הבדלים בין גרסאות בדף "לבנות ביטחון עצמי"

מתוך ParaWiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(←‏טיפ מספר 1: קח צעד אחד אחורה.)
מ (הפעיל הגנה על לבנות ביטחון עצמי ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות)))
 
(15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
  
 
'''תרגום: יעל גולדמן.'''
 
'''תרגום: יעל גולדמן.'''
−
 
+
__NOTOC__
 
----
 
----
  
שורה 8: שורה 8:
 
=== הקדמה למאמר: החוויות האישיות של Flygirl בבניית הביטחון העצמי: ===
 
=== הקדמה למאמר: החוויות האישיות של Flygirl בבניית הביטחון העצמי: ===
  
−
הערת המתרגמת: [http://www.flygirl.co.za Flygirl] הוא האתר בו פורסם המאמר. זהו אתר בלוג של מרחפת בעלת הישגים מדרום אפריקה בשם גיינור שומן, המכנה את עצמה "Flygirl" ("נערה מרחפת"). בחרתי לתרגם גם את הערותיה האישיות למאמר)
+
(הערת המתרגמת: [http://www.flygirl.co.za Flygirl] הוא האתר בו פורסם המאמר. זהו אתר בלוג של מרחפת בעלת הישגים מדרום אפריקה בשם גיינור שומן, המכנה את עצמה "Flygirl" ("נערה מרחפת"). בחרתי לתרגם גם את הערותיה האישיות למאמר)
  
 
'''Flygirl כותבת בשנת 2009:''' השנה גיליתי שהסביבה היא גורם חשוב בבניית הביטחון העצמי. הגעתי למקום בו אני מרגישה רצויה ואהובה - וכעת אני יכולה להשתחרר בטיסות. והשמיים הופכים להיות מקום ידידותי - מגרש משחקים בו אני מרגישה שוב כמו ילדה קטנה.
 
'''Flygirl כותבת בשנת 2009:''' השנה גיליתי שהסביבה היא גורם חשוב בבניית הביטחון העצמי. הגעתי למקום בו אני מרגישה רצויה ואהובה - וכעת אני יכולה להשתחרר בטיסות. והשמיים הופכים להיות מקום ידידותי - מגרש משחקים בו אני מרגישה שוב כמו ילדה קטנה.
שורה 35: שורה 35:
 
אז אין ברירה וצריך לטוס. מצד שני, אתה חייב לבחור היטב את הרגעים בהם אתה יוצא לאוויר. בחירות רעות יובילו להחמרה במצבך. בחירות טובות וביטחונך יתחיל לשוב בהדרגה. בסופו של דבר, זה פשוט עניין של "להרגיש בשליטה": שליטה בתנאים בהם אתה בוחר לטוס, שליטה בסוג הציוד שעליו אתה בוחר לטוס ושליטה במחשבות שאיתן אתה בוחר לחמש את עצמך לפני העליה לאוויר.
 
אז אין ברירה וצריך לטוס. מצד שני, אתה חייב לבחור היטב את הרגעים בהם אתה יוצא לאוויר. בחירות רעות יובילו להחמרה במצבך. בחירות טובות וביטחונך יתחיל לשוב בהדרגה. בסופו של דבר, זה פשוט עניין של "להרגיש בשליטה": שליטה בתנאים בהם אתה בוחר לטוס, שליטה בסוג הציוד שעליו אתה בוחר לטוס ושליטה במחשבות שאיתן אתה בוחר לחמש את עצמך לפני העליה לאוויר.
  
−
=== טיפ מספר 1: קח צעד אחד אחורה.===
+
=== טיפ מספר 1: קח צעד אחד אחורה===
  
−
אם אתה טייס ליגה שטס שרגיל לתנאים חזקים וטס טיסות מרחק: קח צעד אחורה ואל תכריח עצמך לטוס בתנאים חזקים...  
+
אם אתה טייס ליגה, רגיל לתנאים חזקים וטס טיסות מרחק: קח צעד אחורה ואל תכריח עצמך לטוס בתנאים חזקים...  
  
 
חזור לטיסות נעימות בתנאים רגועים - אבל אל תיתן לאגו להצליף בך: אתה לא פחדן. מי ששבר את רגלו -  האם יתחיל לרוץ בשניה שיורידו לו את הגבס? אתה מרפא בהדרגה את המחשבה שלך, בדיוק כמו שאדם ששבר את רגלו חוזר להשתמש בה באופן הדרגתי.
 
חזור לטיסות נעימות בתנאים רגועים - אבל אל תיתן לאגו להצליף בך: אתה לא פחדן. מי ששבר את רגלו -  האם יתחיל לרוץ בשניה שיורידו לו את הגבס? אתה מרפא בהדרגה את המחשבה שלך, בדיוק כמו שאדם ששבר את רגלו חוזר להשתמש בה באופן הדרגתי.
שורה 46: שורה 46:
  
 
=== טיפ מס' 2: שנה את הציוד שעליו אתה טס ===
 
=== טיפ מס' 2: שנה את הציוד שעליו אתה טס ===
−
אם אתה טס על כנף מתקדמת או תחרותית  
+
אם אתה טס על כנף מתקדמת או תחרותית, חשוב על כנף בדרגה נמוכה יותר: DHV 1/2. אם אתה כבר טס על כנף "ביניים", בדוק את האפשרות לעבור לכנף איטית ויציבה יותר. כמו שכבר נכתב כאן: את האגו תשאיר בצד. אין בושה בשדרוג כלפי מטה!
−
If you’ve been flying a hotship or even a performance wing, consider a step down to a DHV1/2. If you’re already flying an intermediate, consider one that is less agile. Again, don’t beat yourself up about it. There is no disgrace in downgrading.
+
  
−
Choose a glider that dulls the feedback. You don’t want too much information, and you don’t want one that surges a lot and needs a lot of attention to fly. Agile gliders tend to translate strong air movements into violent surges that exaggerate the intensity of the thermic activity. You don’t need that. Straight and level is good at this point.
+
בחר ציוד שמטשטש את הפידבק מהחופה: בשלב זה אתה לא זקוק למנה גדולה של מידע, ואתה לא זקוק לחופה שצריכה טיפול צמוד ואינטנסיבי על מנת לטוס (אקטיבית). חופות זריזות נוטות לתרגם תנועות אוויר חזקות לתנועות כנף חריפות שעלולות להתפרש על ידי הטייס כטיסה בתנאים מערבולתיים חזקים (הרבה מעבר למה שקיים במציאות). אתה לא זקוק לזה בשלב זה: טיסה ישרה ומאוזנת היא הטיסה המומלצת בשלב זה!
  
−
Choose a glider that is very efficient in very light conditions. This is crucial – it will allow you to fly in much lighter conditions where other pilots choose not to fly, giving you more space and less to concentrate on. Secondly, the air will be a lot more benign. Softer thermals are harder to work, but also have less hard edges. It makes you want to stick around longer.
+
בחר ציוד שמתאים לטיסות בתנאים חלשים (הערת המתרגמת: בוודאי הכוונה היא לא לבחור חופה שבה אתה משקלך ברבע העליון של טווח המשקלים של החופה, או במשקל יתר): חופה שתאפשר לך לטוס בתנאים שבהם טייסים אחרים בוחרים לא לטוס. טיסה בתנאים רגועים מאפשרת לך מרחב גדול יותר והשמיים יהיו מזמינים ונוחים בעבורך.
 +
קשה להחזיק על תרמיקות רכות וקטנות, אבל מצד שני: הקצוות שלהן לא נושכים... וזה עושה חשק להאחז בהן בכל הכוח.
  
−
More importantly, flying in light conditions with a dulled-input glider not only smoothes out your flight, but introduces an aspect of confidence recovery that I think is the most important of all – it forces you to concentrate on something other than your fears.
+
טיסות נעימות שכאלו, עם מצנח רגוע באוויר רגוע הן המפתח להחלמה, בעיקר משום שהן מאפשרות לך להתמקד במשהו אחר מלבד הפחד. תאר לך את הסיטואציה הבא: הצלחת לגרור את עצמך סוף סוף לאתר בהרים ביום שבת בבוקר. אתה מבטיח לעצמך שתתחיל את הטיסות שלך לפני שהתנאים מתחילים להיות אקטיביים - אז אתה ממריא ומיד מוצא את עצמך במסלול גירזון לעבר שדה הנחיתה... "לעזאזל כפול ומכופל" אתה חושב לעצמך, וכבר מתחיל לחשב כמה זמן יקח לך לעלות חזרה להר. כשאתה מבין שעד שתחזור להר התנאים יתחילו להיות קשוחים - והלכה לך השבת! אבל אז... אתה מוצא תרמיקה קטנטנה, ומתחיל נואשות להיצמד אליה. בהתחלה אתה נשאר באפס - אבל לא אכפת לך: אתה מחזיק אותה בשיניים. האפס הופך ל- 0.2 ואתה ממשיך להיצמד אליה. אחרי 20 דקות אתה נוחת עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן - מדוע?
 +
1) כי היית עסוק מידי בשביל לפחד.
 +
2) כי שרדת 20 דקות בטיסה שהיתה אמורה להיות גירזון של 5 דקות.
 +
3) כי נשארת בחיים - בניגוד לכל הציפיות שלך!
  
−
Imagine this – you’ve managed to drag yourself out to your local thermic site early one Saturday. You promised yourself a flight before things got too rough. You even promised your better half that you’ll be back early. So you launch, and instantly find yourself sinking out badly.  
+
שינויים ברתמה יעזרו אף הם לביטחונך העצמי: כיוונון הרתמה, סגירת רצועות החזה המישניות (או אפילו החלפתה ברתמה שבה המרחק בין הקרבינות ומושב גדול יותר) עוזרת להרגשת היציבות. כמובן שתנוחה יציבה מידי ברתמה תפגע ביכולתך להשתמש בהיגוי גוף, ויהא עליך להשתמש יותר בברקסים (זהירות: זה עלול להיות מתכון לכניסה לספין).
  
−
Damn and double drat! You realise that if you land now, it will take an hour to get retrieved. By which time you probably won’t want to launch. So that’s it – your day is blown.
+
טיפ נוסף הקשור לציוד מגיע מטייס התחרויות ואלוף רחיפה קריג ריצ'ארדס: רי'ארדס הכניס עצמו למסלול לבניית ביטחונו העצמי בחזרה לאחר אירוע שליפת רזרבי שאירע לו על מצנח תחרותי. ריצ'ארד חזר לכנף מתחילים רגועה. רכוב על הכנף הרגועה שלו, אומנם דרוך על מערכת ההאצה עד סופה, הוא רודף אחרי המתחרים הגדולים בליגה הטסים על חופות מתקדמות ופעמים רבות - משיג אותם בטאסק...
  
−
Then you find a small thermal, and desperately start to circle in it. It stays at zero, and there is just no way on earth you are leaving this bit of lift. The zero turns into a 0.2 up, and still you cling to it. After twenty minutes and only 80m height gain, you finally land, exhilarated! Why?
+
הטיפ של ריצ'ארדס הוא לשנות את הגדרת מד הגובה, כך שהצפצופים שלו יהיו פחות מאיימים. קרייג ממליץ לכוון את הואריו לתגובה איטית יותר וקצב ציפצוף איטי יותר (חצי / כפול ממהירות שהיצרן כיוון). תגובה אקוסטית לכל צבירה של 40 ס"מ (טיפוס), כך תמצא את עצמך מחפש טרמיקות חזקות יותר ולא פיפסים.
  
−
1.Because you were too busy to be scared.  
+
כל העצות שהובאו בסעיף זה מדגישות את החשיבות של בחירת הציוד הנכון - הציוד שמתאים למסלול השבת הביטחון. ציוד שמאפשר טיסה בתנאים לא מאיימים ומקטין את מפלס הסכנה והפחד. אך שים לב: הציוד שתבחר צריך להיות תואם את סגנון הטיסה: אם אתה זקוק לחופה שמסוגלת לבצע סיבובים הדוקים, כי אתה רוצה להיות מסוגל להישאר בתוך ליבה של תרמיקה קטנה - עליך לבחור חופה שמאפשרת סיבוב הדוק. כאשר החופה תואמת את סגנון הטיסה שלך, תוכל להרגיש בשליטה, וזו הרי המטרה.
−
2.You managed a 20 minute flight in impossible conditions.
+
−
3.You managed to avoid a hell of a walk out.
+
−
4.You are still alive, contrary to your own predictions!
+
−
Changing your harness to a more stable one with a longer distance between karabiner and seat board also helps. Closing the chest strap adds to stability as well, but be aware that the more you close the chest strap to stop yourself from rolling from side to side, the less body steering ability you have, and the more you are dependent on using brakes to turn. This could be recipe for spinning the wing.
+
−
 
+
−
Another bit of equipment advice comes from someone who has gone down the route of regaining confidence after a reserve deployment on a comp wing himself: former SA sports champion Craig Richards recently downgraded to a Standard class wing and is so back on form that he is chasing the big guns around comp tasks on full bar, sometimes even leading tasks.
+
−
 
+
−
Craig’s advice is to reset your vario to a slower and acoustically less intimidating beep rate. He recommends setting the vario tone to half that of the factory setting, i.e. a beep for every 40cm of height gain. This makes a 3 up sound like a mild bump, so you’ll soon find yourself looking for “stronger” thermals!
+
−
 
+
−
All this advice underlines the importance of the right choice of equipment for your state of mind. Choosing equipment that allows you to fly in lighter, less intimidating conditions also opens the window of enjoyable flying and decreases the level of danger.
+
−
 
+
−
What works for you in light conditions is a matter of flying style. I prefer a flat-turning wing that I can slow down, full knowing that I may have to forego the ability to tightly core, while others may prefer a high-banking wing that they can throw into the core and keep it there. If you think that a high-banking, fast glider would not work because of the higher centrifugal forces needed to stay in a small thermal, then choose something that will leave you feeling more in control.  
+
  
 
=== טיפ מס' 3: הגדר יעדים ===
 
=== טיפ מס' 3: הגדר יעדים ===
−
Tip # 3: Set yourself goals
+
אין דבר שיהרוס את הביטחון העצמי שלך יותר מאשר המראה לתוך תנאים חזקים, ובעקבותיה עמידה במקום מעל עמדת ההמראה, רועד כעלה נידף ותרמיקות מכות בך כשק אגרוף.
  
−
There is nothing more confidence-destroying than taking off in strong conditions and just parking above launch, shaking like a leaf, while one thermal after another blows through and makes you feel like a punch-bag.  
+
להגדיר לעצמך מטרה של "להישאר באוויר יותר מ-30 דקות, או יותר משעה" לא יעזור לך להתגבר על הפחד! מטרה שכזאת תכריח אותך להמריא כאשר התנאים לגמרי בשלים, ואתה תמצא את עצמך נלחם בפחדים ומסתכל בשעונך: לא יהיה לך במה להתמקד מלבד התחרות עם הפחדים הפנימיים שלך.
  
−
Setting yourself a target of staying in the air for 30 minutes or one hour will not help you overcome fear. Not even if you fly late afternoon in valley release. It will only reinforce the bad stuff, because you will have nothing else to focus on and to take your mind off your fear than just watching the clock. Avoid this. If you have to fly in these kinds of conditions, set yourself a task out into the flats or along the ridge – anything to focus your efforts and your attention away from your fear.
+
הסוד הוא להציב מטרות קטנות ולהשיג אותן. בסופו של דבר תגיע למטרה הגדולה: לעוף רחוק והרבה - אלו יהיו תופעות המשנה לעבודה שלך באוויר, בזמן שאתה מתמקד בהשגת המטרות הקטנות.
  
−
The secret is to set small goals and achieving them. You’ll find you gradually set yourself bigger and braver tasks. To fly further, you may have to stay up longer and brave slightly stronger conditions as the day heats up. But, since you have a goal, you’re prepared to put up with these because you are focused.  
+
השגת מטרה קטנה ועוד אחת מועדדת אותך לחזור לטיסות רגילות (במקום לחפש תירוצים). החיזוק שמתקבל הוא חשוב לתהליך.
  
−
Achieving these goals reinforces the positive elements of flying and makes you go back for more, rather than finding excuses not to fly. The important point is to make them small so that you can achieve them. You need all the reinforcement you can get right now.
+
איזה מטרות כדאי להציב?
 +
נראה כמה זמן אוכל להחזיק באוויר, בתנאים חלשים?
 +
נראה אם אוכל, למרות התנאים החלשים, לצבור מספיק גובה כדי לנחות באזור ההמראה (תרומה נכבדה לבטחונך העצמי תהיה נחיתה טובה ליד חבריך בעמדת ההמראה, כאשר הם מוקירים את יכולתך להחזיק בתנאים החלשים וגם לנחות בעמדה... ובעיקר עוזר להרגיש שהם מוקירים את זה שהתגברת על הפחדים שלך. תרופה שכזו מומלץ ליטול במנות גדולות).  
  
−
What kind of goals and tasks can you set yourself?
+
הפידבק המתקבל מהסביבה על השגיך בהתגברות על הפחד, והפידבק העצמי המתקבל כאשר אתה מצליח להשיג את המטרות שקבעת לעצמך - שני אלו יחד הם הנשק האולטימטיבי במסלול להשגת רגשות חיוביים בזמן הטיסה. ככל שתתמיד במסלול שכזה, כך הזכרונות מהטיסות ה"רעות" ילכו ויתפוגגו לזיכרון רחוק והתחושות הנפלאות ימלאו שוב את שק הזיכרונות שלך.
  
−
See how far down the ridge you can get on a very light day.  
+
תאריך עדכון אחרון: 9 ביולי, 2009.
−
See how long you can stay up on a very light day.
+
−
See if you can top-land on a very light day.
+
−
The latter is my favourite. Not only will this force you to focus so hard that there will be no time to be scared, but there’s an added bonus: you will top-land in the presence of many pilots who will appreciate your world-champion skill and daring!
+
  
−
On a serious note, landing to a round of applause makes anyone feel good. It means that your peers recognise and applaud an exceptional achievement for the conditions at hand. So what if it’s also an indication of your low self-esteem at this moment? Recognition is your medicine for overcoming fear. Administer in large doses!
+
===הערות המתרגמת:===
 +
Many Thanks to Mr. Wolmarans for allowing me to translate this article.
  
−
Recognition and goal achievement are two weapons in your arsenal of reinforcing the positive aspects of your flying. The more you do it, the more the bad bits of flying recede into distant memory, leaving space for only the positive bits. You have to empty your basket of bad memories by filling it with good experiences.
+
בתשובתו למכתבי, הוסיף גקו הערת סיכום למאמר:
 +
"בניית הביטחון העצמי הוא מסע ארוך ולעיתים אינסופי: עד עצם היום הזה אני משתמש בשלבים על מנת לבנות את ביטחוני. עליך להכיר ולהשלים עם העובדה שהפחד אינו נעלם לעולם. אין להתבייש בפחד -יש לכבד אותו: להכיר ביכולות שלך ובמגבלות שלך. עשי זאת, ותוכלי להנות מקריירת טיסה ארוכה. חגגתי זה עתה 20 שנות רחיפה. אני אוהב ונהנה מהטיסות בדיוק כמו בתקופה שבה התחלתי, אבל מרחף הרבה פחות, כי אין בי את הצורך להוכיח שאני טייס מצוין.  
  
−
Jaco Wolmarans
+
בברכת הצלחה,
  
−
Emails: [email protected] e-mail address is being protected from spam bots, you need JavaScript enabled to view it 
+
גקו וולמרנס"
  
−
Website: www.wordsource.co.za  and  www.aerogear.co.za
+
----
−
+
−
+
−
Last Updated ( Thursday, 09 July 2009 )
+
  
 +
מקור: [http://flygirl.co.za/content/view/128/355 Building Confidence by Jaco Wolmarans ]
  
−
מקור: http://flygirl.co.za/content/view/128/355/
+
[[קטגוריה: מאמרים]]

גרסה אחרונה מ־02:44, 14 בינואר 2010

מאת: גקו וולמרנס.

תרגום: יעל גולדמן.


הקדמה למאמר: החוויות האישיות של Flygirl בבניית הביטחון העצמי:

(הערת המתרגמת: Flygirl הוא האתר בו פורסם המאמר. זהו אתר בלוג של מרחפת בעלת הישגים מדרום אפריקה בשם גיינור שומן, המכנה את עצמה "Flygirl" ("נערה מרחפת"). בחרתי לתרגם גם את הערותיה האישיות למאמר)

Flygirl כותבת בשנת 2009: השנה גיליתי שהסביבה היא גורם חשוב בבניית הביטחון העצמי. הגעתי למקום בו אני מרגישה רצויה ואהובה - וכעת אני יכולה להשתחרר בטיסות. והשמיים הופכים להיות מקום ידידותי - מגרש משחקים בו אני מרגישה שוב כמו ילדה קטנה.

Flygirl כותבת בשנת 2008: חלק מהטייסים המקומיים מכירים את ההיסטוריה שלי ואת המאבק בפחדים שאותו ניהלתי בשנתיים האחרונות. כאשר לפתע התחלתי לטוס טיסות מרחק של 100 קילומטרים ומעלה ועשיתי זאת בהצלחה חמש פעמים בעונה, הם שאלו אותי כיצד התחולל בי השינוי? מה גרם לי להתמודד עם פחדי ולחזור לטוס היטב כמו בעבר - ולמעשה, טוב יותר מבעבר?

התשובה שלי היתה שלא התגברתי על הפחד, אבל הבנתי מה מקורו וכיצד לקבל את הפחד, לעבוד איתו ולמרות קיומו: להנות מהטיסה. היה לי המזל לפגוש מרחפים שעברו חוויות דומות והנחו אותי כיצד לבנות תוכנית התמודדות, צעד אחר צעד.

תודה לגקו וולמרנס על תובנותיו ועל המאמר שכתב.

זה קורה כמעט לכולנו. אתה מרגיש בטוח ברמת טיסה שלך, וממריא ביום לא טוב - משהו קורה ואתה מאבד את בטחונך.

אתה מתחיל להמנע מלטוס בימים שנראים לך חזקים או סוערים. אח"כ אתה מוצא את עצמך מתרץ מדוע לא כדאי לטוס גם בימים טובים ורגועים, וכשאתה סוף סוף משכנע את עצמך לצאת לאוויר - אתה מביט בשעונך ומכריח את עצמך להישאר באוויר עוד קצת, לפחות שעה. אתה לא באמת נהנה מהטיסה.

אם כך הוא המצב, במהרה תמצא את עצמך שואל שאלות כגון: "למה אני מענה את עצמי?" בנקודה זו, יהיה זה רק הגיוני למכור את הציוד ולפרוש מהספורט לצמיתות. טייסים רבים עושים זאת - אחוז הנטישה בספורט הרחיפה הוא גדול מאוד.

נטישת הספורט בצורה שכזאת בדרך כלל תשאיר טעם של כישלון. זוהי הסיבה שטייסים רבים, גם אחרי שחוו קריסה מבעיתה או חוויה מסמרת שיער אחרת שמערערת את ביטחונם העצמי, לא ממהרים למכור את הציוד: הם שומרים את ציוד הרחיפה שלהם בארון, כי יום יבוא וביטחונם העצמי יוחזר - ואז הם יחזרו לשחקים.

אבל איך עושים זאת? אם אתה טייס שמצנח הרחיפה שלו נרקב בארון אבל עדיין שותה את נס הקפה שלך בבוקר בספל עם סמל של "רוח הקודש" - אתה כנראה אחד המורעלים שלעולם ישאף להיות באוויר. אני מקווה שהמאמר הזה יצליח להחזיר את ביטחונך העצמי.

תחילה יש לזכור: אין פתרונות קסם! אין פתרון מהיר ואין פתרון אחד שמתאים לכל הטייסים. השתמש בטיפים שיראו לך מתאימים עבורך מתוך המאמר, וקבל מראש את הידיעה שהדרך להחלמה מלאה היא ארוכה.

החדשות הרעות הן, שביטחונך העצמי יחזור באוויר - לא על האדמה (זה בוודאי נשמע לך כמו לעקור שן כדי לסלק כאב). החדשות הטובות הן שהביטחון אכן חוזר.

אז אין ברירה וצריך לטוס. מצד שני, אתה חייב לבחור היטב את הרגעים בהם אתה יוצא לאוויר. בחירות רעות יובילו להחמרה במצבך. בחירות טובות וביטחונך יתחיל לשוב בהדרגה. בסופו של דבר, זה פשוט עניין של "להרגיש בשליטה": שליטה בתנאים בהם אתה בוחר לטוס, שליטה בסוג הציוד שעליו אתה בוחר לטוס ושליטה במחשבות שאיתן אתה בוחר לחמש את עצמך לפני העליה לאוויר.

טיפ מספר 1: קח צעד אחד אחורה

אם אתה טייס ליגה, רגיל לתנאים חזקים וטס טיסות מרחק: קח צעד אחורה ואל תכריח עצמך לטוס בתנאים חזקים...

חזור לטיסות נעימות בתנאים רגועים - אבל אל תיתן לאגו להצליף בך: אתה לא פחדן. מי ששבר את רגלו - האם יתחיל לרוץ בשניה שיורידו לו את הגבס? אתה מרפא בהדרגה את המחשבה שלך, בדיוק כמו שאדם ששבר את רגלו חוזר להשתמש בה באופן הדרגתי.

היה כן עם עצמך ועם חבריך לטיס. טייסים רבים מסתירים את פחדיהם וממציאים תירוצים. אם תדווח לחבריך שאתה בתהליכי החלמה משום שבטחונך נפגע, הם לא ינסו לשכנע אותך לטוס איתם בתנאים מערבולתיים. להיפך: הם יבינו לליבך וישכנעו אותך לטוס כאשר התנאים טובים.

כמובן שעליך לזכור, שהגדרת "תנאים טובים" היא אינדוידואלית לכל טייס וטייס: מה שטוב להם, לא בהכרח טוב למסלול ההחלמה שלך ולסט הפחדים שלך. כבד את הפחד שלך ופעל לפי תחושות הבטן האישית שלך. עדיף לחכות ליום אחר מאשר לטוס ביום שאינו מתאים לשלב זה של בניית הביטחון שלך.

טיפ מס' 2: שנה את הציוד שעליו אתה טס

אם אתה טס על כנף מתקדמת או תחרותית, חשוב על כנף בדרגה נמוכה יותר: DHV 1/2. אם אתה כבר טס על כנף "ביניים", בדוק את האפשרות לעבור לכנף איטית ויציבה יותר. כמו שכבר נכתב כאן: את האגו תשאיר בצד. אין בושה בשדרוג כלפי מטה!

בחר ציוד שמטשטש את הפידבק מהחופה: בשלב זה אתה לא זקוק למנה גדולה של מידע, ואתה לא זקוק לחופה שצריכה טיפול צמוד ואינטנסיבי על מנת לטוס (אקטיבית). חופות זריזות נוטות לתרגם תנועות אוויר חזקות לתנועות כנף חריפות שעלולות להתפרש על ידי הטייס כטיסה בתנאים מערבולתיים חזקים (הרבה מעבר למה שקיים במציאות). אתה לא זקוק לזה בשלב זה: טיסה ישרה ומאוזנת היא הטיסה המומלצת בשלב זה!

בחר ציוד שמתאים לטיסות בתנאים חלשים (הערת המתרגמת: בוודאי הכוונה היא לא לבחור חופה שבה אתה משקלך ברבע העליון של טווח המשקלים של החופה, או במשקל יתר): חופה שתאפשר לך לטוס בתנאים שבהם טייסים אחרים בוחרים לא לטוס. טיסה בתנאים רגועים מאפשרת לך מרחב גדול יותר והשמיים יהיו מזמינים ונוחים בעבורך. קשה להחזיק על תרמיקות רכות וקטנות, אבל מצד שני: הקצוות שלהן לא נושכים... וזה עושה חשק להאחז בהן בכל הכוח.

טיסות נעימות שכאלו, עם מצנח רגוע באוויר רגוע הן המפתח להחלמה, בעיקר משום שהן מאפשרות לך להתמקד במשהו אחר מלבד הפחד. תאר לך את הסיטואציה הבא: הצלחת לגרור את עצמך סוף סוף לאתר בהרים ביום שבת בבוקר. אתה מבטיח לעצמך שתתחיל את הטיסות שלך לפני שהתנאים מתחילים להיות אקטיביים - אז אתה ממריא ומיד מוצא את עצמך במסלול גירזון לעבר שדה הנחיתה... "לעזאזל כפול ומכופל" אתה חושב לעצמך, וכבר מתחיל לחשב כמה זמן יקח לך לעלות חזרה להר. כשאתה מבין שעד שתחזור להר התנאים יתחילו להיות קשוחים - והלכה לך השבת! אבל אז... אתה מוצא תרמיקה קטנטנה, ומתחיל נואשות להיצמד אליה. בהתחלה אתה נשאר באפס - אבל לא אכפת לך: אתה מחזיק אותה בשיניים. האפס הופך ל- 0.2 ואתה ממשיך להיצמד אליה. אחרי 20 דקות אתה נוחת עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן - מדוע? 1) כי היית עסוק מידי בשביל לפחד. 2) כי שרדת 20 דקות בטיסה שהיתה אמורה להיות גירזון של 5 דקות. 3) כי נשארת בחיים - בניגוד לכל הציפיות שלך!

שינויים ברתמה יעזרו אף הם לביטחונך העצמי: כיוונון הרתמה, סגירת רצועות החזה המישניות (או אפילו החלפתה ברתמה שבה המרחק בין הקרבינות ומושב גדול יותר) עוזרת להרגשת היציבות. כמובן שתנוחה יציבה מידי ברתמה תפגע ביכולתך להשתמש בהיגוי גוף, ויהא עליך להשתמש יותר בברקסים (זהירות: זה עלול להיות מתכון לכניסה לספין).

טיפ נוסף הקשור לציוד מגיע מטייס התחרויות ואלוף רחיפה קריג ריצ'ארדס: רי'ארדס הכניס עצמו למסלול לבניית ביטחונו העצמי בחזרה לאחר אירוע שליפת רזרבי שאירע לו על מצנח תחרותי. ריצ'ארד חזר לכנף מתחילים רגועה. רכוב על הכנף הרגועה שלו, אומנם דרוך על מערכת ההאצה עד סופה, הוא רודף אחרי המתחרים הגדולים בליגה הטסים על חופות מתקדמות ופעמים רבות - משיג אותם בטאסק...

הטיפ של ריצ'ארדס הוא לשנות את הגדרת מד הגובה, כך שהצפצופים שלו יהיו פחות מאיימים. קרייג ממליץ לכוון את הואריו לתגובה איטית יותר וקצב ציפצוף איטי יותר (חצי / כפול ממהירות שהיצרן כיוון). תגובה אקוסטית לכל צבירה של 40 ס"מ (טיפוס), כך תמצא את עצמך מחפש טרמיקות חזקות יותר ולא פיפסים.

כל העצות שהובאו בסעיף זה מדגישות את החשיבות של בחירת הציוד הנכון - הציוד שמתאים למסלול השבת הביטחון. ציוד שמאפשר טיסה בתנאים לא מאיימים ומקטין את מפלס הסכנה והפחד. אך שים לב: הציוד שתבחר צריך להיות תואם את סגנון הטיסה: אם אתה זקוק לחופה שמסוגלת לבצע סיבובים הדוקים, כי אתה רוצה להיות מסוגל להישאר בתוך ליבה של תרמיקה קטנה - עליך לבחור חופה שמאפשרת סיבוב הדוק. כאשר החופה תואמת את סגנון הטיסה שלך, תוכל להרגיש בשליטה, וזו הרי המטרה.

טיפ מס' 3: הגדר יעדים

אין דבר שיהרוס את הביטחון העצמי שלך יותר מאשר המראה לתוך תנאים חזקים, ובעקבותיה עמידה במקום מעל עמדת ההמראה, רועד כעלה נידף ותרמיקות מכות בך כשק אגרוף.

להגדיר לעצמך מטרה של "להישאר באוויר יותר מ-30 דקות, או יותר משעה" לא יעזור לך להתגבר על הפחד! מטרה שכזאת תכריח אותך להמריא כאשר התנאים לגמרי בשלים, ואתה תמצא את עצמך נלחם בפחדים ומסתכל בשעונך: לא יהיה לך במה להתמקד מלבד התחרות עם הפחדים הפנימיים שלך.

הסוד הוא להציב מטרות קטנות ולהשיג אותן. בסופו של דבר תגיע למטרה הגדולה: לעוף רחוק והרבה - אלו יהיו תופעות המשנה לעבודה שלך באוויר, בזמן שאתה מתמקד בהשגת המטרות הקטנות.

השגת מטרה קטנה ועוד אחת מועדדת אותך לחזור לטיסות רגילות (במקום לחפש תירוצים). החיזוק שמתקבל הוא חשוב לתהליך.

איזה מטרות כדאי להציב? נראה כמה זמן אוכל להחזיק באוויר, בתנאים חלשים? נראה אם אוכל, למרות התנאים החלשים, לצבור מספיק גובה כדי לנחות באזור ההמראה (תרומה נכבדה לבטחונך העצמי תהיה נחיתה טובה ליד חבריך בעמדת ההמראה, כאשר הם מוקירים את יכולתך להחזיק בתנאים החלשים וגם לנחות בעמדה... ובעיקר עוזר להרגיש שהם מוקירים את זה שהתגברת על הפחדים שלך. תרופה שכזו מומלץ ליטול במנות גדולות).

הפידבק המתקבל מהסביבה על השגיך בהתגברות על הפחד, והפידבק העצמי המתקבל כאשר אתה מצליח להשיג את המטרות שקבעת לעצמך - שני אלו יחד הם הנשק האולטימטיבי במסלול להשגת רגשות חיוביים בזמן הטיסה. ככל שתתמיד במסלול שכזה, כך הזכרונות מהטיסות ה"רעות" ילכו ויתפוגגו לזיכרון רחוק והתחושות הנפלאות ימלאו שוב את שק הזיכרונות שלך.

תאריך עדכון אחרון: 9 ביולי, 2009.

הערות המתרגמת:

Many Thanks to Mr. Wolmarans for allowing me to translate this article.

בתשובתו למכתבי, הוסיף גקו הערת סיכום למאמר: "בניית הביטחון העצמי הוא מסע ארוך ולעיתים אינסופי: עד עצם היום הזה אני משתמש בשלבים על מנת לבנות את ביטחוני. עליך להכיר ולהשלים עם העובדה שהפחד אינו נעלם לעולם. אין להתבייש בפחד -יש לכבד אותו: להכיר ביכולות שלך ובמגבלות שלך. עשי זאת, ותוכלי להנות מקריירת טיסה ארוכה. חגגתי זה עתה 20 שנות רחיפה. אני אוהב ונהנה מהטיסות בדיוק כמו בתקופה שבה התחלתי, אבל מרחף הרבה פחות, כי אין בי את הצורך להוכיח שאני טייס מצוין.

בברכת הצלחה,

גקו וולמרנס"

מקור: Building Confidence by Jaco Wolmarans

מקור: http://parawiki.yuvdi.com/index.php?title=לבנות_ביטחון_עצמי&oldid=2872