גרסה מ־09:53, 12 באפריל 2010

דברים לזכרו של אמיר בלץ ז"ל

דברים לזכרו של אמיר מאת חברו הטוב, שלומי באשי

לאמיר

היית לי כמו אח. אח מספר שלוש

לפעמים כמו אח קטן ולפעמים כמו אח גדול

כי אי אפשר לתאר אחרת את מי שמגיל 4 הולך איתך צמוד ולצערי גם עד לרגע האחרון והאומלל.

היינו יחד צמוד מגן טרום חובה ועד ליום גיוסך לצה"ל

8 שנים רצופות ישבנו זה ליד זה בשולחן בית הספר

האחריות שלך, הפדנטיות השאיפה לשלמות הדהימה אותי כל פעם מחדש

הן בתור ילד והן בתור בוגר.

בכל יום בשבע ורבע בבוקר שמעתי את הצלצול באינטרקום שאותת לי לרדת

כדי שנלך לבית הספר. אף פעם לא איחרת, תמיד בזמן, תמיד בבגדים נקיים ומסודרים ילקוט מצוחצח, והופעת למופת.

אחר כך 8 שנים החלפנו ואני זה שהייתי בא לצלצל לך באינטרקום לבית הספר התיכון.

התרגשנו הרבה ביחד, צחקנו, אהבנו, רבנו, השלמנו ותמיד ידעתי שאתה שם בשבילי

מה שאצטרך, מתי שאצטרך – אני יכול לסמוך. כזה הייתה

היית עמוד התווך במשפחה ושכאימך נפטרה ואתה רק תלמיד ביסודי, לקחת על עצמך את העול

דאגת למשפחה ועשית את מה שאתה יודע לעשות הכי טוב- לסדר ולטפל בעניינים.

רצית ללמוד בטכניון והצלחת להתקבל. אני זוכר איך התקשרת אלי וביקשת שאבוא איתך ליום הראשון של הלימודים בטכניון – ראיתי שאתה מתרגש אבל יחד עם זאת דואג, דואג איך תוכל לעזוב את אבא ויוסי ומי ידאג ?

אחרי שסיימת והתחלת לעבוד הגיעה ההצעה לשליחות בברזיל. דיברנו על זה וכמובן שביום הטיסה ביקשת שאבוא איתך לשדה.

בכל מה שעשית הצלחת

חשבתי אתמול על מילה מתאימה אשר תגדיר אותך הכי נכון. ולא הייתי צריך לחפש הרבה. מיוחד.

כל מי שמכיר אותך יסכים שלהגדיר אותך כך זה כל כך נכון, כי היית אדם מיוחד במינו, זן נדיר שמסרב להתפשר על פחות משלמות ואם לא מצאת את השלם אז ידעת להגיד – "לא תודה".

אין עוד הרבה אנשים מיוחדים כמוך

אני אזכור אותך תמיד, פערת בור בליבי

עכשיו תנוח לך - חבר מיוחד שלי.

שלומי