הצגת המקור של הזדקרות עמוקה

==הגורמים לכניסה לה. עמוקה==
במצנחים מודרניים אין נטייה להזדקרות עמוקה. המשמעות: מצנח מודרני לא נוטה להישאר במצב של הזדקרות עמוקה והוא יתאושש במהירות ויחזור לטיסה רגילה ללא התערבות טייס מיוחדת פרט לשחרור הברקסים. למרות האמור, ישנם מספר מקרי קצה אשר יגרמו למצנח לנטייה מוגברת לכניסה לה. עמוקה או שיגרמו להאטה בהתאוששות ממנה.

1) אטימות הבד ("פרוסיטי"). כנפי המצנח עשויות בד ארוג מצופה המיועד למנוע חדירה של אוויר דרכו. אם הציפוי פגוע בצורה כלשהי, הכנף תיטה להזדקרות עמוקה. קרינת השמש, מי מלח ושחיקה עלולים לפגוע בציפוי הבד.

2) התכווצות מיתרים (הערת מתרגמת: בגלל זה אסור לטוס עם מצנח רטוב). לעיתים המייתרים עלולים להתכווץ, אבל מכיוון שהעומס על מיתרי A ו-B הוא גדול יותר מהעומס על מיתרי C,  D ומיתרי הברקס, מיתרים אלו עלולים להתכווץ חזרה באופן שונה (או להמתח באופן שונה לאחר שכווצו) ממיתרי A ו –B. התוצאה שינוי זווית ההתקפה ונטייה להזדקרות.

3) מייתרי ברקס קצרים מידי או מיתרי ברקס שהתכווצו. אפילו הקיצור המזערי ביותר במיתרי הברקס, אשר לא יורגש בזמן טיסה רגילה – עלול להיות משמעותי בזמן הזדקרות או נפילת לחץ בחופה: המצנח ישאר במצב הזדקרות או שיקח לו זמן ארוך מהרגיל להתאושש לאחר עזיבת הברקסים (משמע: המצנח יהיה במצב של הזדקרות עמוקה).
אורכם המדויק של מיתרי הברקס (האורך שנבדק בעת מבחני התקינה) יופיע בהוראות היצרן. אין לסמוך על סימון המיתרים, כי מיתרים נמתחים ומתכווצים...

בזמן שהחופה שלך נשלחת לבדיקה, כל הנ"ל יבדק עבורך.

בד החופה במצנחים מודרניים הוא מתקדם ואיכותי יותר מהבד אשר שימש במצנחים מהסוג הישן. כיום, מצנח יכול לטוס עד 400 שעות עם שמירה על אטימות בד סבירה. התכווצות של מיתרים יכולה להתרחש בשל לחות או בשל חוסר שימוש בחופה. מבין שני הגורמים הנ"ל (אטימות הבד והתכווצות מיתרים) - התכווצות מיתרים היא גורם סביר יותר לנטייה של הזדקרות עמוקה במצנחים מודרניים.