
+ | קראת מגוון עצום של ספרים, חלקם הרב ספרי עיון מורכבים ואוטוביוגרפיות ארוכות ששאבו אותך אליהם. כמה אהבת את ספריו הקשים והטרגיים של תומס מאן. אולי זה היה רמז נוסף לכך שגם חייך יהיו טרגיים כחיי גיבוריו.כמה סימבולי שאתה נקבר ביום השואה, כשאחד הנושאים שהכי התעמקת בהם היה הרייך השלישי והשואה.. | ||
+ | |||
+ | אמירי, חיפשת את השלמות תמיד, לא יכולת להסתפק בפחות, אנחנו יודעים כמה זה היה קשה לך. כמה ייסרת את עצמך בדרך הזו. אני מצטערת שלא הייתי שם יותר להקל עליך את כובד הייסורים. | ||
+ | |||
+ | ופתאום לאחרונה פרחת לנו יותר עם טיולי האופניים עם ניב, עם רצון להתחלות חדשות, עם השמחה ביום הולדתך ביום הרביעי האחרון. | ||
+ | |||
+ | אמירי אהובנו , מהיכן נביא את הכוח להתמודד עם לכתך. אתה שהיית ראש תפארתנו וכוחנו. לא דמיינתי מעולם חיים בלעדיך. בלי קולך, בלי לראות אותך, בלי לגעת בך, בלי תמיכתך. לא יכולה לדמיין עולם בלעדייך. זוכרת איך היית מתקשר אלי לעיתים קרובות למשרד בשעה שש וחצי ונוזף בי – את במשרד? למה ? מה עם החיים שלך ? | ||
+ | |||
+ | אמירי, אנחנו היינו אמורים לדאוג לאבא וליוסי ביחד. | ||
+ | |||
+ | רציתי לצטט כאן כמה משפטים מהיומיים הקשים האחרונים – | ||
+ | |||
+ | אושרת אמרה – הוא היה האח הכי דואג שהיה לי. | ||
+ | |||
+ | יוסי לא מפסיק לומר – כמה טיפלת בו במסירות בתקופותיו הקשות. | ||
+ | |||
+ | רוית – שרק לפני שבועיים לקחת את בנותיה, שאהבו אותך מכל, ליום כיף, לא יודעת איך נמלא את החסר. | ||
+ | |||
+ | אפי – כמה כאב יש באפי על לכתך. כמה עצב. מלח הארץ. הטוב ביותר שאפשר לקבל בעולם עלה בסערה השמיימה. | ||
+ | |||
+ | הדר אמרה שאתה כל כך צעיר אז איך זה יכול להיות שמתת ? היא הבטיחה שכשהיא תגדל היא תחפור באדמה ותוציא אותך החוצה | ||
+ | |||
+ | פז אמרה שהיא חלמה שאתה מופיע ואומר – עבדתי עליכם, אני חי! | ||
+ | |||
+ | אמנון אמר כששמענו – זה לא פייר הוא כל כך טוב. | ||
+ | |||
+ | ואבא – אבא שלנו שבור לגמרי, הוא לא מפסיק לספר איך הוא מבשל ומחכה לך שתבוא אליו. איך הבית מואר ברגע שאתה נכנס לתוכו. הוא לא ציפה. הוא אפילו לא ידע שאתה אמור לצנוח בשישי. | ||
+ | |||
+ | אמירי, תמיד חיפשת את השקט והשלווה. חלמת על בית פרטי במקום פסטורלי וירוק, אני זוכרת את שיטוטינו האין סופיים לחפש בתים יפים במושבי השרון. כמה אהבת להראות לי. | ||
+ | |||
+ | ניסינו למצוא לך מקום דומה , שיהיה הכי מתאים לך., בו תהיה מנוחתך לעולמים. | ||
+ | |||
+ | אמירי, שלנו אני מסיימת ורוצה לומר לך, אהובנו, שתמיד, כל עוד נהיה נאהב אותך. אתה חלק בלתי נפרד מאיתנו. תמיד תהיה. תודה שנתת לנו את הזכות ואת עונג האין סופי להיות איתך. | ||
== דברים לזכרו של אמיר מאת חברו הטוב, שלומי באשי == | == דברים לזכרו של אמיר מאת חברו הטוב, שלומי באשי == | ||
− | [[תמונה:AmirBalatz3.jpg|left|thumb| | + | [[תמונה:AmirBalatz3.jpg|left|thumb|500px|]] |
לאמיר | לאמיר | ||
שורה 51: | שורה 112: | ||
שלומי | שלומי | ||
+ | |||
+ | |||
+ | == הלוויתו של אמיר בלץ == | ||
+ | מאת: ניר ארואסטי. | ||
+ | |||
+ | אפריל 11, 2010. | ||
+ | |||
+ | היה מרגש והכי עצוב שיכול להיות, כאשר איש בריא אהוב על משפחתו וחבריו, אוהב, נדיב ואלו ששמעתי היום אמרו שטוב ליבו היה ממעלותיו,נקטף בטרם עת בלי שהגיע לשיא חייו. | ||
+ | |||
+ | להודעה זאת אני ממנה אותי לנציג של כולם! | ||
+ | |||
+ | מעמיד את כולנו ממש כמו במסדר, | ||
+ | |||
+ | מעניק לך אמיר, בשם כל קהילת המרחפים את כנפי הטייס הנחשקות. | ||
+ | |||
+ | טוס לך אל על למרומים וטוס עם מלאכים, תנוח על עננים, ושמור עלינו ממרומים. | ||
+ | |||
+ | מאיתנו, רובנו לא זכינו להכיר אותך, אך מרגישים חברים הכי טובים, מרכינים את ראשנו בכאב.... | ||
+ | |||
+ | תודה לחברים שהגיעו היום, נציגות נפלאה! | ||
+ | |||
+ | לאילו שפתחו את הלב והכיס לאירגון הזר. | ||
+ | |||
+ | ישר כח! |
גרסה אחרונה מ־08:36, 21 באפריל 2010
דברים לזכרו של אמיר בלץ ז"ל[עריכה]
"אם אתה שומע אותי..." מאת: אחייניתו אור בת ה-10[עריכה]
איך נפרדים ממך אמיר (דברים מאת ליטל אחותו)[עריכה]
איך נפרדים ממך אמיר. אמיר המקסים , היפה , האהוב באדם.
אמיר המכונה גם ,אמירי, אמירוש, זמי, אהובנו, היקר לנו מכל,
רציתי להתחיל מחלום שמלווה אותי שנים , חלום שחלמתי שכשהייתי ממש קטנה , אולי בת שמונה. חלמתי אז שמשהו ממש רע קורה לך (כנראה חלמתי את היום).
אני זוכרת איך זחלתי מהמיטה שלי באותו לילה , הלכתי לחדרך ונכנסתי למיטתך, חיבקתי אותך חזק וישנתי איתך והבטחתי לעצמי שאני אשמור עלייך תמיד.
אני זוכרת כמה פחדתי כשהלכת לקורס טייס ואח"כ כשהיית בצנחנים, בלבנון. איך נשארתי ערה בלילות ורעדתי שמשהו יקרה לך. אחי היקר מכול. אני זוכרת איך שיניתי את עמדותיי כשהבנתי פתאום ששום דבר בעולם לא שווה לי אותך, אחי האהוב.
היום אני מבינה שקיבלתי עוד עשרים שנה של חסד מאז הצבא.
הפחד המשיך ללוות אותי/אותנו גם אח"כ כשעבדת בברזיל וגם כשהקמת חברה שעבדה בקזחסטאן. תמיד חששנו לך, ספרנו את השעות והימים עד שתחזור. וקיווינו שהכול יהיה בסדר.
אמירי, קשה לתאר את עוצמת האהבה ששררה בין כולנו לבינך - אביך,אחיך, אחיותיך. היית עטרת ראשנו. ראינו בך תמיד את הטוב ביותר - איש של טוב לב ,תמימות , רגישות, ערכים , נתינה ואכפתיות אין סופית. . ועם זאת איש של מצוינות ויציבות שהתבטאו בכול מה שעשית.
אמירי, כמה אהבת לשבת בביתך אותו עיצבת בחוש האסטטיקה המדהים שניחנת בו ובמרפסת הכי יפה בעיר, שעשית לבדך. כמה נהנית להתעמק שם בסקרנות האין סופית שלך בספרים, בעיתונות, במוסיקה ובסרטים.
קראת מגוון עצום של ספרים, חלקם הרב ספרי עיון מורכבים ואוטוביוגרפיות ארוכות ששאבו אותך אליהם. כמה אהבת את ספריו הקשים והטרגיים של תומס מאן. אולי זה היה רמז נוסף לכך שגם חייך יהיו טרגיים כחיי גיבוריו.כמה סימבולי שאתה נקבר ביום השואה, כשאחד הנושאים שהכי התעמקת בהם היה הרייך השלישי והשואה..
אמירי, חיפשת את השלמות תמיד, לא יכולת להסתפק בפחות, אנחנו יודעים כמה זה היה קשה לך. כמה ייסרת את עצמך בדרך הזו. אני מצטערת שלא הייתי שם יותר להקל עליך את כובד הייסורים.
ופתאום לאחרונה פרחת לנו יותר עם טיולי האופניים עם ניב, עם רצון להתחלות חדשות, עם השמחה ביום הולדתך ביום הרביעי האחרון.
אמירי אהובנו , מהיכן נביא את הכוח להתמודד עם לכתך. אתה שהיית ראש תפארתנו וכוחנו. לא דמיינתי מעולם חיים בלעדיך. בלי קולך, בלי לראות אותך, בלי לגעת בך, בלי תמיכתך. לא יכולה לדמיין עולם בלעדייך. זוכרת איך היית מתקשר אלי לעיתים קרובות למשרד בשעה שש וחצי ונוזף בי – את במשרד? למה ? מה עם החיים שלך ?
אמירי, אנחנו היינו אמורים לדאוג לאבא וליוסי ביחד.
רציתי לצטט כאן כמה משפטים מהיומיים הקשים האחרונים –
אושרת אמרה – הוא היה האח הכי דואג שהיה לי.
יוסי לא מפסיק לומר – כמה טיפלת בו במסירות בתקופותיו הקשות.
רוית – שרק לפני שבועיים לקחת את בנותיה, שאהבו אותך מכל, ליום כיף, לא יודעת איך נמלא את החסר.
אפי – כמה כאב יש באפי על לכתך. כמה עצב. מלח הארץ. הטוב ביותר שאפשר לקבל בעולם עלה בסערה השמיימה.
הדר אמרה שאתה כל כך צעיר אז איך זה יכול להיות שמתת ? היא הבטיחה שכשהיא תגדל היא תחפור באדמה ותוציא אותך החוצה
פז אמרה שהיא חלמה שאתה מופיע ואומר – עבדתי עליכם, אני חי!
אמנון אמר כששמענו – זה לא פייר הוא כל כך טוב.
ואבא – אבא שלנו שבור לגמרי, הוא לא מפסיק לספר איך הוא מבשל ומחכה לך שתבוא אליו. איך הבית מואר ברגע שאתה נכנס לתוכו. הוא לא ציפה. הוא אפילו לא ידע שאתה אמור לצנוח בשישי.
אמירי, תמיד חיפשת את השקט והשלווה. חלמת על בית פרטי במקום פסטורלי וירוק, אני זוכרת את שיטוטינו האין סופיים לחפש בתים יפים במושבי השרון. כמה אהבת להראות לי.
ניסינו למצוא לך מקום דומה , שיהיה הכי מתאים לך., בו תהיה מנוחתך לעולמים.
אמירי, שלנו אני מסיימת ורוצה לומר לך, אהובנו, שתמיד, כל עוד נהיה נאהב אותך. אתה חלק בלתי נפרד מאיתנו. תמיד תהיה. תודה שנתת לנו את הזכות ואת עונג האין סופי להיות איתך.
דברים לזכרו של אמיר מאת חברו הטוב, שלומי באשי[עריכה]
לאמיר
היית לי כמו אח. אח מספר שלוש
לפעמים כמו אח קטן ולפעמים כמו אח גדול
כי אי אפשר לתאר אחרת את מי שמגיל 4 הולך איתך צמוד ולצערי גם עד לרגע האחרון והאומלל.
היינו יחד צמוד מגן טרום חובה ועד ליום גיוסך לצה"ל
8 שנים רצופות ישבנו זה ליד זה בשולחן בית הספר
האחריות שלך, הפדנטיות השאיפה לשלמות הדהימה אותי כל פעם מחדש
הן בתור ילד והן בתור בוגר.
בכל יום בשבע ורבע בבוקר שמעתי את הצלצול באינטרקום שאותת לי לרדת
כדי שנלך לבית הספר. אף פעם לא איחרת, תמיד בזמן, תמיד בבגדים נקיים ומסודרים ילקוט מצוחצח, והופעת למופת.
אחר כך 8 שנים החלפנו ואני זה שהייתי בא לצלצל לך באינטרקום לבית הספר התיכון.
התרגשנו הרבה ביחד, צחקנו, אהבנו, רבנו, השלמנו ותמיד ידעתי שאתה שם בשבילי
מה שאצטרך, מתי שאצטרך – אני יכול לסמוך. כזה הייתה
היית עמוד התווך במשפחה ושכאימך נפטרה ואתה רק תלמיד ביסודי, לקחת על עצמך את העול
דאגת למשפחה ועשית את מה שאתה יודע לעשות הכי טוב- לסדר ולטפל בעניינים.
רצית ללמוד בטכניון והצלחת להתקבל. אני זוכר איך התקשרת אלי וביקשת שאבוא איתך ליום הראשון של הלימודים בטכניון – ראיתי שאתה מתרגש אבל יחד עם זאת דואג, דואג איך תוכל לעזוב את אבא ויוסי ומי ידאג ?
אחרי שסיימת והתחלת לעבוד הגיעה ההצעה לשליחות בברזיל. דיברנו על זה וכמובן שביום הטיסה ביקשת שאבוא איתך לשדה.
בכל מה שעשית הצלחת
חשבתי אתמול על מילה מתאימה אשר תגדיר אותך הכי נכון. ולא הייתי צריך לחפש הרבה. מיוחד.
כל מי שמכיר אותך יסכים שלהגדיר אותך כך זה כל כך נכון, כי היית אדם מיוחד במינו, זן נדיר שמסרב להתפשר על פחות משלמות ואם לא מצאת את השלם אז ידעת להגיד – "לא תודה".
אין עוד הרבה אנשים מיוחדים כמוך
אני אזכור אותך תמיד, פערת בור בליבי
עכשיו תנוח לך - חבר מיוחד שלי.
שלומי
הלוויתו של אמיר בלץ[עריכה]
מאת: ניר ארואסטי.
אפריל 11, 2010.
היה מרגש והכי עצוב שיכול להיות, כאשר איש בריא אהוב על משפחתו וחבריו, אוהב, נדיב ואלו ששמעתי היום אמרו שטוב ליבו היה ממעלותיו,נקטף בטרם עת בלי שהגיע לשיא חייו.
להודעה זאת אני ממנה אותי לנציג של כולם!
מעמיד את כולנו ממש כמו במסדר,
מעניק לך אמיר, בשם כל קהילת המרחפים את כנפי הטייס הנחשקות.
טוס לך אל על למרומים וטוס עם מלאכים, תנוח על עננים, ושמור עלינו ממרומים.
מאיתנו, רובנו לא זכינו להכיר אותך, אך מרגישים חברים הכי טובים, מרכינים את ראשנו בכאב....
תודה לחברים שהגיעו היום, נציגות נפלאה!
לאילו שפתחו את הלב והכיס לאירגון הזר.
ישר כח!