הבדלים בין גרסאות בדף "סדנת רענון רזרבי 2009"
(←סדנת מצנח רזרבי (איתי לנואל)) |
(←בטיחות (יוסי שטייף)) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בעקבות תאונה שעבר בכמון: באותם ימים היה משתמש בהנפה לא מוצלבת. הברקס הלך לאיבוד... הוא ממליץ לא לעזוב ברקסים בזמן ההמראה. | בעקבות תאונה שעבר בכמון: באותם ימים היה משתמש בהנפה לא מוצלבת. הברקס הלך לאיבוד... הוא ממליץ לא לעזוב ברקסים בזמן ההמראה. | ||
| − | שלוש ההנפות המומלצות מבחינתו הינן: ההנפה הפוכה רגילה, בה הברקסים מוצלבים וכל | + | שלוש ההנפות המומלצות מבחינתו הינן: ההנפה הפוכה רגילה, בה הברקסים מוצלבים וכל יד אוחזת ב-A, הנפה הפוכה משולבת (ברקסים מוצלבים, ויד אחת אוחזת את שני ה-A) והנפת מיצוס. לטענת יוסי הנפת מיצוס מתאימה יותר לרוח על האף, וברוב המקרים אינה מתאימה לתנאים בארץ. |
'''3) נעלו נעליים גבוהות עם הגנת קרסול!''' | '''3) נעלו נעליים גבוהות עם הגנת קרסול!''' | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
''איתי החל להדריך בקורסי מצבי חירום (SIV) בשנת 96: מעל 200 מרחפים פתחו רזרבי בשמי אולודניז תחת הדרכתו.'' | ''איתי החל להדריך בקורסי מצבי חירום (SIV) בשנת 96: מעל 200 מרחפים פתחו רזרבי בשמי אולודניז תחת הדרכתו.'' | ||
| + | |||
| + | לעדכון | ||
<!--- שאר החומר מחכה לאישור של איתי ---> | <!--- שאר החומר מחכה לאישור של איתי ---> | ||
| שורה 77: | שורה 79: | ||
[[קטגוריה: מאמרים]] | [[קטגוריה: מאמרים]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־16:01, 20 בינואר 2010
בעריכה
רשימות מסדנת רענון רזרבי והרצאת בטיחות שהתקיימו ערב הסילבסטר (31.12.2009) במרכז קהילתי גבעת האירוסים, נתניה (מחזור שני לשנה זו).
מאת: יעל גולדמן.
בטיחות (יוסי שטייף)[עריכה]
יוסי שטייף הוא טייס מצנחי רחיפה בעל וותק של 20 שנים. אחרי עשור ראשון ברחיפה ומעל 3500 שעות אוויר, הוא הפסיק לספור שעות...
יוסי כיהן כטייס ראשי באגודה הישראלית למצנחי רחיפה בין השנים: 2000-1999.
יוסי הסכים להשקיע מזמנו על מנת לתת לנו מספר טיפים לטיסות בטוחות. להלן תמצית הדברים:
הטיפים של יוסי:
1) לעבוד עם דימיון מודרך
לדברי יוסי, הדבר החשוב ביותר הוא לעבוד עם הדימיון המודרך על מנת לבטל הרגלים מושרשים. דוגמה להרגלים מושרשים שניתן להשתלט עליהם הוא על ידי כך שנדמיין את עצמנו במצבים המסוימים: שליחת הרגליים קדימה בעת נחיתה ללא רוח, או "היתלות" על הברקסים בעת הזדקרות או פרונט קולאפס (האינסטינקט להיאחז במשהו בעת נפילה).
מצנחי DHV1 לרוב יתאוששו בתוך 4 שניות. אם אנחנו נמצאים בגובה רב – אין בעיה. סטטיסטית, בגבהים של 150 מ' מעל האתר ומטה מכך – הסיכוי לפגוש אוויר לא מסודר או מערבולות הוא גבוה וכתוצאה מכך הסיכוי לחוות קריסה הוא גדול יותר. ככל שאנו נמוכים יותר וקרובים לפני השטח, עלינו להגיב במהירות רבה יותר. שימוש בדימיון המודרך על מנת לתרגל מצבי חירום ויציאה מהם, גם כאשר אנו לא באוויר – הוא הכרחי על מנת שהתגובה שלנו תהיה מהירה נכונה ואנסטינקטיבית.
יוסי מעיד על עצמו, שאחרי אלפי שעות אוויר, שלעיתים קרובות, התגובות שלו להתנהגות המצנח הן אוטומטיות – וכאשר הוא חוקר את הפעולות שעשה, הוא מגלה שפעל נכון. בכל טיסה הוא מתנהג כאילו בכל רגע יכולה הכנף החיצונית בסיבוב להתקפל, או בטיסה לאורך הרכס בתבור , הוא שומר מרחק בטיחות באם תקרה תקלה. בקיצור כל טיסה עבורו היא כאילו הטיסה הראשונה!
2) השתמשו בהנפה מוצלבת
יוסי סיפר לנו על התאונות האישיות שלו, והמסקנות מהן.
בעקבות תאונה שעבר בכמון: באותם ימים היה משתמש בהנפה לא מוצלבת. הברקס הלך לאיבוד... הוא ממליץ לא לעזוב ברקסים בזמן ההמראה.
שלוש ההנפות המומלצות מבחינתו הינן: ההנפה הפוכה רגילה, בה הברקסים מוצלבים וכל יד אוחזת ב-A, הנפה הפוכה משולבת (ברקסים מוצלבים, ויד אחת אוחזת את שני ה-A) והנפת מיצוס. לטענת יוסי הנפת מיצוס מתאימה יותר לרוח על האף, וברוב המקרים אינה מתאימה לתנאים בארץ.
3) נעלו נעליים גבוהות עם הגנת קרסול!
תאונה אחרת היתה לפני שנה. יוסי נקע את רגלו בגלל גזירת רוח ש"שתלה" אותו ב-6 מטרים האחרונים. לטענתו, נעלים גבוהות שמגינות היטב על הקרסול היו מאפשרות לו להיחלץ ממצב זה בלא פגע.
4) התייחסו אל כל טיסה כאילו היא הטיסה הראשונה שלכם!
התאונה השלישית היתה בעת נחיתה בצמח: Dust Devil בגובה 30 מטרים והמצנח (DHV2) הזדקר. המצנח נפתח לקראת הקרקע, ויוסי נפל על גבו. למזלו – הוא לא נפגע במקרה זה: בעת הטיסה, יש להיות דרוכים כאילו כל רגע עומד להיות לנו קיפול כנף.
5) עיבדו על השליטה הקרקעית שלכם!
כ – 70% מהתאונות בארץ הן בזמן המראה או נחיתה. המסקנה היא שיש לשים דגש על שליטה קרקעית!
הערה נוספת בענין המראות: לא מבטלים המראה בכל מחיר! לעיתים ביטול ההמראה הוא מסוכן יותר מלהמריא עם תקלה במצנח. יש לשפוט כל מצב לגופו של עניין ולהחליט בנחישות מה לעשות! גם החלטה על לא לעשות מאומה היא החלטה – אם יש היסוס עדיף לא לבצע מאומה ולתת למצנח להתאושש.
הערה בנושא מכשולים בשדה הנחיתה:
בעת נחיתה: בשדה פתוח ורחב ידיים שבמרכזו עץ קטן ומסכן נמצא את מרבית המצנחים נוחתים בסביבת העץ ולעתים מצנח על העץ. מדוע זה קורה ? האינסטינקטים הבסיסיים שלנו מביאים אותנו להתמקד במכשולים ועל כן במצב מעין זה המוח האנושי המתוכנת להזהר מהמכשול מביא אותנו בלי משים לנחיתה עליו. יש להסיט את המבט לצידי המכשול ולא להתמקד עליו, העין מאתרת אותו, היא עלולה להתמקד דווקא במכשול ולא באזור שבו אנו רוצים לנחות. העין ממוקדת במכשול ולכן הגוף מושך אליו. כדאי להיות מודע למצב זה, ולהתמקד במקום שבו אנחנו כן רוצים לנחות.
הערה בנושא בחירת המצנח: בחירת המצנח: כל התקינות בוחנות איך המצנח יוצא מתקלות, אך הן לא בודקות את מספר הפעמים, חומרת התקלות/קיפולים ו/או באילו תנאים המצנח נכנס לתקלה. על כן התקינה, לדעת יוסי, לא משקפת מספיק את מידת הבטיחות של המצנח. על מנת לדעת מה מתאים לך, צריך לטוס על המצנח ולשאול את השאלות הרלוונטיות.
(נערך ונבדק ע"י יוסי שטייף)
סדנת מצנח רזרבי (איתי לנואל)[עריכה]
איתי לנואל, מותיקי המדריכים בארץ, טס על מצנחי רחיפה משנת 91.
איתי החל להדריך בקורסי מצבי חירום (SIV) בשנת 96: מעל 200 מרחפים פתחו רזרבי בשמי אולודניז תחת הדרכתו.
לעדכון
הקדמה[עריכה]
ראשית ברצוני לציין, שהסיכום המובא פה אינו מהווה תחליף להדרכה מסודרת.
תודות[עריכה]
תודות לאיתי וליוסי על הדרכות מרתקות וחשובות מאין כמותן.
תודות לניר ארואסטי שטרח ועמל בהתנדבות על היוזמה והרמת 2 מחזורים של הדרכה.
לסיכום: הייתי ממליצה לכל טייס וטייסת לעבור הדרכה מסודרת בנושא מצנח רזרבי.
קישור להודעת הסיכום בפורום רוח הקודש
שנה אזרחית טובה לכולם.
