הבדלים בין גרסאות בדף "השנה הראשונה שלי בספורט"

גרסה מ־12:27, 17 במרץ 2010

בשיחות בנינו המרחפים, לעיתים מעלים החברים כל מיני אירועי רחיפה שארעו להם בשנתם הראשונה בספורט.

האירועים מפתיעים, נחמדים ורובנו שומרים אותם בליבנו. האירועים הם לאוו דווקא בטיחותיים ולרוב נגמרו בצורה טובה, עם הרבה מזל ומעט ניסיון.

זהו הדף לשיתוף אירועי השנה הראשונה.

נחיתה מעניינת למרגלות התבור - אורון טל

אולודניז 2009 הטיסה האחרונה עם הפיאסטה

באחת הפעמים הראשונות שלי בתבור, הגעתי לעמדה שהיו בה מספר מרחפים, החלטתי לצאת לאוויר למרות שהרוח הייתה חזקה וכמעט במגבלות. טסתי על חופת פיאסטה 2, משומשת במצב סביר.

היו עוד מספר מצנחים באוויר, בשלב מסויים הבחנתי שאני נמוך באזור המגרש כדורגל שבכניסה לדבוריה. אני מנסה לעבור את הכביש, אבל בשל הרוח אני מתקדם לאט ומבין שאין סיכוי שאצליח לעבור את הכביש. הערכת מצב מהירה, מחפש מקום לנחיתה ואין מקום כזה, אין שטח נקי ממכשולים של יותר מ10מ' - ל10מ'.

אין זמן אני מאבד גובה, אני רואה צפונית למגרש אזור קטן ונקי אבל לידו יש שני מחסנים מפח. בלי יותר מידי ברירה אני מתכונן לנחות לסמוך אליהם.

אני מגיע לנחיתה מצפון לדרום וממש בעשרה מטרים האחרונים אני מושך ברקס שמאל ופונה מזרחה, המהירות גבוהה , המחסנים נמצאים 3 מטרים משמאלי, עובר אותם בטיסה ונוחת כ10 מטרים מזרחית אליהם בתוך שדה קוצים ובין עצי זיתים.

הנחיתה על הרגליים והחופה על העצים ובתוך הקוצים.

בודק שהכל בסדר, מודה לאלילת המזל ומתחיל לקפל.

באותה טיסה חבר שלי בא לאסוף אותי עם ג'יפ, אני מתחיל לכוון אותו מהכביש לתוך השטח. כשהוא מגיע הוא שואל : איפה נחתת? ואני עונה כאן, במקום הזה. שנינו מסתכלים ולא מאמינים, האזור מלא מכשולים מחסנים, עצים , קוצים ועוד ועוד...

לי ולפיאסטה שלום.

למדתי הרבה מאותה טיסה, אין תחליף לניסיון.

ה"כמעטים" והמסקנות מהם - אמיר מליק

הרבה הרבה מחוויות השנה הראשונה נגמרות בכמעטים, המון המון מזל (למי שיש, למי שאין כנראה הוא כבר לא בספורט הזה) לי אישית היו בשנה הראשונה כמה מיקרים שבעצם לימדו אותי הרבה, כל ארוע שמצאתי את עצמי ללא שליטה ישבתי תחקרתי ולא חזרתי על אותו מקרה.

אני יכול למנות כמה מקרים!

• נחיתה במבוא חמה בשדה הנחיתה נגד הרוח, גרירה, שיפשופים ואגו כואב (הרבה ראו אותי)
• נחיתה במבוא חמה קורב לעצים (מתוך עצלנות) בעצם נחיתה ממש בעצים ללא פגיעה, בועה לא מתוכננת הרימה אותי היכן שחשבתי שאני אוטוט נוגע באדמה, מאז אני לוקח טווח ביטחון הרבה יותר גדול, אני גם נוחת לרוב במרכז השדה (אם הוא לא מעובד כמובן).
• גרירה עם המצנח במבוא חמה ברוח חזקה - עד שאיזה סובארו עצר אותי, שיפשופים, ואגו מרוסק, החלטה על אימוני הנפות ללא המראות ברכס ברוח חזקה, (הקטליזטור להנפות מיצוס) אחד הדברים ששינו אצלי את התפיסה לגבי ההנפות, מפחד, בעסה, ויאללה שנעבור את זה, לכיף גדול ושליטה מלאה.
• המראה בגעש ברוח מעבר למגבלות, חשבתי שאני אחדור, אבל מהרגע הראשון טסתי אחורה ונחתתי כמעט ליד שביל הגישה לעמדה - מאז לא המראתי מעבר למגבלות אפילו אם לא הייתי בטוח מה עוצמת הרוח.
• המראה ברכס עם רוח חלשה, גירודים חזקים, הטיפ נתפס בזיז בסלעים, ומצאתי את עצמי מתרסק על הרכס, לא קרה לי כלום, קצת חתכים, מאז לקח לי הרבה זמן עד ששוב העזתי לגרד ברכס, אם התנאים היו נחלשים הייתי ישר עובר לנחיתה בחוף.

רוב התאונות הללו קרו לי בשנה הראשונה מתוך שיקול דעת לא נכון, ולמזלי נגמרו עם חתכים, מכות ושיפשופים.

למדתי, ולא חזרתי על הטעויות, וגם הורדתי קצת מדוושת הגז שהיתה לי בספורט, הבנתי שאין מה למהר ותמיד יש מחר.

נחיתה בתבור - אבי שאול

אורון: לי קרה בדיוק אותו דבר עם הטראסט (המצנח הראשון שלי).

כמוך הייתי מרחף צעיר שלא הכיר את כל המיגבלות של האתר (בתאוריה כן במעשי לא).

שורה תחתונה מצאתי את עצמי בדיוק באותה סיטואציה כאשר אני מאבד הרבה גובה ורואה שאני לא יכול לעבור את הכביש, רק שאני בחרתי לנחות דווקה בצד הדרומי של מגרש הכדורגל: היה שם שדה של 50 מטר על 25 מטר חצי מהשדה עצי זית גדולים וחלק קטן של עצים בגובה חצי מטר מהצד שבני למגרש יש ברושים גדולים שלא חסכו ממני את הרוטור שציפיתי לו.

בהרבה מזל נחתתי בין העצים את הרוטור קיבלתי בגובה 4 מטר. נחיתה לא נעימה.

מה שהכי מצחיק (עצוב) ששבוע אחרי זה אחרי שאמרתי שאין מצב שאני נכנס לפינה הזו - נחתתי באותו מקום.

מסקנתי: אם אתה באויר בצפוניות - אל תעבור את העמדה יותר מחמישים מטר דרומה (בתבור).