הבדלים בין גרסאות בדף "אווה השורדת"
| שורה 2: | שורה 2: | ||
---- | ---- | ||
[[תמונה:Ewa_theSurvivor.jpg|left|thumb|250px|אוזניה כמעט שנשרו מהקור]] | [[תמונה:Ewa_theSurvivor.jpg|left|thumb|250px|אוזניה כמעט שנשרו מהקור]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
'''מאת: Linton Besser, Jano Gibson and David Braithwaite, פברואר 2007.''' | '''מאת: Linton Besser, Jano Gibson and David Braithwaite, פברואר 2007.''' | ||
גרסה מ־21:29, 24 בינואר 2010
אווה נשאבה לתוך ענן סערה, ויכולה לספר על זה...אולי בשל היותה פולניה, החליט ענן ה-CB "לירוק" אותה החוצה אחרי שעה.
מאת: Linton Besser, Jano Gibson and David Braithwaite, פברואר 2007.
תרגום: יעל גולדמן.
אווה וישנירסקה, מרחפת גרמניה (הערת המתרגמת: אווה היא פולניה שחיה בגרמניה מגיל 20) כבת 35, נשאבה אל תוך ענן סערה ולגובה של מעל תשעה קילומטר (וליתר דיוק: 9947 מ' - יותר מגובה פסגת האוורסט). היא הצליחה לשרוד ברקים, סופות ברד, קור של מינוס 40 מעלות ומחסור בחמצן. אווה התעלפה מחוסר החמצן והמשיכה משייטת, מכוסה בקרח, בגובה שבו בדרך כלל משייטים רק מטוסי ג'מבו.
אווה יודעת שחייה ניצלו בנס. הישרדות שכזו, לדברי הטייסים המנוסים ביותר, היא כמו לזכות בהגרלת הלוטו – במשך 10 פעמים רצופות. מסתבר – שאיבוד ההכרה היה הדבר שהציל את חייה: ליבה האט בשל אובדן ההכרה וגרם להאטה של כל מערכות הגוף.
מרחף מנבחרת סין כבן 42, הי זהונגפין (He Zhongpin), בעל ניסיון של עשור בתחום הרחיפה נקלע אף הוא לאותה הסערה באזור מנילה. הי לא היה בר מזל כמו אווה: אין לדעת אם קפא למוות או נחנק ומת מחוסר אוויר – הוא אותר, חסר חיים, כ-75 קילומטרים מעמדת ההמראה.
נתוני מד הגובה של אווה מראים מהירות נסיקה מקסימלית של 20 (!!!) מטרים בשניה, ומהירות שקיעה מקסימלית של 33 מטרים בשניה.
אווה התאמנה לקראת אליפות העולם ברחיפה, כאשר נשאבה על ידי הסערה האלימה. היא מספרת: "לא ניתן לתאר את חוזק הסערה. אתה מרגיש כמו כלום – כמו עלה נידף ברוח. רעדתי כל הזמן ושמעתי את הברקים מסביבי. הדבר האחרון שאני זוכרת הוא שפתאום הכל החשיך. ידעתי שאני בתוך סופת ברקים - אך לא היה שום דבר שיכולתי לעשות. ידעתי שהסיכוי שלי לשרוד הוא אפסי - התמזל מזלי לשרוד בכל זאת."
אווה חזרה להכרה באוויר לאחר כמעט שעה:
"רציתי לברוח מהענן, אבל הוא שאב אותי ב-20 מטרים לשניה, והסתחררתי בספירלה.
אחרי כמעט שעה, התעוררתי בגובה 6900 מטרים (חשבתי שאובדן ההכרה היה לדקה אחת בודדה). החופה היתה במצב טיסה, אך לפתע הבנתי שידי אינן אוחזות בברקסים. הידיים שלי וכפפות היו קפואים – החופה המשיכה לטוס לבדה. שוב הבנתי שאין ביכולתי לעשות דבר, והתפללתי שבסופו של דבר הענן יוציא אותי החוצה."
לדברי גודפרי ווינס, ממארגני אליפות העולם במנילה, סיפור ההישרדות של אווה מפליא כל כך במיוחד לאור הגובה הרב: בסיפור ההישרדות הידוע הקודם דובר על גובה של 24 אלף רגל (בערך 7300 מטרים).
הקור העז גרם לאווה לכוויות קור קשות בכל חלקי גופה, ואבני הברד שהכו בה (בקוטר 15 ס"מ) הותירו על גופה שטפי דם רבים. ענין מדהים ומפליא נוסף הוא העובדה שהחופה המשיכה לטוס לאחר שספגה מטר של אבני ברד בגודל "תפוחים, תפוזים ומלונים".
בתמונה נראית אווה עם תחבושת לראשה – היא חבושה כי אוזניה כמעט שנשרו מהקור.
אווה נחתה כ-60 ק"מ מאתר ההמראה שממנו יצאה. כוויות הקור שלה טופלו בבית חולים והיא שוחררה לביתה תוך זמן קצר.
